Skip to main content

Ordinance

Section 26 of פקודת השטרות [נוסח חדש], תמורה בת ערך – מהי.

This section is in פרק שני: שטרי חליפין / סימן ג׳: תמורת השטר

26. תמורה בת ערך – מהי

(א)תמורה בת־ערך לשטר יכול שתהא –

(1)כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה;

(2)חוב קודם או חבוּת קודמת; ודינם כדין תמורה בת־ערך בין שהשטר הוא בר־פרעון עם דרישה ובין שהוא בר־פרעון בזמן עתיד.

אוחז תמורת ערך

(ב)משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקַבָּל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן.

אוחז שיש לו עִכָבון

(ג)אוחז שיש לו עִכָּבוֹן על השטר מכוח חוזה או מכלל דין, רואים אותו כאוחז בעד ערך כדי הסכום שיש לו עִכָּבוֹן כנגדו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת השטרות [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring