The full text of חוק הדואר, התשמ״ו–1986, in 229 sections.

בחוק זה –

”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“, ו”החזקה“ – כהגדרתם בחוק התקשורת;

”בול“ – בול דביק או תווית אחרת, מיטבע או סימן שאישר השר או מינהל דואר־חוץ לציון תשלומם של דמי דואר;

”בזק“ – כהגדרתו בחוק התקשורת;

”בית דואר“ – מבנה או מקום אחר, לרבות תיבת דואר, שייעד בעל רישיון לקבלת דבר דואר, להעברתו או למסירתו, או לעיסוק בעניני בעל הרישיון;

”בעל רישיון“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר לפי חוק זה, וכן החברה;

”בעל רישיון“ – (החל מהמועד הקובע): מי שקיבל רישיון לפי חוק זה, מי שפועל לפי היתר כללי לפי חוק זה, וכן החברה;

”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:

(1)המדינה ומוסדותיה;

(2)רשות מקומית או תאגיד שלפחות מחצית מכוח ההצבעה בו או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלו הם בידי רשות מקומית, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהם נותנים לציבור;

(3)תאגיד שהוקם בחוק;

”דברי בולים“ – מעטפה, איגרת, גלויה, וכל אריזה אחרת שעליהן מוטבע בול;

”דברי דואר“ – מכתב, גלויה, עיתון, דבר דפוס, דוגמה, חבילה וכל צרור וחפץ אחרים הניתנים להעברה בדואר ולרבות מברק;

”דמי דואר“ – התשלום בעד העברת דבר דואר;

”היתר“ – (תוחלף במועד הקובע): היתר כללי שהוענק לפי סעיף 1ג;

”היתר כללי“ – (החל מהמועד הקובע): היתר כללי שהוענק לפי סעיף 1ג;

”היתר לשירותים כספיים“ – (החל מהמועד הקובע): היתר שניתן לחברה הבת לפי סעיף 88ב;

”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

”החברה“ – חברת דואר לישראל בע״מ;

”החברה הבת“ – (החל מהמועד הקובע): כמשמעותה בסעיף 88יא;

”הכללים“ – הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות סעיף 53;

”המפקח“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים שמונה לפי סעיף 88יג;

”המועצה“ – (בוטלה);

”המנהל“ – (בוטלה);

”הרשות“ – רשות הדואר שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס׳ 8;

”השירותים הכספיים“ – השירותים המנויים בסעיף 88א(א)(1) עד (6);

”השירותים הכספיים“ – (החל מהמועד הקובע): השירותים המנויים בסעיף 88א(א)(1) עד (9);

”השר“ – שר התקשורת;

”השרים“ – השר יחד עם שר האוצר;

”חוק החברות“ – (החל מהמועד הקובע): חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק התקשורת“ – חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982;

”יוצא“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – היוצא מישראל;

”לקוח עסקי“ – לקוח שהוא אחד מאלה:

(1)תאגיד;

(2)משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;

(3)עוסק מורשה כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

(4)גוף שהוקם לפי חוק;

”מברק“ – מסר בכתב או בדרך אחרת המועבר, או המיועד להעברה, באמצעי בזק או בדרך מהירה אחרת;

”מדריך הדואר“ – (נמחקה);

”מפעיל“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – לרבות הבעלים, השוכר, המסיע, המטיס או המשיט, או מי מטעמם;

”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;

”נכנס“, לענין כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט – הנכנס לישראל;

”סוכן דואר“ – כמשמעותו בסעיף 46(א);

”פנים“, לענין דבר דואר – מדוור בישראל וממוען למקום בישראל, ולענין דמי דואר – דמי הדואר המוטלים על דבר דואר כאמור;

”פקיד דואר“ – כל המועסק בכל ענין של בעל רישיון;

”רישיון“ – רישיון כללי או רישיון מיוחד;

”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה – גם למתן שירותים כמפורט בסעיף 5א(א);

”רישיון מיוחד“ – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים;

”שירותי דואר“ – השירותים להעברת דברי דואר בישראל, מישראל לארצות חוץ ומארצות חוץ לישראל, לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר ותברוקה;

”שירותי דואר בסיסיים“ – שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, לפי הוראות סעיף 5ג;

”שירותי דואר בתחום המוסדר“ – איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה;

”שירותי דואר בתחום השמור“ – (נמחקה);

”שירותים פיננסיים“ – (החל מהמועד הקובע): כל שירות שתאגיד בנקאי רשאי לתת לפי סעיף 10 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, למעט שירותים המנויים בפסקאות (5), (6), (12) ו־(13) של הסעיף האמור, ולמעט קנייה ומכירה של ניירות ערך כסוחר כאמור בפסקה (9) של אותו סעיף;

”שק דואר“ – שק, ארגז, חבילה וכל כלי קיבול אחר שבהם מובילים דברי דואר במהלך העברתם בדואר, בין שיש בהם ובין שאין בהם דברי דואר;

”תברוקה“ – שירות למען הזולת לקבלת מברקים, העברתם ומסירתם;

”תיבת דואר“ – כל תיבה או כלי קיבול אחר של בעל רישיון לקבלת דואר לשם העברתו בדואר;

”תיקון מס׳ 8“ – פרק ד׳ בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004;

”תיקון מס׳ 13“ – חוק הדואר (תיקון מס׳ 13), התשפ״ב–2022.

(א)למדינה הזכות לתת שירותי דואר.

(ב)לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר שהוענק לפי חוק זה, ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.

(החל מהמועד הקובע): לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון לפי חוק זה או שהוא פועל לפי היתר כללי שהוענק לפי חוק זה (בפרק זה – היתר), ובהתאם לתנאי הרישיון או ההיתר, לפי הענין.

(ג)הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:

(1)דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;

(2)כתב בי־דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;

(3)דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.

(ד)הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו.

(א)השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שהוענק לגביהם היתר.

(ב)במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:

(1)מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;

(2)התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;

(3)תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;

(4)שיקולים שבטובת הציבור.

(ג)בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.

(ד)השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.

(ה)לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.

(ו)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ח), ומהוראות לפי סעיפים 88י ו־126, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:

(1)הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון או בבעל הרישיון;

(2)קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;

(3)דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.

(ז)רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.

(ח)השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).

(ט)השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:

(1)בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;

(1א)חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון;

(2)בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;

(3)בעל הרישיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון או הפר תנאי שאינו מהותי בהפרה חוזרת או הוראה שניתנה לפיהם, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – לרבות הפרה של תנאים שונים שאינם מהותיים;

(4)בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;

(5)בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או שמתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, או הליכי פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, ואם הוא תאגיד – גם אם החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;

(6)(נמחקה);

(7)לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.

(א)השר רשאי להעניק היתר כללי למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ולקבוע בו תנאים; ההיתר יכול שיוענק גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים; היתר יפורסם ברשומות.

(ב)ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.

(ג)על ההיתר, על מבקש הרישום ועל מי שרשום לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 1ב בשינויים המחויבים.

(בוטל).

(א)בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.

(ב)ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.

(ג) (1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), השר רשאי להורות לבעל רישיון על פעולות שעליו לנקוט או להימנע מלנקוט לשם מניעת פגיעה או נזק כמפורט להלן, באופן ובתנאים שיורה, אף בלי שנתן הזדמנות לבעל הרישיון לטעון את טענותיו, אם ראה כי בעל הרישיון פועל באופן העלול לגרום לאחד או יותר מאלה:

(א)פגיעה מיידית במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר;

(ב)נזק בלתי הפיך לדברי דואר;

(ג)פגיעה משמעותית ומיידית בתחרות בתחום שירותי הדואר.

(2)הוראות כאמור בפסקה (1) ייכנסו לתוקפן עם נתינתן ויהיו בתוקף לתקופה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ובלבד שתקופה כאמור לא תעלה על תשעה חודשים מיום שניתנו; השר ייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בסמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר מתן ההוראות ולא יאוחר מתום 15 ימים לאחר כניסת ההוראות לתוקפן.

השר רשאי לדרוש בכתב ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון או לשם הסדרת תחום הדואר; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה, בכתב, בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, ”מסמך“ ו”מידע“ – לרבות ”חומר מחשב“ ו”פלט“ כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.

בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי־קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר אישר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון.

השרים רשאים לקבוע –

(1)אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום לפעול לפי היתר;

(2)אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;

(3)דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(א)השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן:

(1)שירותי דואר;

(2)שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, ”גוף ציבורי“ – לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;

(3)השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, כמשמעותה בסעיף 88יא;

(החל מהמועד הקובע): כל שירות לחברה הבת, הניתן לשם מתן השירותים הכספיים;

(4)(נמחקה).

(ב)(בוטל).

(ג)(בוטל).

(ד)החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, ”החברה“ – בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.

(ה)ביטל השר לפי הוראות סעיף קטן 1ב(ט) את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות סעיף 5ג, שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.

(א)בסעיף זה, ”שירות חדש“ – שירות נוסף על השירותים המנויים בסעיף 5א(א) שאינו שירות הדפסת דבר דואר ואינו שירות מהשירותים הכספיים.

(ב)החברה רשאית לתת שירות חדש אם הודיעה לשר על כך 14 ימים לפחות לפני תחילת מתן השירות החדש, ובלבד שאין במתן השירות החדש כדי לפגוע במתן שירותי הדואר והשירותים הכספיים באורח תקין וסדיר או כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.

(ג)ראה השר כי מתן שירות חדש פוגע או עלול לפגוע במתן שירות דואר או שירות כספי באורח תקין וסדיר או בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לחברה שלא לתת את השירות או לתת אותו בכפוף לתנאים והגבלות שיורה לה.

(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאפשרות החברה לתת שירותים שהותרו לה לפי סעיף 5א(ג) כנוסחו ערב ביטולו בתיקון מס׳ 13.

(א)החברה רשאית לתת שירות הדפסת דברי דואר רק באמצעות תאגיד אחר המספק שירותי הדפסה שהחברה אינה מחזיקה באמצעי שליטה בו, אלא אם כן הותר לה לעשות כן לפי סעיף קטן (ב); השר רשאי לקבוע ברישיון הכללי של החברה תנאים והגבלות לעניין שירות כאמור.

(ב)החברה אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד המספק שירותי הדפסה, אלא אם כן השר התיר זאת מראש ובכתב, לאחר שנוכח שאין בכך כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר ובכפוף לתנאים שקבע ברישיונה הכללי, אם קבע.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), החברה רשאית לתת שירות הדפסת דבר דואר שלא באמצעות תאגיד אחר, בהתקיים כל אלה:

(1)שירות ההדפסה יכלול הדפסה של עד 1,000 דברי דואר לכל משלוח;

(2)דברי הדואר יישלחו על ידי החברה.

(א)לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, לרבות גישה למרכזי חלוקה או לתאי חלוקה, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים או הגישה וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, ”תשתית“ – ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.

(ב)לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה – יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.

פורסמו תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022.

(פקע).

(א) (1)השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הועדה, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים וכן השירותים הכספיים הבסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה.

(2)השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין־לאומיים, אמנות בין־לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.

(החל מהמועד הקובע): השר, בהתייעצות עם שר האוצר יקבע תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור בפסקה (1), אלא אם כן מצא כי אין הצדקה לקבוע תקנים כאמור בשל מאפייני השירות, טעמים הנוגעים לקידום התחרות בתחום שירותי הדואר או השירותים הכספיים, או בשל תקנים בין־לאומיים, אמנות בין־לאומיות או הוראות אחרות לפי דין לגבי אותו שירות, המבטיחים רמת שירות נאותה; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון או בהיתר לשירותים כספיים.

פורסמו תקנות הדואר (שירותי דואר בסיסיים ושירותים כספיים אשר יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה), התשס״ח–2008.

(ב)בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).

(החל מהמועד הקובע): בעל רישיון כללי, והחברה הבת, לפי העניין, חייבים לספק לכלל הציבור בכל המדינה, בכפוף להוראות כל דין, את השירותים שקבע השר לפי הוראות סעיף קטן (א)(1), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע, אם נקבעו, לפי סעיף קטן (א)(2).

(ג)נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:

(1)התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;

(2)קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;

(3)עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות;

רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.

חובות המוטלות על מדינת ישראל מכוח אמנות בין־לאומיות בענין שירותי דואר, יקויימו בידי החברה או בידי מי שהשר יקבע בתקנות.

השר רשאי ליפות כוחה של החברה להתקשר לצורך ביצוע תפקידיה עם מינהלים הנותנים שירותי דואר במדינות אחרות, בהתאם לאמנות בין־לאומיות שמדינת ישראל צד להן, או את כוחו של מי שקבע השר בתקנות לשם ביצוע התפקידים כאמור.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(א)בעל רישיון כללי ידרוש תשלום סביר בעד שירות דואר שהוא נותן, ובכלל זה שירות דואר הכלול במקבץ שירותים או במקבץ שירותי דואר, והכול בכפוף להוראות סעיף זה.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בעל רישיון כללי ידרוש תשלום אחיד בעד שירות דואר בסיסי הניתן ללקוח פרטי; בסעיף קטן זה, ”לקוח פרטי“ – לקוח שאינו לקוח עסקי.

(ג)בעל רישיון כללי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התשלום שהוא דורש בעד שירות דואר, מקבץ שירותי דואר ומקבץ שירותים.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע כי בעד שירות דואר כאמור באותו סעיף קטן ישולם תשלום, ובכלל זה תשלום מרבי או תשלום מזערי, והכול בהתאם להוראות שיקבע, וכן רשאי הוא לקבוע בדרך האמורה הוראות בדבר עדכון סכומי התשלומים לפי סעיף זה.

פורסמו תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי דואר שנותנת החברה), התשפ״ג–2022.

(ה)השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי להודיע לו, באופן ובמועד שיקבע, על תשלום שבעל הרישיון הכללי דורש או שבכוונתו לדרוש בעד שירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן על כל שינוי בתשלום כאמור.

(ו) (1)ראה השר כי בעל רישיון כללי דורש תשלום שאינו סביר או אינו אחיד, או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום שירותי הדואר, בעד שירות דואר שלא נקבע לו תשלום, בעד שירות דואר שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי, בעד מקבץ שירותי דואר או בעד מקבץ שירותים, רשאי הוא להורות לו כל אחד מאלה:

(א)התשלום שידרוש בעד אותו שירות דואר או מקבץ שירותי דואר; תוקפה של הוראה לפי פסקה זו לא יעלה על תשעה חודשים מיום שניתנה;

(ב)להפריד את התשלום בעד שירות הדואר הנכלל במקבץ שירותים, ובכלל זה במקבץ שירותי דואר, מהתשלום בעד מקבץ השירותים שאותו שירות דואר נכלל בו.

(2)לא ייתן השר הוראה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן נתן לבעל רישיון כללי הזדמנות לטעון את טענותיו; הוראה כאמור תינתן בהחלטה מנומקת בכתב ותחילתה תהיה במועד שהשר יקבע בה.

(ז)בחינת השר לפי סעיף קטן (ו) רישה אם תשלום בעד שירות דואר, ובכלל זה שירות דואר הנכלל במקבץ שירותי דואר או במקבץ שירותים, הוא תשלום שאינו סביר יכול שתיעשה בהתבסס על עלות מתן שירות הדואר בתוספת רווח סביר או על תשלום בעד אותו שירות דואר או בעד שירות דואר אחר בר־השוואה שבעל רישיון כללי או בעל רישיון אחר נותן, ולעניין שירות דואר הנכלל במקבץ שירותים – גם על עלות מקבץ השירותים.

(ח)בסעיף זה –

”מקבץ שירותים“ – כמה שירותים הכוללים לפחות שירות דואר אחד, שנקבע להם תשלום כולל אחד;

”מקבץ שירותי דואר“ – כמה שירותי דואר שנקבע להם תשלום כולל אחד.

(א)החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן:

(1)בתקופה שמיום תחילת תיקון מס׳ 8 עד יום כ״ג בסיון התשס״ה (30 ביוני 2005) – 3%;

(2)בתקופה שמיום כ״ד בסיון התשס״ה (1 ביולי 2005) עד יום י״ד בתמוז התשס״ז (30 ביוני 2007) – 2%;

(3)בתקופה שתחילתה ביום ט״ו בתמוז התשס״ז (1 ביולי 2007) – 1%;

לענין זה, ”הכנסות החברה“ – הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות סעיף 37(א) או (ג), וכן הכנסותיה מהשירותים הכספיים שהתשלומים בעדם נקבעו לפי הוראות סעיף 88י.

(החל מהמועד הקובע): לענין זה, ”הכנסות החברה“ – הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות סעיף 37(א) או (ג), וכן הכנסותיה מהשירותים הניתנים לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים.

(ב)בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שקבעו השרים באישור הועדה.

(ג)השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים; קביעה לענין שינוי שיעור התמלוגים טעונה אישור הועדה.

(א)בעל רישיון כללי רשאי לתת הנחה בעד שירות דואר ללקוח עסקי בהתאם לאמות מידה שיקבע לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה – אמות המידה), ובלבד שההנחה תינתן באופן בלתי מפלה ושהתשלום לאחר מתן ההנחה יהיה תשלום סביר כאמור בסעיף 37(א).

(ב)אמות המידה יתבססו על השוני בעלות מתן השירות, במאפייניו, באופן אספקתו, היקפו ובאופן התשלום בעדו, ולא יהיה בהן כדי לפגוע בתחרות בתחום שירותי הדואר.

(ג)בעל רישיון כללי יפרסם את אמות המידה וכל שינוי שלהן באתר האינטרנט שלו, וימסור הודעה על הפרסום לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, והכול 14 ימים לפחות לפני יום הכניסה לתוקף של אמות המידה או השינוי, לפי העניין; לא פרסם בעל רישיון את אמות המידה או שינוי שלהן או לא מסר הודעה על פרסומם בהתאם להוראות סעיף קטן זה, לא ייכנסו אמות המידה או השינוי לתוקף, ובעל הרישיון לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אלא אם כן הורה לו השר אחרת.

(ד)בלי לגרוע מהוראות סעיפים 1ו ו־88כג, השר רשאי לדרוש בכתב מבעל רישיון כללי כל מידע לגבי אמות המידה וההנחות הניתנות לפיהן, ובכלל זה פירוט לגבי ההנחות ושיעורן; בעל רישיון כללי לא יהיה רשאי לתת הנחות ללקוח עסקי אם לא מסר מידע כאמור, אלא אם כן הורה לו השר אחרת.

(ה)השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לבטל או לשנות אמת מידה, או לתת לו כל הוראה אחרת בעניינה, אם ראה כי היא אינה תואמת את הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ו)השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לנקוט או להימנע מלנקוט פעולות אם נתן הנחה שלא בהתאם לאמות המידה או נמנע מלתת הנחה לפיהן, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ז)על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון כללי לא ייתן הנחה ללקוח עסקי בעד תשלום שנקבע בתקנות לפי סעיף 37(א), (ג) ו־(ד) כנוסחו ערב תיקון מס׳ 13 ולפי סעיף 126(א), כל עוד הן עומדות בתוקף לפי סעיף 62 לתיקון מס׳ 13, או על תשלום או תשלום מזערי שנקבע בתקנות לפי סעיף 37(ד) כנוסחו אחרי תיקון מס׳ 13.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

לענין חוק זה –

(1)יראו מסירת דבר דואר לאדם המורשה לקבל אותו דבר דואר בשביל בעל רישיון, כמסירה לבית הדואר;

(2)יראו דבר דואר כמצוי במהלך העברה משעה שנמסר לבית הדואר עד זמן מסירתו לנמען;

(3)יראו כמסירת דבר דואר לנמען – הכנסה של דבר דואר לתיבת המכתבים שלו או לתיבת מכתבים שהקצה לו בעל רישיון במיתקן לחלוקת דברי דואר וכן מסירה לידיו של הנמען או לידי אדם הנחזה כרשאי לקבלו עבור הנמען כמקובל במסירת דברי דואר הממוענים אליו, בין אם המסירה נעשתה בבית דואר ובין בביתו של הנמען, במקום עסקו או במקום אחר שאותו הועיד הנמען לצורך זה.

(א)החברה רשאית לבצע תפקיד מתפקידיה באמצעות סוכני דואר; היחסים שבין החברה לבין סוכני הדואר לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

(ב)היחסים שבין החברה לבין מחלקי דואר המועסקים בהיקף של פחות מחצי משרה של דוור שהוא עובד החברה, לא ייראו, לכל דבר וענין, כיחסי עובד ומעביד.

