OrdinanceThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 7 of פקודת השטרות [נוסח חדש], אילו שטרות סַחירים.
This section is in פרק שני: שטרי חליפין / סימן א׳: הצורה והפירוש
7. אילו שטרות סַחירים
(א)שטר שיש בו מלים האוסרות העברתו, או המורות על כוונה שהשטר לא יהיה עָביר, השטר כשר בין הצדדים שבו לבין עצמם, אך אין הוא סַחיר.
(ב)שטר סַחיר יכול שיהא בר־פרעון בין לפקודה ובין למוֹכּ״ז.
בא־פרעון למוכ״ז
(ג)שטר בר־פרעון למוֹכּ״ז הוא שטר שנאמר בו כך, או שטר שההיסֵב היחיד או האחרון שעליו, הוא היסב על הֶחָלָק.
בר־פרעון לפקודה
(ד)שטר בר־פרעון לפקודה הוא שטר שנאמר בו כך, או שנאמר בו שהוא בר־פרעון לאדם מיוחד ואין בו מלים האוסרות העברתו או המורות על כוונה שלא יהא עָביר.
(ה)שטר שנאמר בו, בין מלכתחילה ובין בהיסב, שהוא בר־פרעון לפקודת אדם פלוני, ולא לו או לפקודתו, הריהו אף על פי כן בר־פרעון לו או לפקודתו, והברירה בידי אותו אדם.
The text on this page is adapted from the entry פקודת השטרות [נוסח חדש] in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.