Law1983The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983, מוסמכים לתת תעודת הכשר.
This section is in פרק ב׳: מוסמכים לתת תעודת הכשר
2. מוסמכים לתת תעודת הכשר
תיקון: תשפ״ב, ק״ת תשפ״ג, ק״ת תשפ״ג־2, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ה־2, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, תשפ״ו
אלה רשאים לתת תעודת הכשר לעניין חוק זה:
(1)לעניין מצרך מיובא או מוצר מיובא – מועצת הרבנות הראשית או רב שהסמיכה לכך, ובלבד שהוא חבר מועצת הרבנות הראשית או עובד הרבנות הראשית שבידו אישור בכתב מאת הרבנות הראשית שהוא רב בישראל, ורשאים הם להסתייע בקביעתם ברב מחוץ לישראל או בתאגיד שעוסק בהשגחה על הכשרות; בסעיף זה, ”רב בישראל“ – רב כהגדרתו בסעיף 7(8) לחוק הרבנות הראשית לישראל;
(2)לעניין בית אוכל, מקום שחיטה או מקום הייצור של מצרך או של מוצר – רב מקומי המכהן במקום שבו הם נמצאים או מועצת הרבנות הראשית, ואם אין רב מקומי מכהן או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו זה – רב שמועצת הרבנות הראשית הסמיכה לכך, ובלבד שהוא חבר מועצת הרבנות הראשית או עובד ציבור שהוא רב בישראל;
(3)לעניין תעודת הכשר בצה״ל – הרב הראשי לצבא הגנה לישראל או רב צבאי שהוא הסמיך לעניין חוק זה.
The text on this page is adapted from the entry חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.