Skip to main content

Regulations2016

Section 23 of תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע״ו–2016, גבול הפרשים מותרים במדידת גבולות.

This section is in פרק ד׳: מדידה ועריכה של תת״ג, תצ״ר ותמ״ר / סימן ג׳: חישובים

23. גבול הפרשים מותרים במדידת גבולות

(א)ההפרש המרבי (‎∆L), המותר בין המרחקים (L) האלה של חזית חלקה: מרחק המחושב מקואורדינטות של נקודות בסיווג 1 שנלקחו מהבנק״ל, מדידה של אותו מרחק, מידה הרשומה בחומר הביסוס ומרחק המחושב מחומר הביסוס; לא יעלה על:

(1)6 ס״מ ≥ ‎∆L, אם המרחק L קטן מ־50 מטרים;

(2)10 ס״מ ≥ ‎∆L, אם המרחק L שווה או גדול מ־50 מטרים.

(ב)לא עלה ההפרש על הערכים שבתקנת משנה (א)(1) או (2), לפי העניין, יציין המודד את המידה הרשומה כפי שהיא מופיעה בחומר הביסוס.

(ג)עלה ההפרש בין המרחק המחושב מהקואורדינטות שנלקחו מהבנק״ל לבין המרחקים האחרים כמפורט בתקנת משנה (א), על הערכים שבתקנת משנה (א)(1) או (2), יפעל המודד כפי שיורה לו המנהל.

(ד)עלה ההפרש בין מידה הרשומה בחומר הביסוס לבין מדידה של אותו מרחק, על הערכים שבתקנות משנה (א)(1) או (2), יתקן המודד את המידה לפי המדידה, ויציין את התיקון על גבי התשריט ובפרשה הטכנית.

(ה)עלה ההפרש בין המידה הרשומה בחומר הביסוס לבין המרחק המחושב מחומר הביסוס, על הערכים שבתקנת משנה (א)(1) או (2), יגדיר המודד את המידה לפי איכות חומר הביסוס, ויציין את התיקון על גבי התשריט ובפרשה הטכנית.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע״ו–2016⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring