OrdinanceThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 49 of פקודת המכרות, חוזי כריה פרט לחוזי כרית שמן.
This section is in חלק ד׳ – חוזי חכירה לכריה וזכויות כריה / חוזי חכירה לכריה (פרט לחוזי חכירה לכרית שמן)
49. חוזי כריה פרט לחוזי כרית שמן
תיקון: תש״ח
(1)אפשר לתת חוזה חכירה לכריה, לאחר תשלום המס הקבוע, לגבי אזור שיהא בגבולות המקסימום הקבוע או בגבולות המקסימום המפורש בסעיף 17, מקום שניתן החוזה לבעל תעודת היתר לחקירה.
(2)מועד תקפו של החוזה לא יהא למעלה משלשים שנה:
בתנאי שכל זמן שמחצבים יהיו מופקים בכמויות כדאיות תהא לו לחוכר זכות בכורה לחידוש החוזה בתנאים הוגנים ונאותים.
(3)החוזה יהא בו משום מתן המכרות והמחצבים באזור החכור ויקנה לחוכר את הזכות להחזיק בפני הקרקע של אותו אזור ובשכבותיה התחתונות של הקרקע כאשר יוגדר בחוזה, על מנת לחפור תעלות ומבואות ולעשות עבודות על פני הקרקע גופא, ולהקים מיסדר ומחסנים שיהא צורך בהם לשם כרית האזור החכור ואף יקנה לו את הזכות לדרוש חוזה לחכירת פני הקרקע באזור נוסף, אם יהא צורך בכך, על מנת לצבור או לעבד שם את המחצב או את המחצבים שנכרו או את הפסולת שנתקבלה או פונתה תוך כדי כריה.
(4)חוזי חכירה לכריה יהיו מאותם המינים וינתנו בהתחשב עם אותם ההסכמים והתנאים ולגבי אותם האזורים שיקבעו ע״י שר הפיתוח:
בתנאי שחוזה חכירה עפ״י סעיף זה לא יהא ניתן לגבי כרית שמן.
(5)השטח הכללי של האזור שינתן עליו חוזה חכירה לכל חברה אחת או לכל איגוד של חברות לא יהא עולה על פי שנים מן האזור המקסימלי הניתן עפ״י תעודת היתר לחקירה.
The text on this page is adapted from the entry פקודת המכרות in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.