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(א)למדינה הזכות הייחודית להנפיק בולים דביקים ודברי בולים והיא תספקם לחברה במחיר העלות; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.

(ב)הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה.

(ג)המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.

(ד)השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.

פורסמו תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי), התשמ״ז–1987.

פורסמו תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי), התשס״ו–2006.

(א)בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כמועברים על ידו או כשייכים לו.

(ב)השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.

(א)בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם ויפרסם אותם ואת מועד תחילתם באתר האינטרנט שלו כל תקופת תוקפם.

(א1)ביקש בעל רישיון כללי לקבוע כלל לפי סעיף קטן (א) או לשנות כלל שקבע כאמור, ימסור הודעה בעניין לשר או לעובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, בצירוף נוסח הכלל או השינוי המוצע, לפי העניין, ויפרסם את הכלל או את השינוי באתר האינטרנט שלו 14 ימים לפחות לפני כניסתו לתוקף; נוסח הכלל או השינוי בו כאמור יפורסם גם באתר האינטרנט של משרד התקשורת, בסמוך לאחר קבלת הודעת בעל הרישיון הכללי לפי סעיף קטן זה.

(א2)על אף האמור בסעיף קטן (א), השר רשאי לקבוע ברישיון של בעל רישיון כללי עניינים כאמור באותו סעיף קטן שקביעת כללים לגביהם טעונה את אישורו מראש ובכתב.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר – עדיפות.

נודע לבעל רישיון כי נמענו של דבר דואר נפטר לפני מסירתו, רשאי הוא להחזיר את דבר הדואר לשולחו או למסרו למי שיורה השולח, תמורת תשלום הקבוע לאותו דבר דואר.

דבר דואר המכיל טובין חבי־מכס, לא ייפתח ולא ייבדק בידי פקיד המכס אלא בנוכחות פקיד דואר ולענין החברה, בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

(א)דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון כללי בניגוד לכללים, או שאינו ניתן למסירה או להחזרה רשאי בעל הרישיון הכללי לעשות בו כפי שימצא לנכון, לרבות השמדתו, הכל בהתאם לכללים.

(ב)החליט בעל רישיון כללי למסור דבר דואר שנשלח בניגוד לכללים לנמען או להחזירו לשולח, ישלם הנמען, אם ירצה בדבר הדואר, או השולח – לפי הענין – תשלום כפי שייקבע בכללים; התשלום לא יעלה על סכום הגדול פי חמישה מדמי הדואר בשל אותו דבר דואר – אם הוא דבר דואר פנים, ואם הוא דבר דואר חוץ – יהיה התשלום בכפוף לאמור באמנת הדואר העולמית ובהסכמים בין־לאומיים בדבר חבילות דואר שישראל צד להם.

(א)שולח יציין על גבי דבר דואר רשום, באופן בולט לעין, ברור ושאין בו כדי להטעות, פרטים אלה:

(1)שם השולח, ואם דבר הדואר נשלח בידי השולח כמיופה כוח של אדם אחר – גם שמו של האדם שייפה את כוחו, ואולם אם דבר הדואר נשלח בידי המדינה ומוסדותיה, יירשם שם השולח – ”מדינת ישראל“;

(2)מען השולח, למעט אם הוא המדינה ומוסדותיה;

(3)האפשרות שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי דבר הדואר.

(ב)בעל רישיון לא יקבל למשלוח דבר דואר רשום שלא מצוינים על גביו הפרטים האמורים בסעיף קטן (א).

(ג)בעל רישיון המוסר הודעת דואר רשום לנמען, יציין בה באופן ברור את הפרטים שציין השולח על גבי דבר הדואר כאמור בסעיף קטן (א); השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על סוגים מסוימים של הודעות דואר רשום.

(ד)בסעיף זה –

”דבר דואר רשום“ – דבר דואר שנשלח באמצעות בעל רישיון, באופן הכולל, בין השאר, רישום בעת הקבלה, ניסיון מסירה במען הנמען, מסירה כנגד חתימה, לרבות אפשרות קבלת אישור מסירה ומסירת הודעת דואר רשום במקרה שבו לא התאפשרה מסירה כנגד חתימה כאמור;

”הודעת דואר רשום“ – הודעה על משלוח דואר רשום שימסור בעל רישיון לנמען ומזמינה אותו לאסוף את דבר הדואר, במקרה שבו לא התאפשרה מסירת דבר דואר רשום במענו כנגד חתימתו;

”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, הרשות הארצית לכבאות והצלה, בתי משפט ובתי דין;

”שולח“ – אדם המשלם לבעל רישיון בעבור משלוח דבר הדואר הרשום על ידי בעל הרישיון או באמצעות בעל רישיון אחר.

לא שילם השולח את דמי הדואר בעד משלוח דבר דואר או ששילם אותם בחסר, רשאי בעל רישיון כללי לגבות את כפל התשלום החסר מאת השולח, או מאת הנמען אם ירצה בדבר הדואר, בצירוף ההוצאות הכרוכות בגביה, הכל לפי הכללים.

בכל הליך לתשלום דמי דואר או תשלומים אחרים בשל דברי דואר לפי חוק זה –

(1)הצגתו של דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום כשעליו חותמת בעל הרישיון המציינת שהנמען סירב לקבלו או שהנמען נפטר או שאי אפשר למצאו, תהיה ראיה לכאורה על העובדה שצויינה;

(2)האדם שממנו לכאורה בא דבר הדואר שבעדו נדרש התשלום, חזקה שהוא השולח.

סימון רשמי על דבר דואר שסכום פלוני מגיע בעדו לבעל רישיון כללי או למינהל דואר מחוץ לישראל יהיה ראיה לכאורה שדבר הדואר חב בסכום שצויין.

בסימן זה –

”כלי תעבורה“ – אוטובוס ציבורי או מונית, כמשמעותם בפקודת התעבורה, או בתקנות שהותקנו לפיה;

”בעל שירות“ – כל אחד מאלה:

(1)בעל רשיון קו באוטובוס לפי תקנה 386 לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961;

(2)בעל מונית המסיעה נוסעים בקו קבוע;

(3)מי שמנהל עסק של הסעת נוסעים במונית בקו קבוע;

(4)בעל רשיון לפי חוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963, הרשאי להטיס נוסעים בקו סדיר וקבוע על־פי תנאי רשיונו.

החברה רשאית לדרוש מבעל שירות (להלן – בעל שירות נדרש), בהודעה בכתב, שהחל ביום הנקוב בהודעה יוביל ויעביר שקי דואר בימים ובשעות הנהוגים בקו, כפי שתורה החברה, ובלבד שמשקל השקים ומספרם לא יעלה על הקבוע בתקנות לענין זה.

בעל שירות נדרש יעשה את כל הסידורים הנחוצים, להנחת דעתה של החברה, להובלת שקי דואר החל ביום הנקוב בהודעה, ומכאן ואילך יקבל, יאסוף ויוביל את כל שקי הדואר שפקיד הדואר של החברה ימסור לו, לעובדיו או לשלוחיו לשם כך, ויקבל, יאסוף, ימסור ויניח את שקי הדואר הנתונים לו במקומות שלאורך מסלול נסיעתו ובכפיפות להנחיות ולהגבלות סבירות שתקבע החברה.

