Skip to main content

Law1986

Section 121 of חוק הדואר, התשמ״ו–1986, היתרים קיימים.

This section is in פרק ט׳: הוראות שונות

121. היתרים קיימים

תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ב, תשפ״ב

(א)היתר שניתן לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל״ז–1976, ושהיה בתוקף ערב קבלתו של חוק זה בכנסת רואים אותו כהיתר (החל מהמועד הקובע: כללי) שניתן לפי חוק זה.

(ב)מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות סעיף 50 לחוק זה, כנוסחו לפני יום תחילתו של תיקון מס׳ 8, ורישומו כאמור היה בתוקף ערב היום האמור, יראו אותו כמי שפועל לפי היתר (החל מהמועד הקובע: כללי) לאחר היום האמור.

(ג)אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות סעיף 1ב או 1ג, לפי הענין, לשנות היתר שהוענק כאמור, להגבילו, להתלותו או לבטלו, ובכלל זה ליתן תחתיו רישיון או להעניק היתר (החל מהמועד הקובע: כללי) לפעילויות שניתן לגביהן היתר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), כולן או מקצתן.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הדואר, התשמ״ו–1986⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring