Section 2י of חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ״ג–1983, שירותי כשרות.

(א)רשות כשרות מקומית תיתן שירותי השגחה בתחום העירייה או המועצה המקומית שבה הוקמה, לעוסק שביקש זאת, וכן תיתן שירותי כשרות נוספים, למעט לעניין מצרך מיובא, והכול בהתאם לתנאי ההכשר.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), השר יסמיך, לתקופה שיורה, מועצה דתית לתת שירותי כשרות בתחום עירייה או מועצה מקומית או בתחום שטח גלילי הסמוכים לאותה מועצה דתית, בהתקיים אחד מאלה:

(1)בתחום העירייה או המועצה המקומית כאמור לא פועלת מועצה דתית, והעירייה או המועצה המקומית הודיעה לשר כי אין בכוונתה לתת שירותי כשרות, או שאותו התחום הוא שטח גלילי;

(2)יש טעמים מיוחדים המצדיקים את העברת הסמכות למתן שירותי כשרות למועצה הדתית.

(ג)התקיים האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (ב) והשר לא הסמיך מועצה דתית סמוכה, רשאי הוא להסמיך, לתקופה שיורה, מועצה דתית שאינה סמוכה לתחום העירייה או המועצה המקומית או לתחום השטח הגלילי כאמור באותו סעיף קטן, לתת שירותי כשרות באותו התחום, ובלבד שיש טעמים מיוחדים המצדיקים את העברת הסמכות למתן שירותי הכשרות על ידי המועצה הדתית שאינה סמוכה, ובהתחשב ביכולתה ובהתאמתה של אותה מועצה דתית לתת שירותי כשרות גם במקום שאינו בסמוך לתחומה.

(ד)השר רשאי להסמיך מועצה דתית, לתקופה שיורה, לתת שירותי כשרות שהם בתחום מומחיותה לעוסק שפועל בתחומי עירייה או מועצה מקומית הסמוכה לתחום המועצה הדתית, אם נוכח כי מאפייני העוסק והמומחיות הנדרשת לשם מתן שירותי הכשרות לאותו עוסק מצדיקים מתן שירותי כשרות על ידה, או אם לעניין אותו עוסק הוסמך רב שאינו הרב המקומי המכהן במקום שבו פועל אותו עוסק לתת תעודת הכשר לפי הוראות סעיף 2(2).

(ה)לא יסמיך השר מועצה דתית לפי סעיפים קטנים (ב) עד (ד) אלא לאחר שהתייעץ עם מועצת הרבנות הראשית ועם הרב המוסמך ולאחר שנתן לרשות הכשרות המקומית ולמועצה הדתית הנוגעות בדבר הזדמנות לטעון את טענותיהן לעניין זה.

(ו)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ה), ועדת ההשגות לפי פרק ו׳1 רשאית להמליץ לשר להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, ובלבד שבבסיס המלצתה עומדת החלטה בהשגה שהוגשה לה לפי אותו פרק.