Section 192 of חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016, סמכויות פיקוח.

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות כאמור בסעיף 191(א), רשאי מפקח –

(1)לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

(2)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע ההוראות האמורות, לרבות תכניות פיתוח וייצור של רכב או של מוצר תעבורה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(3)לערוך בדיקות או מדידות של חומרים, כלי רכב ומוצרי תעבורה, לבדוק תהליכי ייצור של כלי רכב ושל מוצרי תעבורה או ליטול דגימות של חומרים בכמות הנדרשת למילוי תפקידו, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;

(4) (א)אם נטילת דגימות כאמור בפסקה (3) אינה מספקת לשם הפעלת סמכויות הפיקוח לפי סעיף זה – ליטול מוצר תעבורה לשם בדיקתו במעבדה; מוצר תעבורה שניטל לפי פסקה זו יישמר למשך תקופת הבדיקה, שלא תעלה על 90 ימים, ובתום התקופה יודיע המפקח למי שניטל ממנו המוצר או לבעליו של המוצר (בפסקה זו – בעל מוצר התעבורה) כי באפשרותו לקבל בחזרה את המוצר ממקום כפי שיודיע לו.

(ב)על אף האמור בפסקת משנה (א), מפקח לא יחויב להחזיר מוצר תעבורה לידי בעל מוצר התעבורה, אם המוצר אינו עומד בהוראות כל דין לפי בדיקת המעבדה, או אם מצבו של המוצר לאחר בדיקת המעבדה אינו מאפשר לעשות בו שימוש למטרה שלשמה יוצר; במקרים כאמור רשאי המפקח לשמור את המוצר, להשמידו או לנהוג בו בדרך אחרת, בכפוף להוראות פסקת משנה (ג).

(ג)בעל מוצר תעבורה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מפקח שלא להשיב לידיו את מוצר התעבורה בשל אי־עמידת המוצר בהוראות כל דין כאמור בפסקת משנה (ב), רשאי להשיג על ההחלטה לפני המנהל, בתוך שלושים ימים מהמועד שבו נמסרה לו;

(5)להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.