Law1994The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 28 of חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994, רשיון לעסק באזור או למתן שירותים נילווים.
This section is in פרק ו׳: עסקים באזור החופשי
28. רשיון לעסק באזור או למתן שירותים נילווים
תיקון: תשנ״ו
(א)המבקש להקים או להפעיל עסק באזור או לספק שירותים נילווים, יגיש בקשה לבעל זכיון בדרך שתיקבע בכללים.
(ב)תוך 7 ימים לאחר שהוסכם על התקשרות כאמור בסעיף 27 ולאחר שנחה דעתו של בעל הזכיון כי המבקש מילא אחר כל הדרישות שבסעיף 27, יעביר בעל הזכיון את הבקשה למועצה, בצירוף המלצתו למתן הרשיון.
(ג)המועצה תחליט בבקשה תוך 15 ימים מיום שנמסרה לה הבקשה; המועצה רשאית לעכב מתן החלטה לתקופה נוספת של 30 ימים לשם בדיקת פרטים הדרושים לה לשם קבלת החלטה; לא החליטה המועצה בבקשה במועד האמור יראו את הרשיון כאילו ניתן כמבוקש.
(ד)סירבה המועצה לתת רשיון כמבוקש, תודיע על כך לבעל הזכיון בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג) בפירוט הנימוקים, ולמבקש תהיה זכות להשמיע השגותיו בהתאם לכללים.
(ה)רשיון עסק באזור החופשי או רשיון למתן שירותים נילווים, יהיה מוגבל לפעילות שפורטה בו בלבד; שינוי בפעילות מותנה בהסכמת בעל הזכיון ובאישור המועצה.
(ו)רשיון עסק באזור החופשי או רשיון למתן שירותים נילווים, ייחשב לרשיון שניתן על פי כל דין וייחשב לרישום כעוסק לענין חוק מע״מ ולענין הפקודה, ולא יידרש שום אישור או היתר נוסף, בכפוף לאמור בסעיף 27(ב)(1). הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מוסד כספי.
(ז)אין באמור בסעיף קטן (ו) כדי לגרוע מהוראות כל דין לענין היתר או רשיון לעיסוק במקצוע או במשלח יד.
The text on this page is adapted from the entry חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.