Law1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 5 of חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991, הזכאים לקבל רשיון.
This section is in פרק ב׳: ייחוד העיסוק ברפואה וטרינרית
5. הזכאים לקבל רשיון
(א)מי שנתקיימו בו כל אלה זכאי לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית (להלן – רשיון):
(1)הוא אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע בישראל;
(2)הוא בעל השכלה ברפואה וטרינרית;
(3)הוא עמד בבחינות שקבע המנהל, בהתייעצות עם המועצה המדעית, זולת אם הוא בעל השכלה ברפואה וטרינרית כאמור בסעיף קטן (ב)(1);
(4)הוא לא הורשע בישראל בעבירה פלילית שיש בה קלון.
פורסמו תקנות הרופאים הווטרינרים (בחינת רישוי), התשנ״א–1991.
(ב)ואלה בעלי השכלה ברפואה וטרינרית לענין סעיף קטן (א):
(1)מי שפקולטה או בית ספר לרפואה וטרינרית במוסד להשכלה גבוהה בישראל העניקו לו תואר המעיד על סיום חוק לימודיו כרופא וטרינר, ובלבד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה באותו מוסד ובאותו תואר;
(2)מי שסיים לימודיו ברפואה וטרינרית בפקולטה או בבית ספר לרפואה וטרינרית בחוץ לארץ שהמנהל הכיר בהם וניתנה לו תעודת גמר שהמנהל הכיר בה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הרופאים הווטרינרים, התשנ״א–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.