Law1993The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4ב of חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993, פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי.
4ב. פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי
תיקון: תשס״ה
מקום ציבורי שהגישה הנגישה היחידה אליו לאדם עם מוגבלות היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום, תחול על המפעיל או המחזיק של המקום הציבורי חובה לשלם בעד חניה במקום האמור, בשל האדם עם המוגבלות, ככל שנדרש לאדם כאמור מקום חניה; לענין סעיף זה –
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”מקום ציבורי“ – כהגדרתו בסימן ג׳ לפרק ה׳1 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
”תשלום“ – לרבות שיפוי בעד תשלום.
The text on this page is adapted from the entry חוק חניה לנכים, התשנ״ד–1993 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.