סעיף 26 לפקודת השטרות [נוסח חדש], תמורה בת ערך – מהי.

(א)תמורה בת־ערך לשטר יכול שתהא –

(1)כל תמורה המספקת כדי להעמיד התקשרות פשוטה;

(2)חוב קודם או חבוּת קודמת; ודינם כדין תמורה בת־ערך בין שהשטר הוא בר־פרעון עם דרישה ובין שהוא בר־פרעון בזמן עתיד.

אוחז תמורת ערך

(ב)משניתן בזמן מן הזמנים ערך בעד שטר, רואים את האוחז כאוחז בעד ערך כלפי הקַבָּל וכלפי כל מי שנעשה צד לשטר לפני אותו זמן.

אוחז שיש לו עִכָבון

(ג)אוחז שיש לו עִכָּבוֹן על השטר מכוח חוזה או מכלל דין, רואים אותו כאוחז בעד ערך כדי הסכום שיש לו עִכָּבוֹן כנגדו.