החובות שיוטלו על בעל שירות נדרש לפי פרק זה יהיו כפופות לתנאי הרשיון שלו ולהוראות כל דין.

בעל שירות יהא אחראי לשמירתו הבטוחה של כל שק דואר שנמסר לו להובלה; במקרה של נזק, גניבה או אבדן של דבר דואר הנמצא בשק, ישפה בעל השירות את החברה על כל סכום פיצויים ששילמה בשל כך.

החברה תשלם לבעל שירות נדרש תמורה ראויה בעד שירותיו לפי סימן זה.

מפעיל יקבל, על כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא, כל שק דואר שפקיד דואר של החברה נותן לו להובלה, ומשקיבלו יובילו בהקדם האפשרי וימסור אותו ללא השהיה בהגיע כלי הטיס או כלי השיט ליעדו.

מפעיל של כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט נכנס ימסור ללא השהייה את כל דברי הדואר שבו, שנמסרו לו לשם העברתם לחברה, לפקיד דואר של החברה המוסמך לדרוש אותם, ובאין דרישה – לבית דואר של החברה.

החברה תשלם תמורה ראויה למפעיל כלי רכב, כלי טיס או כלי שיט יוצא בעד דברי דואר שמסרה לו החברה להובלה.

תנאי שירות הובלה לפי פרק זה וכן התמורה בעדם כאמור בסעיפים 65 ו־68 ייקבעו, בכפוף להוראות כל דין, בהסכם; באין הסכם יכריע השר בדבר.

השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי פרק זה, לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי פרק זה; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון.

(א)הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר לפי סעיף 69 רשאי לערער עליה בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא מקום עסקיו של המערער בישראל.

(ב)בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת השר, לדחותה או לשנותה.

(ג)בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים, ובאין סדר דין מינהלי – בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ד)הגשת ערעור לבית המשפט אינה פוטרת את המערער ממילוי חובותיו על פי פרק זה.

בעל רישיון כללי רשאי –

(1)להקים תיבות דואר לפי צרכיו בכל מקום שיש לציבור גישה אליו;

(2)להתקין תאי דואר בקירות של בית דואר הפונים כלפי חוץ.

(א)התכוון בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 71, ימסור למחזיק במקרקעין הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש.

(ב)לא ניתן למצוא את המחזיק במקרקעין, יפרסם בעל הרישיון הכללי הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.

(א)בסעיף זה, ”הודעה“ – הודעה לפי סעיף 72.

(ב)מחזיק במקרקעין הרואה עצמו נפגע מכוונת בעל רישיון כללי לעשות שימוש בסמכויות המנויות בסעיף 71, רשאי להשיג על ההודעה בפני בעל הרישיון הכללי תוך ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה.

(ג)דחה בעל הרישיון הכללי את ההשגה, רשאי המחזיק במקרקעין לערער על החלטת בעל הרישיון הכללי בפני בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, תוך ארבעה עשר ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.

(ד)בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים או לאסרו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.

(א)בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; ובאין סדר דין מינהלי – בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

(ב)בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות, חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.

על אף האמור בסעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1979, תיבת דואר שחוברה למקרקעין של אחר תהא בבעלות בעל הרישיון הכללי שחיבר את תיבת הדואר כדין.

השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי פרק זה, לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר.

הוראות פרק זה אינן באות לגרוע מהוראה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.

(א)על אף האמור בחוק זה או בכל דין אחר, לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אבדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו, שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור בתפקידו ועקב שירותים אלה, אלא אם כן נתקיימו כל אלה:

(1)דבר הדואר נתקבל למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור תמורת קבלה ומסירתו טעונה אישור;

(2)במקרה של נזק, אבדן חלקי או גניבה מתוך דבר הדואר – הדבר הובא לידיעת פקיד הדואר בעת מסירת דבר הדואר או בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן;

(3)במקרה של גניבה או אבדן של דבר הדואר כולו – השולח או הנמען הביא את הדבר לידיעת פקיד דואר מיד לאחר שנודע לו;

(4)הנזק או האבדן לא נגרמו מחמת אריזה בלתי מספקת או בלתי מתאימה, או מחמת טיבו של דבר הדואר, או באשמתם של השולח או של גורמים שבידי שמים.

(ב)בעל רישיון כללי יהיה אחראי לנזק שנגרם לדבר הדואר, אם הוכיח השולח כי בעת שנתקבל דבר הדואר למשלוח על ידי בעל הרישיון כאמור טיפל בו פקיד דואר בצורה רשלנית.

אין בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק שנגרם –

(1)בשל איחור במסירה או מסירה מוטעית של דבר דואר;

(2)בשל טעות במברק או השמטה ממנו, או בשל אי־מסירת מברק.

(א)השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות לענין אחריותו של בעל רישיון לנזק, גניבה או אבדן לפי פרק זה, ובכלל זה צמצום היקף הפטור מאחריות הקבוע בסעיפים 77 או 78.

(ב)קבע השר כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע, באישור הועדה, את שיעור הפיצויים לענין סעיף 78, בשים לב, בין השאר, לשיעור דמי המשלוח בעבור העברת דבר הדואר.

הראיה שנזק, גניבה או אבדן כאמור בסעיף 77 אירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד דואר בתפקידו ועקב שירותים אלה, היא על התובע; אולם –

(1)אם בעת מסירת דבר הדואר ניתן לראות – בלי לפתוח את אריזתו – שהוא ניזק או שיש יסוד סביר להניח שהוא ניזק, חזקה שהנזק אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים;

(2)אם הוכחה קבלת דבר הדואר למשלוח על ידי המצאת קבלה, ודבר הדואר לא נמסר, חזקה שהאבדן אירע במהלך אותם שירותים ועקב אותם שירותים.

השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי סעיף 77 והוא רשאי להעביר את זכותו לאחר.

אין בעל רישיון כללי חייב בפיצויים לפי סעיף 77 אלא כדי שווי הנזק לדבר הדואר או כדי ערכו של דבר הדואר אם נגנב או אבד, אך לא למעלה מן הסכום שיקבע השר לענין אותו סוג של דבר דואר.

פורסמו תקנות הדואר (היקף האחריות לדברי דואר פנים), התשס״ו–2006.

בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו – למעט חבילה – הנשלח לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית בתוקף אותה שעה ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

(א)בעל רישיון כללי אחראי לחבילה הנשלחת באמצעותו לישראל או ממנה בהגבלות ובתנאים שפורשו לענין אחריות של מינהל דואר באמנת הדואר העולמית כפי שהיא בתוקף אותה שעה (להלן – אמנת הדואר) ושעליהם פורסמה הודעה ברשומות.

(ב) (1)חבילה שנשלחה משטח של מינהל דואר שאינו מכיר באחריות לפי אמנת הדואר, וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר הניתנים על ידי בעל רישיון כללי ועקב שירותים אלה, דינה, לענין אחריות בעל הרישיון הכללי, כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

(2)חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים.

לא ייזקק בית המשפט לתובענה על פי סעיפים 77 עד 83, אם תוך פרק הזמן המפורט להלן מיום שנתקבל דבר הדואר למשלוח לא דרש התובע, בכתב, פיצויים מבעל הרישיון הכללי, או שדרש כאמור אך לא הגיש תובענה תוך תשעים ימים מתאריך ההודעה על דחיית דרישתו:

שירות דואר פנים – שנה אחת;

שירות דואר בין־לאומי – שישה חודשים.

נזק שגרם פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי במתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה – לא ישא בו הפקיד במידה העולה על אחריות בעל רישין כאמור, אלא אם כן גרם לנזק בפעולה מכוונת או ברשלנות חמורה.

לא יישא פקיד דואר באחריות פלילית או אזרחית על כך שבתום לב, בתוקף תפקידו, שידר או העביר במברק דבר שהוא עבירה או עוולה לפי כל דין או נטל חלק בשידור או בהעברה כאמור.

בעל רישיון, עובדיו ופקידי הדואר מטעמו לא יישאו באחריות פלילית או אזרחית בשל לשון הרע הנכללת בדברי הדואר אך בשל כך שנאספו, הועברו, חולקו או נמסרו בידיו בהתאם לתנאי רישיונו והוראות חוק זה.

(א)השר רשאי לקבוע בתעודה כי פקיד דואר המועסק על ידי בעל רישיון כללי לא יעיד בהליך משפטי או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מברק שהועבר על ידי בעל הרישיון כאמור או נמסר לו להעברה, ולא יציג את המקור של מברק כאמור שנחתם בידי השולח או מטעמו.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו באחת מאלה:

(1)בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת;

(2)שולח המברק או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרישיון הכללי על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;

(3)בית משפט ציווה על הצגה כאמור.

תעתיק של מברק, החתום בחותמת של בעל רישיון כללי, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המברק המקורי ושהמברק האמור היה חתום ונמסר להעברה בידי האדם שבידיו הוא אמור להיות חתום ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המברק המקורי או את מסירת המברק להעברה, או את החותמת של בעל הרישיון כאמור שקיבל את התעתיק למסירה.

(א)החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:

(1)קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;

(2)העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;

(2א)קנייה ומכירה של מטבע חוץ;

(3)הנפקת המחאה בנקאית;

(4)(נמחקה);

(5)שירותי עזר לשירותים הכספיים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם (בפרק זה – שירותי עזר);

(6)טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994.

(א1) (1)(אינה חלה).

(2)(נמחקה).

(ב)החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.

(ג)השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה; לענין זה, ”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.

(ד)חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, לענין מתן השירותים הכספיים, בתנאים שיורה.

(ה)על אף האמור בכל דין, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, באמצעות החברה, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקאות (1) עד (5) לסעיף קטן (א); העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

(החל מהמועד הקובע):

(א)החברה תיתן את השירותים הכספיים המפורטים להלן, כמפורט להלן:

(1)קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם וסילוקם;

(2)העברת כספים בישראל, מישראל אל חוץ לארץ ומחוץ לארץ אל ישראל;

(2א)קנייה ומכירה של מטבע חוץ;

(3)הנפקת המחאה בנקאית;

(4)(נמחקה);

(5)שירותי עזר הנלווים לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (3), המתאפשרים מאופן מתן השירותים האמורים או מדרכי הבקרה עליהם (בפרק זה – שירותי עזר);

(6)טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

(7)הפצת שירותים פיננסיים הניתנים על ידי גורם אחר מכוח סמכותו לפי דין, כפי שאישרו השרים; חלפו 60 ימים ממועד הגשת הבקשה להפצת שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; לעניין זה, ”שירותים פיננסיים“ – לרבות מתן אשראי;

(8)שירותים פיננסיים שאישרו השרים לפי בקשת החברה הבת שהוגשה באישור דירקטוריון החברה; חלפו 90 ימים ממועד הגשת הבקשה למתן שירות פיננסי הכוללת את מלוא המידע הנדרש, והשרים לא הודיעו לחברה הבת, בהחלטה מנומקת, על התנגדותם לבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה;

(9)שירותים פיננסיים שעליהם החליט השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה הבת, הנדרשים לדעת השר לשם קידום המטרות המפורטות בסעיף 88ב(ג)(1) ו־(2) ובשים לב למצב הכספי של החברה והחברה הבת.

(א1) (1)החברה הבת תיתן את השירותים הכספיים בעצמה או באמצעות החברה, לרבות באמצעות סוכני דואר שעמם התקשרה; ואולם החברה הבת לא תפתח בעצמה יותר מ־35 סניפים או סוכנויות דואר לשם מתן השירותים הכספיים; השר רשאי, באישור הוועדה, להגדיל את מספר הסניפים או הסוכנויות כאמור, אחת ל־12 חודשים.

(2)(נמחקה).

(ב)החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות, לפי תיקון מס׳ 8 ותיקון מס׳ 9, למתן השירותים הכספיים, לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר; לעניין זה, ”תיקון מס׳ 9“ – חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון), התשס״ד–2004.

(ג)השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה הבת, כל עוד החברה היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“ בתנאים שיורה; לענין זה, ”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.

(ד)חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה הבת להמשיך לעשות שימוש בשם ”בנק הדואר“, בתנאים שיורה.

(ה)על אף הוראות סעיף 48 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, רשאית הממשלה לקבל מהחברה הבת, את השירותים הכספיים המפורטים בפסקה (1) של סעיף קטן (א) וכן שירותי עזר הנלווים לשירותים האמורים; העבירה הממשלה את השליטה בחברה, לא תחול הוראה זו אלא באישור נגיד בנק ישראל; לענין זה, ”שליטה“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

(החל מהמועד הקובע):

(א)השר, בהסכמת שר האוצר, ייתן לחברה הבת היתר למתן השירותים הכספיים, והוא רשאי, בהסכמת שר האוצר, לקבוע בהיתר תנאים וכן לשנות תנאי מתנאי ההיתר, ובכלל זה להוסיף עליו או לגרוע ממנו.

(ב)ההיתר וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

(ג)בקביעת תנאים ובשינוים לפי סעיף קטן (א) יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף 1ב(ב), בשינויים המחויבים, וכן השיקולים והמטרות המפורטים להלן:

(1)קידום ושיפור מתן השירותים הכספיים לציבור, ובכלל זה מתן אפשרות לציבור לקבל ייעוץ בנוגע לשירותים הכספיים, ובלבד שייעוץ החייב ברישוי לפי דין ייעשה על ידי מי שמורשה לכך, וכן הפצת שירותים פיננסיים, בעבור גורם הרשאי לתת שירותים כאמור על פי דין; לעניין זה, ”שירותים פיננסיים“ – לרבות שירות מתן אשראי;

(2)הרחבת הנגישות של השירותים הכספיים לציבור בשים לב, בין השאר, לפערים הכלכליים בחברה בישראל ובהתחשב בצרכים ייחודיים של קבוצות שונות באוכלוסייה.

