Skip to main content

Regulations1979

Section 29 of תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979, בקשת איחוד.

This section is in פרק ב׳1: איחוד תיקים וחייבים מוגבלים באמצעים

29. בקשת איחוד

תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ט, תשע״א־2, תשפ״ג

(א)בקשה לאיחוד תיקים ובקשת חייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים (להלן – בקשת איחוד) תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו; רשם ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה הבקשה כאמור רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה.

(א1)אם במועד הגשת בקשת האיחוד היו פתוחים נגד החייב תיקי הוצאה לפועל, שבהם טרם נמסרה אזהרה, יראו אותם כתיקים שבהם נמסרה אזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת בקשת האיחוד אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ב)חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring

Section 29 of תקנות ההוצאה לפועל, בקשת איחוד | Israel.com