Skip to main content

Law1997

Section 20 of חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997, אחריות לעבירות תעבורה.

This section is in פרק ז׳: עבירות ועונשים

20. אחריות לעבירות תעבורה

תיקון: תשס״ו, תשפ״ה

(א) (1)בעל רישיון מוביל חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בחלק ב׳ בתוספת הראשונה, ברכב מסחרי, בידי נוהג הרכב המסחרי, בעת מתן שירות ההובלה (בסעיף זה – עבירה); המפר חובתו האמורה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(2)נעברה עבירה לפי פסקה (1), חזקה היא כי בעל רישיון מוביל הפר את חובתו לפי הוראות אותה פסקה, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(ב) (1)מוסר מטען יבדוק, בעת העמסת מטען על רכב מסחרי, את התאמת משקל המטען למשקל המטען שהותר להובלה ברכב לפי רישיון הרכב (בסעיף זה – המשקל המותר), וידרוש מהמוביל להפסיק לאלתר העמסה על הרכב של מטען שמשקלו עולה על המשקל המותר; הפר מוסר המטען את חובתו האמורה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(1א)מוסר מטען יבדוק, בעת העמסת מטען על רכב מסחרי, את התאמת המטען למטען שהותר להובלה ברכב לפי תנאי רישיון הרכב לעניין זה, למעט לעניין משקל המטען, וידרוש מהמוביל להפסיק לאלתר העמסה על הרכב של מטען שאינו תואם תנאי מהתנאים כאמור; הפר מוסר המטען את חובתו האמורה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – פי ארבעה מהקנס האמור; הוראות פסקה זו לא יחולו על מוסר מטען שהוא תאגיד מוסמך כהגדרתו בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004, או מי מטעמו.

(2)נעברה עבירה לפי תקנה 85(א)(5) לתקנות התעבורה, בידי נוהג הרכב המסחרי בעת מתן שירות ההובלה, חזקה היא כי מוסר המטען הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל הניתן כדי למלא את חובתו.

(3)לענין סעיף קטן זה, ”מוסר מטען“ – מי שבידו השליטה או ההחזקה במטען בעת העמסתו מטעם בעלי המטען או מטעם מי שיזם את הזמנת שירות ההובלה, או מי מטעמם של כל אלה, ובלבד שהמטען מיועד לשימוש מסחרי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring