Law1965The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק בתי־דין דתיים (מניעת הפרעה), תשכ״ה–1965, איסור הפרעה.
2. איסור הפרעה
תיקון: תשל״ט
(א)אדם העושה אחד המעשים שלהלן בעת דיוני בית הדין, באולם בית הדין, בלשכתו של דיין, קאדי או קאדי מד׳הב או סמוך למקום הדיון, רשאי בית הדין לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם להימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר בקנס או במאסר עד שלושה חדשים:
(1)מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;
(2)מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית דין;
(3)מאיים על פקיד בית הדין או מפריע לא בצורה אחרת למלא תפקידו;
(4)מפריע בדרך אחרת לדיוני בית הדין.
(ב)על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית הדין מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה.
(ג)סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, והוא נמצא באולם בית הדין לרגל תפקידו.
The text on this page is adapted from the entry חוק בתי־דין דתיים (מניעת הפרעה), תשכ״ה–1965 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.