The full text of חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016, in 256 sections.

מטרתו של חוק זה להסדיר את השירותים בענף הרכב, לרבות בתחום הייבוא, כדי להבטיח את כל אלה: רמה מקצועית הולמת של נותני השירותים, שמירה על בטיחות הרכב, הגנה על שלום הציבור ובטיחותו, מתן שירות סדיר וזמין למקבלי השירות, קיומם של תנאים הולמים במקומות מתן השירותים, קידומה של התחרות בענף הרכב והגנת הצרכן.

בחוק זה –

”אב־טיפוס“ – דגם בסיס לייצור רכב או מוצר תעבורה;

”האגף להכשרה מקצועית“ – האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה והתעשייה;

”אחריות“ – מתן שירות, בלא תשלום, לאחר מכירת רכב או מוצר תעבורה, הכולל תיקון, טיפול או החלפה של הרכב או של מוצר תעבורה, כדי להבטיח את תקינותם;

”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;

”דגם רכב“ – סדרת כלי רכב מתוצר מסוים שיש להם נתונים טכניים משותפים, שיצרן הרכב קבע לה שם המורכב מאותיות או מספרות ומתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”דרישות תקינה אירופית“ – דירקטיבה או תקנה של האיחוד האירופי, כתוקפן מעת לעת;

”דרישות תקינה אמריקאית“ – תקן או תקנה פדרליים של ארצות הברית, כתוקפם מעת לעת;

”הנדסאי“ ו”טכנאי מוסמך“ – כהגדרתם בחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, התשע״ג–2012;

”הוועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

”חוק הגנת הצרכן“ – חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”חוק התקנים“ – חוק התקנים, התשי״ג–1953;

”ייבוא“ – הבאה או גרם־הבאה של רכב או של מוצר תעבורה לישראל, בים, ביבשה או באוויר;

”יבואן זעיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם אדם במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי סעיף 44;

”יבואן ישיר“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם יצרן רכב במדינת חוץ והוא בעל רישיון לפי סעיף 41;

”יבואן מסחרי“ – כל אחד מאלה:

(1)יבואן זעיר;

(2)יבואן ישיר;

(3)יבואן עקיף;

”יבואן עקיף“ – מי שעוסק בייבוא רכב ושיווקו ומייבא כלי רכב בהתאם להסכם עם סוכן מורשה והוא בעל רישיון לפי סעיף 42;

”ייצור“, של רכב או מוצר תעבורה – לרבות התקנה, הרכבה או חידוש של רכב או של מוצר תעבורה, הרכבתו מחלקים או ממערכת חלקים, או ביצוע שינוי בטיב, באיכות או בצורה של רכב או של מוצר תעבורה, והכול במסגרת תהליך הייצור;

”יצרן“, של מוצר תעבורה – אדם העוסק בייצור מוצרי תעבורה מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, ובכלל זה באריזתם של טובין או מזיגתם למכל;

”יצרן רכב במדינת חוץ“ – יצרן רכב שתכנן וייצר רכב מחוץ לישראל, בין בעצמו ובין בשיתוף עם יצרנים אחרים, או מי שיצרן כאמור הסמיכו בכתב לפעול מטעמו ולמכור רכב מתוצרתו;

”מהנדס“ – מהנדס רשום כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958;

”מוסך“ – מקום שניתנים בו שירותים של תיקון, אחזקה או בדיקה של רכב או ייעוץ בקשר לשירותים כאמור;

”מוסך מומחה“ – כמשמעותו בסעיף 129;

”מוסך נייד“ – רכב המשמש למתן שירותים כאמור בסעיף 135(ב);

”מוסך שירות של יבואן“ – מוסך מומחה של יבואן מסחרי, או מוסך מומחה הקשור עם יבואן מסחרי בהסכם לטיפול ברכב מתוצר המיובא על ידי אותו יבואן;

”מוצר תעבורה“ – אבזר, חלק, מערכת חלקים, מכשיר למעט מכשיר שהוא כלי עבודה המשמש מוסך או יצרן בלבד, מיתקן או חומר נוזלי, מוצק או גז המשמשים או המיועדים לשמש להרכבתו, לתחזוקתו או לפעולתו התקינה של רכב או להבטחת בטיחותו או להבטחת בטיחות המשתמש בו או לנוחיותו, וכן כל אחד מהם אם עליו להימצא ברכב על פי דין;

”מוצר תעבורה חליפי“ – מוצר תעבורה שאינו מוצר תעבורה מקורי;

”מוצר תעבורה מקורי“ – מוצר תעבורה המיוצר לפי תנאים והוראות שקבע יצרן הרכב לשם ייצור הרכב;