(ד)השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לבטל, להגביל או להתלות היתר לשירותים כספיים, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 1ב(ט), בשינויים המחויבים.

(בוטל).

לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם בסעיף 88יא(א); החברה זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

(החל מהמועד הקובע): לא ישולמו ריבית והפרשי הצמדה למקבלי השירותים הכספיים בשל הכספים כהגדרתם בסעיף 88יא(א); החברה הבת זכאית לקבל את הריבית והפרשי ההצמדה בשל הכספים כאמור, ככל שאלה ישולמו לפי דין או הסכם, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם החברה ובאישור הועדה, הוראות אחרות לענין תשלומים כאמור, כולם או מקצתם.

החברה בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בחברה הבת.

(החל מהמועד הקובע): החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה.

(א)כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות סעיף 1ז, החברה לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.

(החל מהמועד הקובע): כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; בלי לגרוע מהוראות סעיף 1ז, החברה הבת לא תתנה מתן שירות כאמור בהבטחת בלעדיות לחברה במתן שירות כאמור.

(ב)החברה בנותנה שירותי עזר לפי סעיף 88א(א)(5) רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

(החל מהמועד הקובע): החברה הבת בנותנה שירותי עזר לפי סעיף 88א(א)(5) רשאית להתקשר בהסכם עם כל מי שמבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.

בפרק זה, ”לקוח“ – אדם המקבל שירות כספי מהחברה (החל מהמועד הקובע: הבת).

(א)בלי לגרוע מחובתה של החברה לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי סעיף 5ג, לא תסרב החברה סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3) או (6); השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.

(החל מהמועד הקובע): בלי לגרוע מחובתה של החברה הבת לספק שירותים כספיים בסיסיים לפי סעיף 5ג, לא תסרב החברה הבת סירוב בלתי סביר לתת שירות כספי המנוי בסעיף 88א(א)(1), (2), (2א), (3), (6) או (9); השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בצו שירותים כספיים נוספים שהוראות סעיף זה יחולו לגביהם.

(ב)התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות כספי, דינה כדין סירוב בלתי סביר לתתו.

(ג)בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, תודיע החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין מתן השירותים הכספיים, ואם לא התקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב סירוב הנובע מאותה מדיניות כסביר.

לא תעשה החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות כספי ללקוח (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים:

(1)המהות והטיב של השירות;

(2)מועד מתן השירות;

(3)התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;

(4)זהות נותן השירות;

(5)החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;

(6)המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;

(7)חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;

(8)תנאי האחריות לשירות;

(9)תקופת מתן השירות ודרכי חידושו.

לא תעשה החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של לקוח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי־ידיעתו את השפה או חוסר ניסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, והכל כדי לקשור עסקה של מתן שירות כספי בתנאים בלתי סבירים או כדי לתת או לקבל תמורה השונה במידה בלתי סבירה מהתמורה המקובלת.

(א)השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע חובה על החברה (החל מהמועד הקובע: הבת), לפי הפירוט והדרך שיקבע –

(1)לגלות ללקוחותיה כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות כספי שהיא נותנת והסיכונים הכרוכים בו;

(2)לציין פרטים מסוימים בכל פרסום שלה בדבר השירותים הכספיים;

(3)לתת ללקוחותיה, במועדים קבועים, דוחות על שירותים כספיים הניתנים להם ולציין בהם פרטים מסוימים.

(ב)היה לשר יסוד סביר להניח כי הדבר דרוש למניעת הטעיה או למניעת פגיעה בלקוח כאמור בסעיף 88ה4, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע חובה על החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) לערוך הסכם בכתב עם הלקוח, לציין בהסכם את הפרטים שקבע ולמסור ללקוח העתק חתום של ההסכם; בתקנות כאמור רשאי השר, בין השאר, לקבוע הוראות לעניין האותיות בהסכם, ובכלל זה לעניין גודלן המזערי, היחס בינן ובין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בהסכם, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם.

(א)בלי לגרוע מהוראות סעיף 88ה5, החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) תמסור ללקוחותיה מידע בכתב על התשלום שהיא גובה בעד כל שירות כספי הניתן ללקוח.

(ב)מידע כאמור בסעיף קטן (א), שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל מקום שבו ניתנים שירותי החברה (החל מהמועד הקובע: הבת), לרבות באתר האינטרנט של החברה (החל מהמועד הקובע: הבת).

(ג)מדי שישה חודשים תשלח החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) לכל בעל חשבון שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו תשלומים בעד שירותים כספיים שקיבל, הודעה ובה מידע מרוכז וסיכום של כל התשלומים שנגבו ממנו; קיבל בעל חשבון הודעה כאמור באמצעות מחשב, תהיה החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) פטורה מהחובה לשלחה לבעל החשבון.

(א)לא תתנה החברה מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס, ממנה או מאדם אחר שהחברה (החל מהמועד הקובע: הבת) ציינה, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.

(ב)בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, תודיע החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) למפקח על מדיניות עסקית שקבעה לעניין התנאת מתן שירות כספי בקניית שירות אחר או נכס כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר המפקח את המדיניות האמורה, ייחשב קשר בין שירות מבוקש ובין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

השר בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הוראות בדבר המועדים שבהם ייזקפו חיובים לחשבון של לקוח המתנהל אצל החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) בשל תשלום שהחברה (החל מהמועד הקובע: הבת) גובה בעד מתן שירות כספי.

היתה הטעיה בפרסומת של החברה (החל מהמועד הקובע: הבת), יראו כמטעים את החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס, המפיץ או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.

השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע עקרונות, כללים ותנאים לפרסומת המכוונת לקטינים, לרבות איסור פרסומת העלולה להטעות קטין, לנצל את גילו, תמימותו או חוסר ניסיונו; תקנות כאמור יכול שיתייחסו לקטינים דרך כלל או עד גיל מסוים.

מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה (החל מהמועד הקובע: הבת) בנותנה את השירותים הכספיים לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו בפקודת השטרות [נוסח חדש] (בחוק זה – בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם בפקודה האמורה.

מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים הכספיים יהיה פטור ממס בולים.

(א)החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) תשמור כל מסמך המשמש למתן השירותים הכספיים, לרבות מסמך המשמש להעברה, לקבלה או להוצאה של כספים, שבע שנים לפחות מיום מתן השירותים הכספיים, בהתאם להוראות שייתן המפקח לעניין זה.

(ב)על אף הוראות סעיף קטן (א), החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) תשמור כל מסמך הנוגע לפתיחה ולסגירה של חשבון שבע שנים לפחות ממועד הסגירה.

החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור; ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור.

(החל מהמועד הקובע):

(א)החברה הבת תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים הכספיים, וכן למילוי כל התחייבויות החברה הבת בקשר עם השירותים הכספיים כאמור, לרבות בנותנה את השירותים כאמור באמצעות החברה.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היתה החברה הבת לחדלת פירעון כאמור בסעיף 258(3) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, תהיה גם החברה אחראית לכספים כהגדרתם בסעיף 88יא.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), השרים רשאים, לאחר קבלת חוות דעתו של המפקח, לפטור בצו את החברה מאחריות לפי סעיף קטן (ב); קביעת צו לפי סעיף קטן זה תיעשה בהתחשב באיתנות הפיננסית של החברה הבת ובמנגנוני הפיקוח והבקרה עליה, ובלבד שצו כאמור לא ייקבע בטרם חלפו 18 חודשים לפחות מיום תחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012.

(בוטל).

אין בהוראות פרק זה, לעניין הסדרת שירותים כספיים ובכלל זה לעניין הגשת דוחות, כדי לגרוע מהוראות כל דין אחר.

הסמכות הנתונה לשר כלפי בעל רישיון לפי סעיף 1ו תהיה נתונה לו גם כלפי החברה הבת או החברה לשם הסדרת תחום השירותים הכספיים, ויחולו לעניין זה הוראות הסעיף האמור, בשינויים המחויבים.

(א)השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה לענין פסקאות (1) ו־(2), רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות תקנות בדבר –

(1)תשלומים ובכלל זה תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד השירותים הכספיים;

(2)הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים הכספיים;

(החל מהמועד הקובע): הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים או העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה שירות לחברה הבת לשם מתן השירותים הכספיים;

(3)השירותים הכספיים, ולרבות לענין פעילותן של החברה והחברה הבת לפי פרק זה והפיקוח והבקרה עליהן;

(4)תנאי הכשירות הנדרשים מנושאי משרה בחברה הבת או מנושאי משרה בחברה העוסקים במתן השירותים הכספיים.

(ב)(בוטל).

פורסמו תקנות בנק הדואר (שירותים בבנק הדואר), תשל״ה–1974.

פורסמו תקנות הדואר (תשלומים בעד השירותים הכספיים), התשע״א–2011.

(א)בסעיף זה –

”החברה הבת“ – (תימחק במועד הקובע): כמשמעותה בסעיף קטן (ב);

”החזקת כספים“ – לרבות רישומי הזכאים והחייבים לכספים;

”הכספים“ – כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת באמצעות החברה בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה תמורת מתן שירותים כאמור.

”הכספים“ – (החל מהמועד הקובע): כספים, זכויות לכספים או שטרי חוב שנמסרו לחברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, למעט תשלומים מסוג כלשהו שישולמו לחברה הבת תמורת מתן שירותים כאמור.

(ב)לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת שלא יהיו לה רווחים.

(החל מהמועד הקובע): לשם מתן השירותים הכספיים, תקים החברה חברה בת.

(ג)החברה תחזיק את כל מניות החברה הבת ולא תהיה רשאית להעביר לאחר מניות בחברה הבת, למשכנן או לשעבדן.

(ג1)(החל מהמועד הקובע): בלי לגרוע מההוראות לפי חוק החברות, לא תתקבל החלטה על חלוקה כהגדרתה בחוק האמור, בחברה הבת, אלא לאחר שדירקטוריון החברה הבת קבע כי אין חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה הבת את היכולת לעמוד בחובות המוטלות עליה לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים.

(ג2)לפחות שליש מחברי הדירקטוריון של החברה הבת יהיו בעלי השכלה וניסיון בתחום פעילותה של החברה הבת, ויחולו עליהם תנאי הכשירות החלים לגבי דירקטור חיצוני לפי סעיף 240(א1), (ב), (ג), (ד) ו־(ו) לחוק החברות.

(ג3) (1)דירקטוריון החברה הבת ימנה, מבין חבריו, ועדת השקעות שבה יכהנו מספר אי־זוגי של חברים שלא יפחת משלושה, ובהם לפחות אישה אחת, ובלבד שיושב ראש דירקטוריון החברה הבת יהיה יושב ראש ועדת ההשקעות, ולפחות אחד מחבריה יהיה דירקטור שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ג2).

(2)תפקידי ועדת ההשקעות הם:

(א)להמליץ לדירקטוריון החברה הבת על מדיניות השקעת הכספים באפיקי השקעה כאמור בסעיף קטן (ה)(2);

(ב)להנחות את המנהל הכללי של החברה הבת ביישום מדיניות ההשקעות שקבע דירקטוריון החברה הבת לאחר שקיבל את ההמלצות כאמור בפסקת משנה (א).

(3)לא ימונה לחבר בוועדת ההשקעות ולא יכהן בה מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כחבר ועדת ההשקעות או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן כחבר כאמור.

(ד)לחברה ולחברה הבת לא יהיו זכויות כלשהן בכספים, אך הן יהיו רשאיות לבצע בהם פעולות הנדרשות לצורך מתן השירותים הכספיים, החזקת הכספים, קבלת הכספים או העברתם, לפי הענין.

(ד1)החברה תקיים הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת לחברה הוראות לעניין זה.

(החל מהמועד הקובע): החברה או החברה הבת, לפי העניין, יקיימו הפרדה חשבונאית לעניין הכספים, ורשאי המפקח לתת להן הוראות לעניין זה.

(ה)החברה (החל מהמועד הקובע: הבת) תפקיד את הכספים, למעט הכספים המופקדים לזכות חשבונות המדינה, באפיקים המפורטים להלן:

(1)בבנק ישראל, לפי סעיף 50 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010;

(2)באפיק השקעה אחר שעליו החליטה החברה (החל מהמועד הקובע: הבת), כיעיל לשמירת הקרן של הכספים, באישור השרים, לאחר התייעצות עם המפקח.

החברה, בנותנה שירותים כספיים מטעם החברה הבת לפי סעיף 88א(א), רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי סעיף 88י(א)(1); בסעיף זה –

(החל מהמועד הקובע): החברה הבת רשאית לגבות תשלום סביר בעד שירות כספי שהיא נותנת, ככל שלא נקבע תשלום בעדו לפי סעיף 88י(א)(1); בסעיף זה –

”החברה הבת“ – כהגדרתה בסעיף 88יא;

”שירות כספי“ – למעט השירות האמור בסעיף 88א(א)(5) ו־(6).

”שירות כספי“ – (החל מהמועד הקובע): למעט השירות האמור בסעיף 88א(א)(2), (3) ו־(5) עד (8).

השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותן של החברה הבת והחברה בכל הנוגע לשירותים הכספיים, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי סעיף 88כב, פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיון שניתן לחברה; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 88כב.

(החל מהמועד הקובע): השר ימנה מפקח לענייני השירותים הכספיים, שיהיה אחראי על פיקוח וביקורת בכל הנוגע לפעילותה של החברה הבת, ובכלל זה מתן הנחיות לפקחים שהוסמכו לפי סעיף 88כב, פיקוח על קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי ההיתר לשירותים כספיים, בידי החברה הבת; מפקח כאמור ימונה מבין עובדי משרד התקשורת ובלבד שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 88כב.