Law1994The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 65 of חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994, בזק באזור.
This section is in פרק ז׳: תנאים השוררים באזור חופשי / סימן ו׳: תנאי תעסוקה ותנאים נוספים
65. בזק באזור
תיקון: תשנ״ו, תשע״ח
(א) (1)בכפוף להוראות פסקה (2), יהיה בעל זכיון גם בעל רשיון מיוחד לפי חוק הבזק לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק לעסק באזור החופשי או לספק שירותים נילווים, לרבות שירותי חיוג בין־לאומי ישיר, באמצעות לווין או כבל תת־ימי; כן יוכל להקים ולהפעיל מערכות בזק המשלבות דיבור, נתונים ותמונות ולספק שירותי התקנה ותחזוקה לרשת בזק באזור ושירותי ערך מוסף אחרים;
(2)בעל זכיון יגיש בקשה לרשיון כאמור בפסקה (1) לידי הנציג המוסמך של משרד התקשורת באזור; הרשיון יינתן תוך שישים ימים מהיום שהנציג אישר תקינות הבקשה, ובלבד שבעל הזכיון עמד בדרישות על פי סעיף 4(ב)(2) ו־(ג) לחוק הבזק; ברשיון כאמור ניתן לכלול תנאים כאמור בסעיף 4(ד) לחוק הבזק, בענינים הנדסיים־טכניים, זמינות שירותים ואיכותם, תיאומים אלקטרומגנטיים, תיאומים בין־לאומיים, תיאומים לוויניים, זכויות קנייניות ותשלומי אגרות, ובלבד שבתנאי הרשיון לא תהיה הפליה בלתי סבירה לעומת רשיון במקום אחר בישראל;
(3)בהפעילו רשיון מיוחד כאמור בפסקה (1) לשירותי לווין, רשאי בעל זכיון להתקשר עם תאגיד לווינות בחוץ לארץ באמצעות נציגו בישראל (להלן בפסקה זו – הנציג) לשם קבלת שירותיו כפי שיזקק להם, ואולם השיעור המרבי של עמלת ניהול ותיאום שהנציג זכאי לקבל מאת בעל הזכיון, לא יעלה על עשרה אחוזים מכלל דמי השירותים שבעל הזכיון משלם לתאגיד הלווינות בעד שירותיו.
(ב) (1)אין במתן רשיון מיוחד לבעל זכיון כדי לגרוע מזכותו של כל אדם לבקש משר התקשורת, באמצעות נציגו באזור, רשיון לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק לעסק באזור;
(2)רשיון לפי פסקה (1) יינתן תוך ששים ימים מהיום שבו אישר נציג השר את תקינות הבקשה, ובלבד שהמבקש עמד בהוראות סעיף 4 לחוק הבזק.
(ג)בעל זכיון שהוא בעל רשיון מיוחד כאמור בסעיף קטן (א), או בעל רשיון מיוחד אחר למתן שירותי בזק באזור, אינו רשאי לתת שירותי בזק לאדם מחוץ לאזור, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא אם כן הורשה לכך במפורש ברשיון מיוחד ונפרד מרשיונו.
(ד) (1)בעל זכיון יקים תשתית בזק באזור הן לצורך מתן שירותי בזק לפי רשיונו והן לצורך מתן שירותי בזק בידי ”בזק“ החברה הישראלית לתקשורת בע״מ (להלן – החברה) או בידי בעל רשיון מיוחד אחר;
(2)לענין השימוש בתשתית הבזק כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות סעיף 5 לחוק הבזק, בשינויים המחויבים;
(3)אין האמור בפסקה (1) מונע מאדם באזור החופשי להיות, לפי בחירתו, מנוי של החברה או של בעל רשיון מיוחד אחר ולקבל מכל אחד מהם או מכולם כאחד שירותי בזק לפי צרכיו.
(ה) (1)בעל זכיון, בעל רשיון מיוחד באזור וכל אדם באזור (להלן בסעיף זה – המשתמש) המחובר לרשת הבזק הציבורית באופן ישיר או מנקודת סיום רשת הבזק הציבורית, ישתמש רק בציוד קצה בעל אישור סוג בהתאם לחוק הבזק;
(2)משתמש באזור שאינו מחובר לרשת הבזק הציבורית רשאי להשתמש בציוד קצה שלא קיבל אישור בהתאם לחוק הבזק, ובלבד שהחיבור בינו לבין רשת הבזק הציבורית יהיה באמצעות מרכזת מתאמת בעלת אישור סוג משר התקשורת שבתכונותיה תאפשר, בין היתר, לציוד קצה באזור להתקשר לרשת הבזק הציבורית ללא פגיעה ברשת הבזק הציבורית.
(ו)בעל זכיון או בעל רשיון מיוחד באזור רשאי להשתמש בקווים בלעדיים של תשתית בזק בישראל ומחוצה לה באמצעות החברה או באמצעות בעל רשיון מיוחד, לפי הענין.
(ז)לענין השימוש בתדרי רדיו, יפעל בעל זכיון או בעל רשיון מיוחד באזור לפי הוראות פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972, לרבות לעניין מכשירים אלחוטיים ובכלל זה ציוד קצה, ובכפוף להחלטותיה של ועדת התדרים; בסעיף קטן זה, ”ועדת התדרים“ ו”מכשיר אלחוטי“ – כהגדרתם בפקודה האמורה.
The text on this page is adapted from the entry חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ״ד–1994 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.