”מוצר תעבורה משומש“ – מוצר תעבורה שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב;

”המחיר הכולל“ – כהגדרתו בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן;

”מייבא רכב בייבוא אישי“ – מי שמייבא רכב לפי סעיף 33;

”המנהל“ – עובד המשרד המכהן בו כסגן המנהל הכללי לתנועה;

”מנהל מקצועי של מוסך“ – בעל רישיון לניהול מקצועי של מוסך לפי סעיף 136;

”מסמך תקינה“ – מסמך המעיד על עמידת רכב או מוצר תעבורה בדרישות תקינה;

”מספר קטלוגי“ – מספר זיהוי של מוצר תעבורה שקבע יצרן המוצר, יצרן רכב או מייבא מוצר תעבורה, ובלבד שמייבא מוצר התעבורה לא יקבע את אותו מספר קטלוגי שקבע היצרן כאמור;

”מעבדה מאושרת“ – מעבדה המוסמכת לאשר עמידה בתקן רשמי לפי סעיף 12 לחוק התקנים;

”מעבדה מוכרת אירופית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה לפי דירקטיבה של הקהיליה האירופית ‎2007/46/EC, על עדכוניה;

”מעבדה מוכרת אמריקאית“ – מעבדה לבדיקת רכב או חלקיו שהוסמכה ואושרה על ידי מינהל הבטיחות האמריקאי (NHTSA);

”מעבדה מוסמכת לרכב“ – מעבדה לבדיקת רכב או מוצרי תעבורה שאישר המנהל לפי סעיף 236;

”מפעל ייצור“ – מקום שמיוצר בו רכב או מוצר תעבורה;

”מקצוע בענף הרכב“ – כל אחד מאלה:

(1)ניהול מקצועי של מוסך;

(2)שמאות רכב;

(3)תיווך בייבוא אישי;

”משווק רכב“ – יבואן מסחרי או בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו המוכר רכב, לרבות אחר מטעמו;

”המשרד“ – משרד התחבורה והבטיחות בדרכים;

”מתווך בייבוא אישי“ – בעל רישיון לפי סעיף 68 לתיווך בייבוא אישי;

”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”סוג רכב“ – סוג הרכב לפי פקודת התעבורה כמפורט להלן, ובכלל זה הסיווגים הראשיים וסיווגי המשנה לפי הפקודה האמורה:

(1)”רכב נוסעים“ – רכב מסוג M;

(2)”רכב מסחרי“ – רכב מסוג N;

(3)”גרור או נתמך“ – רכב מסוג O;

(4)”אופנוע“ – רכב מסוג L;

(5)”טרקטור“ ו”מכונה ניידת“ – רכב מסוג T;

”סוחר ברכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי סעיף 89 לרכישת רכב מיבואן ישיר או מיבואן עקיף ומכירתו דרך עיסוק לפי אותו סעיף;

”סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן“ – בעל רישיון לפי סעיף 92 לרכישת רכב שאינו רכב מיבואן ומכירתו דרך עיסוק לפי אותו סעיף;

”סוכן מורשה“ – סוכן ראשי או סוכן משני;

”סוכן משני“ – אדם הקשור בהסכם עם סוכן ראשי, לעניין תוצר רכב שמייבא יבואן ישיר, שלפיו אותו אדם מוסמך לפעול מטעמו של הסוכן הראשי ולמכור רכב מתוצרת יצרן הרכב שעמו התקשר הסוכן הראשי בהסכם למכירת רכב; הסכם כאמור יהיה בכתב או בדרך אחרת שקבע השר ובתנאים שקבע לעניין זה לפי סעיף 42(ג)(2), ולתקופה שלא תפחת משנה;

”סוכן ראשי“ – אדם הקשור בהסכם בכתב עם יצרן הרכב במדינת חוץ לתקופות המפורטות להלן, שלפיו הוא מורשה למכור רכב מתוצרתו של יצרן הרכב והתקיימו בו תנאים שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1):

(1)לעניין תוצר רכב המיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנה או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1):

(2)לעניין תוצר רכב שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתקופה שלא תפחת משנתיים או מתקופה קצרה יותר שקבע השר לפי סעיף 42(ג)(1);

”סחר במוצרי תעבורה“ – רכישת מוצרי תעבורה, מכירתם, שיווקם, הספקתם או הצגתם למכירה, והכול כדרך עיסוק;

”עוסק“ ו”עוסק מורשה“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;

”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או של גוף שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו;

”עקרון עסק חי“ – כמשמעותו בגילוי דעת שפרסמה לשכת רואי החשבון בישראל;

”פקודת הייבוא והייצוא“ – פקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979;

”צמיג“ – חישוק עשוי גומי שהוא חלק מגלגל של רכב מנועי או של רכב שהוא מסוג גרור או נתמך;

”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, אח או אחות, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, וכן שותף, מעביד או עובד של האדם;

”רישיון“ – רישיון למתן שירות רכב או רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב שניתנו לפי חוק זה;

”רישיון ייבוא“ – רישיון ייבוא, אישור ייבוא או עמידה בתנאים, בהתאם להוראות לפי פקודת הייבוא והייצוא;

”רישיון להפעלת מוסך“ – כמשמעותו בסעיף 127;

”רישיון להפעלת מוסך נייד“ – כמשמעותו בסעיף 135;

”רישיון יבואן מסחרי“ – כמשמעותו בסימן ב׳ לפרק ד׳;

”רישיון לייצור מוצרי תעבורה“ – כמשמעותו בסימן ב׳ לפרק ז׳;

”רישיון לייצור רכב ושיווקו“ – כמשמעותו בסימן א׳ לפרק ג׳;

”רישיון לסחר במוצרי תעבורה“ – כמשמעותו בסימן ד׳ לפרק ז׳;

”רישיון רכב“ – כמשמעותו בסעיף 2 לפקודת התעבורה;

”רכב“, ”רכב מנועי“ ו”רשות הרישוי“ – כהגדרתם בפקודת התעבורה;

”רכב חדש“ – רכב שטרם נרשם לראשונה לתנועה בדרכים בישראל או במדינת חוץ;

”רכב שנרשם במדינת חוץ“ – רכב שנרשם לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ וטרם חלפו 90 ימים ממועד הרישום האמור ועד מועד השטת הרכב לישראל הרשום בשטר המטען;

”רשות מוסמכת לייבוא“ – מי שהשר הסמיך לשמש רשות מוסמכת לפי פקודת הייבוא והייצוא;

”שומת רכב“ – חוות דעת הכוללת לפחות אחד מהמפורטים להלן, וכן הערכת שווי הרכב, אם נדרשת, הנלווית לאחד מאלה, ופרטים נוספים אם נקבעו לפי סעיף 153:

(1)פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;

(2)הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך;

(3)הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו – קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי פקודת התעבורה;

”שיווק רכב“ – מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות;

”שירות רכב“ – כל אחד מאלה:

(1)ייצור רכב בישראל ושיווקו;

(2)ייבוא רכב ושיווקו;

(3)סחר ברכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88;

(4)ייצור מוצרי תעבורה בישראל;

(5)סחר במוצרי תעבורה;

(6)הפעלת מוסך או מוסך נייד;

(7)סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”שמאות רכב“ – הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב;

”שמאי רכב“ – בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי פרק ט׳;

”תוצר“ – כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב;

”תיאור“ – תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן:

(1)לעניין רכב או מוצר תעבורה –

(א)כמות, משקל ומידות;

(ב)ארץ הייצור ושם היצרן;

(ג)הסמל המסחרי של היצרן;

(ד)חומרים או מרכיבים;

(ה)איכות ועמידות;

(ו)פגמים בו;

(ז)מטרת השימוש בו;

(ח)התאמה של מוצר תעבורה לרכב;

(ט)בדיקות ותוצאות;

(י)אחריות לתקינות ותקופת האחריות;

(יא)שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה, מחירם והתקופה שבה יינתנו;

(יב)מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;

(יג)פרטים על תשלומים בעד הרכב ותנאי אשראי;

(יד)מועד ייצור;

(טו)מספר קטלוגי;

(טז)מועד רישומו לראשונה של רכב לתנועה במדינת חוץ;

(2)לעניין שירות –

(א)תוכן השירות והיקפו;

(ב)טיב השירות, רמתו ותכליתו;

(ג)דרך מתן השירות, משכו ותנאיו;

(ד)אחריות לתקינות החלקים או מערכות החלקים שטופלו, תקופת האחריות על הפעולות שבוצעו, תנאי האחריות ושינויים שיחולו בהם בתקופת האחריות;

(ה)מחיר, לרבות הנחות מהמחיר;

”תיווך בייבוא אישי“ – ייעוץ, הדרכה או איתור רכב, בתמורה בכסף או בשווה כסף, לשם התקשרות של צדדים בעסקה לרכישת רכב במדינת חוץ וייבואו לפי סעיף 33;

”תכנית ייצור“ – תכנית הכוללת פרטים לגבי אופן ייצור הרכב, חלק מרכב או מוצר תעבורה בפס הייצור ונתונים בנוגע למוצר המוגמר, ובהם, בין השאר, תיאור ונתונים טכניים בקשר לרכב או למוצר התעבורה, פרטים הנוגעים לעיבוד של חומרים ולייצור של רכיבים, תהליך הייצור וההרכבה ומספר השלדה;

”תעודת גמר“ – תעודה שניתנה על ידי משרד הכלכלה והתעשייה המעידה כי מקבל התעודה עמד בהצלחה בכל דרישות הקורס המקצועי;

”תעודת מקצוע“ – כמשמעותה בסעיף 46 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959;

”תקלת בטיחות סדרתית“ – תקלה סדרתית ברכב הקשורה לפעולת הרכב, שלדעת יצרן הרכב עלולה לגרום סיכון בטיחותי למשתמשים בו או לכלל הציבור ולפיכך הודיע עליה היצרן, למעט יצרן שהוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;

”תקן ישראלי“ ו”תקן רשמי“ – כמשמעותם בחוק התקנים;

”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.

(א)לא ייתן אדם שירות רכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל למתן אותו שירות ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב)המנהל רשאי לקבוע ברישיון למתן שירות רכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –

(1)סוגי השירותים שבעל הרישיון מורשה לתת;

(2)סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(3)מיתקנים וציוד הנדרשים לשם מתן השירות;

(4)הבטחת איכות ובקרה;

(5)חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(6)המקום שבו יינתן השירות;

(7)תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ושמירה על הבטיחות;

(8)הוראות לשמירה על הסביבה בהתאם להוראות כל דין.

(א)לא יעסוק אדם במקצוע בענף הרכב אלא אם כן קיבל רישיון מאת המנהל לעסוק באותו מקצוע ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב)המנהל רשאי לקבוע ברישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב תנאים והגבלות שיחולו על בעל הרישיון, ובכלל זה –

(1)סוגי כלי הרכב שלהם מורשה בעל הרישיון לתת שירות;

(2)חובת תיעוד ושמירת התיעוד;

(3)תנאים והגבלות שמטרתם להבטיח את רמת השירות ואיכותו ושמירה על הבטיחות.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), מתמחה בשמאות רכב רשאי בתקופת התמחותו לבצע פעולות מקצועיות בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 152.

(א)המבקש רישיון לפי חוק זה או המבקש לחדשו (בחוק זה – המבקש), יגיש בקשה בכתב למנהל.

(ב)המבקש יצרף לבקשתו מסמכים המעידים על קיום התנאים למתן הרישיון.

(ג)המנהל רשאי לדרוש מהמבקש כל מידע או מסמך הדרושים לו לשם החלטה בבקשה.

(א)המנהל ייתן רישיון למבקש שמתקיימים בו התנאים לקבלת אותו רישיון.

(ב)המנהל יפרסם באתר האינטרנט של המשרד רשימה של שמות בעלי הרישיונות התקפים, ויציין בה את סוג הרישיון ומספרו, בלבד; רשימה כאמור תעודכן מעת לעת.

(א)תקופת תוקפם של רישיונות לפי חוק זה תהיה שש שנים, ולעניין רישיון יבואן זעיר – שנתיים; ואולם תקופת תוקפם של רישיונות ואישורים כמפורט להלן תהיה עד ל־31 בדצמבר של השנה שבה ניתנו:

(1)אישור לייצור דגם רכב לפי סימן ב׳ לפרק ג׳ ואישור לייצור דגם מוצר תעבורה לפי סימן ב׳ לפרק ז׳;

(2)רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 31 ורישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת לפי סעיף 37.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור באותו סעיף קטן לא תעלה על תקופת תוקפם של מסמכים שהם תנאי לנתינתו לפי חוק זה; הוארך תוקפם של אותם מסמכים לפני תום תקופת הרישיון או האישור, יגיש בעל הרישיון או בעל האישור למנהל את המסמכים המעודכנים; אישר המנהל, להנחת דעתו, את המסמכים המעודכנים, יאריך את תקופת הרישיון או האישור בהתאם, עד לתום תוקפם של המסמכים או עד לתום תקופת הרישיון או האישור לפי סעיף זה, לפי התקופה הקצרה.

(ג)השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את תקופת תוקפו של רישיון או אישור כאמור בסעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע באותה דרך טעמים מיוחדים שבהתקיימם רשאי המנהל לתת רישיון או אישור לתקופה הקצרה מזו שנקבעה לגבי אותו סוג רישיון או אישור.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022.

המנהל רשאי לסרב לתת או לחדש רישיון למבקש אף אם התקיימו לגבי המבקש התנאים לקבלת הרישיון, אם המבקש הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ביקש את הרישיון, או אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים לקבלת הרישיון המבוקש, כולם או חלקם, למבקש שבידיו רישיון אחר לפי חוק זה או כדי לקיים התחייבות בין־לאומית שהמדינה צד לה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בבטיחות או בתחרות; סמכות המנהל לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022.

(א)המנהל רשאי לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום תנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו, לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2)הוא חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון;

(3)הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;

(4)הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(5)הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

(6)ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(7)הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק במתן שירות רכב או במקצוע בענף הרכב שלגביו ניתן לו הרישיון, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה פלילית כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

(8) (א)הממונה על התחרות קבע כי הוא צד להסדר כובל או כי הוא בעל מונופולין שניצל לרעה את מעמדו בשוק, לפי סעיף 43(א)(1) או (5) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, או הטיל עליו עיצום כספי לפי סעיף 50ד(א)(1), (2) סיפה לעניין הפרת תנאי, (3), (4), (5) או (6) לחוק האמור, והכול אם התקיימו הוראות פסקת משנה (ב).

(ב)המנהל יפעיל את סמכותו לפי פסקה זו לאחר ששקל את נסיבותיה וחומרתה של ההתנהגות שבשלה הפעיל הממונה על התחרות את סמכותו לפי פסקת משנה (א) וכן את קיומם של הליכים נוספים לפי חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988, בעניין הקביעה או הטלת העיצום הכספי; ואולם המנהל לא יעשה שימוש בסמכותו לפי פסקה זו, אם נוכח כי בעל הרישיון או מבקש הרישיון חדל מההתנהגות האמורה;

(9)לעניין ניהול מקצועי של מוסך ותיווך בייבוא אישי –

(א)הוא לא מילא אחר הוראות המנהל לעניין השתלמות מקצועית לפי סעיף 14;

(ב)התקיימו בו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 13(ב)(1) המעידות על חשש לניגוד עניינים;

(ג)הוא הפר את כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 13(ב)(2).

(ב)התקיימה בבעל רישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), וההפרה ניתנת לתיקון, לא יבטל המנהל רישיון, לא יתלהו, לא יגבילו ולא יסרב לחדשו בשל אותן עילות אלא לאחר שהמציא לבעל הרישיון התראה שבה יציין את ההפרה ויורה לו לתקנה בתוך 21 ימים ממועד המצאת ההתראה; לא תיקן בעל הרישיון את ההפרה להנחת דעתו של המנהל, רשאי המנהל להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה כלפי בעל הרישיון.

(ג)היה למנהל יסוד סביר להניח כי מתקיימת בבעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), ושוכנע כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאי הוא להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

(ד)לעניין שמאי רכב, המנהל לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף זה, למעט הסמכות לפי סעיף קטן (ג), בשל עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7).

(ה)סמכות המנהל לבטל רישיון לפי סעיף זה אינה ניתנת לאצילה.

מי שרישיונו לעיסוק במקצוע בענף הרכב בוטל לפי הוראות סעיף 10, לא יגיש בקשה לרישיון חדש לעיסוק באותו מקצוע, אלא בחלוף שלוש שנים ממועד הביטול.

לא יעביר בעל רישיון לאחר את רישיונו אלא באישור המנהל בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לתנאים שיורה המנהל.

(א)בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לא יעסוק במקצועו –

(1)באופן שיש בו חשש לניגוד עניינים בין עניין שלו לבין עניין של לקוחו, לרבות ניגוד עניינים בין עיסוקו במקצוע בענף הרכב לעיסוק אחר שלו, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1);

(2)בניגוד לכללי אתיקה מקצועית שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(2).

(ב) (1)השר, באישור הוועדה, יקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש לניגוד עניינים של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב, לרבות עיסוקים המעוררים חשש לניגוד עניינים כאמור.

(2)השר, באישור הוועדה, יקבע כללי אתיקה מקצועית לעניין התנהגותו של בעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב.

(3)תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין שמאי רכב יותקנו לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין שמאי רכב שמונתה לפי סימן ב׳ לפרק ט׳, ולעניין מנהלים מקצועיים של מוסכים – לאחר התייעצות עם המועצה המייעצת לעניין מנהלים מקצועיים של המוסכים שמונתה לפי סימן ג׳ לפרק ח׳.

(4)תקנות לפי סעיף קטן זה יפורסמו גם באתר האינטרנט של המשרד.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים), התשפ״ב–2022.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות), התשפ״ו–2026.

