Skip to main content

Ordinance

Section 48 of פקודת המכרות, זכויותיו וחובותיו של בעל זכות כריה.

This section is in חלק ד׳ – חוזי חכירה לכריה וזכויות כריה / זכויות כריה

48. זכויותיו וחובותיו של בעל זכות כריה

תיקון: תש״ח

(1)שטחו של האזור שיהא נכלל בזכות הכריה לא יהא גדול מן המקסימום הקבוע ולא תנתן הזכות אלא לאחר תשלום המס הקבוע; כחה של הזכות יהא יפה לשנה אחת אך יכול שר הפיתוח לחדשה לתקופות בנות שנה אחת, והיא תקנה לבעליה את הזכות לעלות על הקרקעות שניתנה עליהן זכות כריה ולכרות בתוכן לשם חיפוש המחצבים האלוביאליים המפורשים בזכות ולקחת ולהעביר כל אותם המחצבים שיתקבלו, בתנאי שישולמו דמי השכירות הקבועים בעד פני הקרקע ודמי הזכות הקבועים.

(2)לא תנתן זכות כריה אלא לגבי מחצבים אלוביאליים.

(3)יכול בעל זכות כריה להשתמש בכל הזכויות או במקצת מן הזכויות הנתונות בסעיף 50(2) לבעל חוזה חכירה ובהתחשב עם אותם תנאים, במדה שהשימוש בזכויות אלו יהא נחוץ לו לשם הנהלת כרית המחצבים האלוביאליים המתוארים בתעודת ההיתר שלו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת המכרות⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring