Skip to main content

Law1994

Section 61 of חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994, העסקת עובדים זרים.

This section is in פרק ז׳: תנאים השוררים באזור חופשי / סימן ו׳: תנאי תעסוקה ותנאים נוספים

61. העסקת עובדים זרים

תיקון: תשס״ג

(א)המועצה רשאית, לאחר שוידאה כי העסק באזור החופשי או בעל הזכיון העמידו תנאי דיור, ביטוח בריאות ותנאי עבודה נאותים, להגיש לנציג מוסמך של שר הפנים בקשה בשם בעל זכיון או בעל עסק באזור לקבלת אשרות כניסה לעובדים זרים, ובלבד שסך כל מכסת ההיתרים לעסק באזור או לבעל הזכיון לא תעלה על שלושה אחוזים ממצבת עובדיו.

(ב)הנציג המוסמך של שר הפנים באזור יתייעץ עם הממונה, כהגדרתו בסעיף 1 בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ״א–1991, ויתן את החלטתו בבקשה תוך 15 ימים מיום קבלתה.

(ג)היתרים לפי סעיף קטן (א) יינתנו לעובדים בתפקידי ניהול והכשרת עובדים בלבד.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring