Regulations1993The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשס״ג, תשס״ג־2
בתקנות אלה –
”מעביד“ – אדם המשלם משכורת, בין על חשבונו ובין מטעמו או על חשבון אדם אחר, לרבות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודה, ולרבות קרן השתלמות;
”עובד“ – יחיד המקבל משכורת;
”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991, אשר משולמת לו משכורת לעובד זר;
”עובד יומי“ – יחיד המקבל שכר עבודה ממעביד אחד בעד עבודה של פחות משמונה עשר ימים בחודש, אולם לא פחות משמונה שעות בשבוע;
”משכורת“ –
(1)הכנסת עבודה, לרבות שווי של השימוש ברכב שהועמד לרשות העובד, כנקבע בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב), התשמ״ז–1987, ולרבות תשלומים מקופת גמל בעד דמי חופשה, דמי מחלה או דמי חגים ולרבות תשלומים מקרן השתלמות למעט תשלומים כאמור שחלות עליהם הוראות תקנות מס הכנסה (ניכוי מסכומים ששולמו מקרן השתלמות), התשס״ג–2002, או תשלומים בעד שבתון וכן כל הכנסה שנקבע לגביה שדינה כדין הכנת עבודה;
(2)קיצבה לפי סעיף 2(5) לפקודה, לרבות סכום המתקבל עקב היוון קיצבה שאינו פטור על פי סעיפים 9א או 9ב לפקודה, ולרבות קיצבאות חייבות מס המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי;
(3)הטבה הנובעת ממימוש זכות שמקבל עובד ממעבידו לרכישת נכס או שירות, וכן הפרשי ריבית על הלוואה שקיבל עובד ממעבידו, כאמור בסעיף 3(ט) לפקודה;
(4)מענק עקב פרישה או מוות לפי סעיף 9(7א) לפקודה (להלן – מענק פרישה);
(5)שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק, כמשמעותו בצו מס הכנסה (קביעת שכר עובדי פושט רגל או חברה בפירוק כהכנסה), התשל״ב–1971;
(6)סכומים ותשלומים שחל עליהם סעיף 18(ב) לפקודה והמהווים הכנסה בידי מקבלם וכן תשלומים לפי צו מס הכנסה (קביעת סכומים ששולמו לבעל שליטה כהכנסה), התשמ״ו–1986, למעט תשלום ריבית שחלות עליה תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית), התשס״ג–2002;
תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית), התשס״ג–2002 בוטלו (ק״ת תשס״ו, 295) ובמקומן הותקנו תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס״ו–2005 (ק״ת תשס״ו, 287).
”משכורת חודש“ – משכורת המשולמת לעובד בעד עבודת חודש: לענין זה, ”עבודת חודש“ – למעט עבודה של פחות מ־18 ימים בחודש:
”משכורת חלקית“ – משכורת המשולמת לעובד בעד עבודה של חמש שעות ליום או פחות, או בעד עבודה של יותר מחמש שעות ליום, אולם פחות משמונה שעות בשבוע;
”משכורת בלתי קבועה“ – משכורת המשולמת לעובד בין בנוסף למשכורת חודש ובין בנפרד ממנה, בין באופן חד־פעמי, בין במועדים קבועים ובין במועדים לא קבועים, בין כהטבה ובין בכל אופן אחר;
”משכורת בעד עבודת משמרות“ – משכורת המשולמת בעד עבודה במשמרת שניה או שלישית כמשמעותן בתקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), התשמ״ז–1986 (להלן – התקנות הקובעות), לעובד כמפורט בתקנות הקובעות – למעט עובד בניהול כללי, בכספים, בגזברות, בחשבונות, בשיווק, בקניות או במכירות – על פי רישום שעות העבודה וימי העבודה במשמרת שניה או שלישית, המבוססים על כרטיסי נוכחות מודפסים בשעון או על פי רישום שאישר מראש פקיד השומה, וכאשר נוהל רישום נפרד של המשכורת בעד עבודה במשמרות, כל עוד אינה עולה על הסכום שנקבע בסעיף 10(ג) לפקודה;
”משכורת בעד משרה נוספת“ – משכורת המשולמת לעובד בעד עבודה של יותר מחמש שעות ביום, המועסק במקום עבודה אחר או המקבל ממעביד אחר קצבה חייבת במס;
”משכורת לעובד זר“ – משכורת המשולמת לעובד זר על ידי יחיד, במשק ביתו הפרטי;
”תשלומים בעד שבתון“ – סכומים המשולמים לעובד על פי הסכם קיבוצי או הסכם מיוחד אחר בשל שבתון, כולל תשלומים לכיסוי הוצאות הכרוכות בשבתון, לרבות שווי כרטיסי טיסה לעובד ולבני משפחתו לנסיעת שבתון בחו״ל, אך למעט סכומים שמקורם בקופת גמל שחל לגביה סעיף 9(17) לפקודה;
”שבתון“ – השתלמות, התמחות, הוראה במוסדות אקדמאיים, או עבודת מחקר של העובד, והכל בין אם הם נעשים בארץ ובין בחו״ל, בין אם הם בתחום עבודתו הרגילה שבשלה מוענקת לו הזכות לשבתון, או בתחום קרוב לו, ובין אם הם בתחום שבו יש כוונה להעסיק את העובד לאחר השבתון, וכן כל פעילות אחרת המיועדת לתרום לקידומו המקצועי של העובד, שאושרה כשבתון לענין קבלת תשלום כסף בעד שבתון מהמעביד (להלן – השתלמות), ובלבד שתקופת ההשתלמות איננה קצרה מתקופת ההשתלמות הרצופה המינימלית המקנה את הזכות לקבלת תשלום כסף בעד שבתון;
”שכר עבודה“ – משכורת המשולמת לעובד יומי, למעט שכר עבודה המשתלם בידי יחיד במשק בית הפרטי;
”השיעור המרבי“ – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע בסעיף 121 לפקודה;
”עבודת יום“ – עבודה ביום כלשהו;
”מס מעסיקים“ – המס המוטל לפי סעיף 2 לחוק מס מעסיקים, התשל״ה–1975;
”בן זוג רשום“ – כהגדרתו בפקודה, אולם כל עוד לא נמסר למעביד אישור בכתב מאת פקיד השומה מיהו בן הזוג הרשום, יראה המעביד, לצורך ניכוי המס במקור את הבעל כאילו הוא בן הזוג הרשום ואת האשה כאילו היא בן הזוג שאינו רשום;
”בן זוג לא רשום עובד“ – בן זוג שאינו בן זוג רשום, שיש לו הכנסה שאיננה פטורה ממס על פי דין;
”ילד“ – ילד שבשנת המס טרם מלאו לו 19 שנים, ושהעובד הצהיר בטופס 0101 שכלכלת הילד עליו;
”רווק“ – לרבות גרוש או אלמן שאין לו ילד.
The text on this page is adapted from the entry תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ״ג–1993 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.