(א)המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לעיסוק במקצוע בענף הרכב לעבור השתלמות מקצועית כפי שיורה לו, בשל התפתחות טכנולוגית או שינוי בתקינה או בחקיקה המצדיקים זאת, ובכלל זה לדרוש חובת בחינה כתנאי לעמידה בחובה לעבור השתלמות כאמור.

(ב)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין הדרכה תקופתית לבעל רישיון למתן שירות רכב ולמועסקים על ידו או מטעמו, ובכלל זה לעניין חובת עמידה בבחינה כתנאי לסיום ההדרכה, וכן לעניין מועדי ההדרכה והיקפה לפי סוג שירות הרכב הניתן על ידי בעל הרישיון.

בעל רישיון יודיע למנהל על כל שינוי שחל לגביו, הנוגע לתנאים לקבלת הרישיון או לעילות לסירוב לתת רישיון, בתוך 15 ימים מהיום שבו חל השינוי.

בעל רישיון ימסור למנהל, לפי דרישתו ולשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה, דיווח על מתן שירות, לרבות פרטים על רכב או מוצר תעבורה, ובכלל זה פרטים לעניין כמות, איכות, התאמה לדרישות תקינה, דרכי הייבוא, הסחר והשיווק של רכב או של מוצר התעבורה, וכל פרט אחר הדרוש לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה; המנהל, עובד המשרד או מי מטעמם, שהגיע לידיו מידע שנמסר לפי סעיף זה לא יגלה מידע כאמור ולא יעשה בו שימוש, אלא לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה או לפי צו בית משפט.

(א)בעל רישיון למתן שירות רכב לא יסרב לתת שירות ללקוח המבקש לקבלו בתנאים דומים לתנאים שבהם הוא מספק את השירות ללקוח דומה, אלא אם כן הראה כי קיימים טעמים המצדיקים את אי־מתן השירות בתנאים דומים (בסעיף זה – סירוב בלתי סביר), והכול בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב).

(ב)השר, באישור הוועדה, יקבע נסיבות ותנאים שייחשבו סירוב בלתי סביר, טעמים המצדיקים אי־מתן שירות, ותנאים שייחשבו דומים לעניין סעיף זה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע״ז–2017.

בעל רישיון יחזיק את רישיונו במקום עסקו, ויציגו ללקוח, למנהל, לפקח או למפקח המוסמכים לפי דין לדרוש את הצגתו, או לשוטר, לפי דרישתם; היה מקום העסק מקום שניתן בו שירות לציבור, יוצג הרישיון במקום נראה לעין.

בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון לא ימכור רכב או מוצר תעבורה, לא יעביר את הבעלות או את החזקה בהם ולא ייתן שירות ללקוח, אלא אם כן כלל בחשבונית שעליו למסור ללקוח לפי כל דין פרטים כפי שקבע השר.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור מוצרי תעבורה, ייבואם והסחר בהם), התשע״ח–2018.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי של מנהלים מקצועיים והוראות שונות), התשפ״ב–2022.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה), התשפ״ו–2026.

מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון לייצור רכב ושיווקו:

(1)הוא עוסק מורשה, תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)לרשותו מקום, מבנה וציוד או סוגי ציוד המתאימים לייצור רכב ואחסונו, והכול כפי שקבע השר;

(3)לרשותו מהנדס או הנדסאי שהוא בעל ניסיון בתחום הרכב המתאים לייצור רכב, והכול כפי שקבע השר, ומשתייך למדור לפי סעיף 8 לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958, שקבע השר לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה; השר רשאי לקבוע דרישות ניסיון שונות לעניין מהנדס והנדסאי כאמור;

(4)הוא הציג למנהל הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים הולמים על עבודת הייצור המתבצעת במפעל הייצור, בין השאר כדי להבטיח את התאמת הייצור הסדרתי של רכב לאב־טיפוס של דגם הרכב, והכול כפי שקבע השר;

(5)לרשותו מערך לשיווק מוצרי תעבורה;

(6)הוא המציא למנהל כתב התחייבות –

(א)לספק מוצרי תעבורה לרכב שייצר במשך שבע שנים לפחות מיום מכירתו לראשונה ללקוח, וכן שירותי תחזוקה לרכב, בהתאם להוראות לפי סעיף 27;

(ב)לתת אחריות לרכב שהוא מייצר, בהתאם להוראות לפי סעיף 28;

(7)הוא ביטח את תוצרי מפעל הייצור, כפי שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר;

(8)הוא המציא למנהל אישור מרואה חשבון המעיד כי יש ברשותו הון עצמי כפי שקבע השר, וכי הוא עומד בעקרון עסק חי.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

(א)לא ייצר אדם דגם רכב ולא ישווק דגם רכב שייצר, אלא אם כן קיבל אישור לייצור דגם הרכב לפי הוראות סימן זה, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה.

(ב)מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל אישור לייצור דגם רכב:

(1)הוא בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו;

(2)המנהל אישר את התכנית לייצור דגם הרכב במפעל ייצור וכן את האב־טיפוס שיוצר על פי תכנית הייצור כאמור;

(3)הוא הוכיח למנהל כי האב־טיפוס של דגם הרכב שהוא מבקש לייצר או שינוי מבנה שבכוונתו לבצע ברכב עומדים בדרישות תקינה ובדרישות שקבע השר, ובכלל זה בדרישות לעניין איכות ובטיחות, והציג למנהל אישור ממעבדה מוסמכת לרכב לשם הוכחת עמידתו של הרכב בדרישות כאמור, אלא אם כן המנהל פטר אותו מהחובה להציג אישור ממעבדה כאמור לאחר ששוכנע כי בידיו מידע מספיק בדבר עמידת הרכב באותן דרישות;

(4)הוא הוכיח למנהל כי ביכולתו לתת שירותי תחזוקה לדגם הרכב בהתאם לדרישות שקבע השר;

(5)לעניין ייצור של דגם רכב המיוצר גם במדינת חוץ – הוא התקשר בחוזה לייצור הרכב עם יצרן הרכב במדינת חוץ.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

(ג)המנהל יציין ברישיון הייצור את דגם הרכב שבעל הרישיון רשאי לייצר במפעל הייצור.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו יחזיק במפעל הייצור ציוד או סוגי ציוד, ומיתקנים מתאימים הנדרשים לתהליך הייצור, ויפעל לפי הסדרי פיקוח פנימיים וחיצוניים ובקרת איכות, והכול כפי שקבע השר.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

(א)גילה בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו תקלת בטיחות סדרתית ברכב או במוצר תעבורה שהתקין ברכב שייצר כחלק מתהליך הייצור –

(1)יודיע למנהל בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית;

(2)יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר, באישור הוועדה;

(3)יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שהתקלה נוגעת אליהם ויזמין אותם למוסכי השירות המורשים על ידו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה, ואם לא ניתן לתקנה – לשם החלפת הרכב או מוצר התעבורה, והכול בלא תשלום.

(ב)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב שייצר בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו, ובכלל זה הוראות לעניין יישום חובות בעל הרישיון לפי סעיף קטן (א)(1) ו־(3) ולעניין הודעות שימסור למוסכים בנוגע לטיפול בתקלה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

(א)בתום תהליך הייצור יסמן בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו את הרכב שהוא מייצר בפרטים אלה: מספר השלדה בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה, שם היצרן ודגם הרכב.

(ב)השר רשאי –

(1)לשנות, באישור הוועדה, את הפרטים שחובה לסמנם לפי סעיף קטן (א);

(2)לקבוע הוראות נוספות לעניין סימון כאמור בסעיף זה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

(א)בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר דגם רכב ולא ישווקו, אלא אם כן הרכב יוצר לפי תכנית ייצור שאישר המנהל והוא זהה לאב־טיפוס של הרכב שאישר המנהל.

(ב)המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו להפסיק את ייצורו של דגם רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שאינו זהה לאב־טיפוס, עד למילוי תנאים שיורה לו, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ג)המנהל רשאי להורות לבעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ששיווק רכב שיוצר שלא בהתאם לתכנית הייצור או שדגם הרכב אינו זהה לאב־טיפוס שנקבע בתכנית הייצור, להזמין את כל בעלי הרכב הרשומים בישראל והנוגעים בדבר למוסכי השירות המורשים על ידי בעל הרישיון, לשם תיקון הרכב והתאמתו לתכנית הייצור; לא ניתן לתקן את הרכב כאמור – יחולו הוראות סעיף 32 לחוק הגנת הצרכן.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו לא ייצר רכב אלא במפעל ייצור שאישר המנהל, ולא ישווק רכב אלא אם כן הוא יוצר במפעל כאמור, והכול בהתאם להוראות שקבע השר לפי סעיף 20(2).

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייצר וימכור מוצרי תעבורה לרכב כאמור, והכול כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ייתן לרכב שהוא מייצר אחריות כפי שקבע השר, באישור הוועדה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

בלי לגרוע מחובות הדיווח לפי חוק זה, בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו ימסור למנהל –

(1)אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים, לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בסעיף 20(8) (בסעיף זה – הון עצמי) וכי הוא עומד בעקרון עסק חי; אישורים כאמור יימסרו למנהל מידי שנה ולא יאוחר מ־31 בדצמבר;

(2)דיווח על כל אירוע שעלול להביא, לדעת רואה חשבון, לירידה בהון העצמי של בעל הרישיון או לאי־עמידתו של בעל הרישיון בעקרון עסק חי; דיווח כאמור יימסר למנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מהמועד שבו נודע לבעל הרישיון על אירוע כאמור.

(א)השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פעולות ייצור רכב, שלא יחולו לגביהן הוראות לפי סעיפים 20(3), (5), (6) ו־(8), 21(ב), 27 עד 29, כולן או חלקן, אם שוכנע כי בשל המאפיינים של אותן פעולות, אין צורך בקיום אותן הוראות וכי אין בכך כדי לפגוע בבטיחות או באיתנות הכלכלית של בעל רישיון לייצור רכב ושיווקו; השר רשאי לקבוע בדרך האמורה תנאים חלופיים או משלימים כדי להבטיח כי תישמר רמת בטיחות או איתנות כלכלית שוות ערך לזו המושגת בקיום ההוראות האמורות.

(ב)המנהל, בהחלטה מנומקת בכתב, רשאי לפטור ייצור רכב המיועד לייצוא, מקיום הוראות לפי פרק זה, כולן או חלקן, אם שוכנע כי הרכב אינו משווק בישראל ואינו מיועד לשיווק בה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייצור רכב ושיווקו), התשפ״ה–2025.

(א)לא ייבא אדם רכב אלא אם כן קיבל רישיון ייבוא רכב מאת הרשות המוסמכת לייבוא, והוא אחד מאלה, ולעניין פסקאות (3) עד (10) – גם אם מתקיימים בו התנאים המפורטים באותן פסקאות, לפי העניין:

(1)יבואן מסחרי;

(2)הוא מייבא רכב בייבוא אישי;

(3)גוף הצלה שהוקם מכוח דין הנותן שירות לציבור או ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, ובלבד שהרכב ישמש את הגוף המייבא למטרות הצלה ושהמנהל אישר את הייבוא;

(4)(הנוסח הקבוע): מינהל הרכש הממשלתי, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידת סמך שלו ונועד לענות על צורך מיוחד, שדגם הרכב אינו מיובא על ידי יבואן מסחרי ושהמנהל אישר את הייבוא;

(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 1.6.2023): החשב הכללי במשרד האוצר או עובד משרד האוצר שהוא מינה לכך, ובלבד שהרכב מיועד לשימוש במשרד ממשלתי או ביחידות סמך שלו; השר רשאי לקבוע תנאים לייבוא רכב לפי פסקה זו אם הרכב הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר;

(5)מפעל בעל רישיון לייצוא ביטחוני לפי חוק הפיקוח על ייצוא ביטחוני, התשס״ז–2007, ובלבד שהרכב מיועד לשמש את המפעל המייבא לייצור ומיועד לייצוא בתוך תקופה של שנתיים מיום מתן הרישיון או תקופה אחרת שאישרה הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב;

(6)יצרן רכב במדינת חוץ הרשום כתאגיד בישראל ועורך מחקר ופיתוח בכלי רכב בישראל, ובלבד שהרכב מיועד לשמש למטרות מחקר או פיתוח;

(7)הוא מייבא רכב מסוגים אלה: גרור או נתמך, טרקטור, למעט טרקטור משא, וכן מכונה ניידת, למעט עגורן נייד; בפסקה זו, ”עגורן נייד“ – מכונת הרמה בעלת זרוע המורכבת על שלדה משולבת שכושר ההרמה שלה עולה על 150 טונות או על משקל אחר שקבע השר;

(8)אדם המייבא רכב למטרת ניסוי הרכב ובדיקת טכנולוגיית הרכב בתחום עיסוקו או רכב המיועד לשימוש במוסד לימוד, למעט מוסד ללימוד נהיגה, ובלבד שהרכב ישמש למטרה כאמור לתקופה קצובה ומיועד לייצוא בתום התקופה, אלא אם כן יש צורך בשימוש בו במוסד הלימוד גם לאחר התקופה האמורה;

(9)יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, ובלבד שגורם מוסמך בכיר באותן יחידות אישר כי הרכב מיועד לשימוש מבצעי;

(10)גורם שקבע השר, באישור הוועדה, לאחר ששוכנע שקיימת הצדקה לייבוא רכב על ידי אותו גורם ולא באמצעות גורם המנוי בפסקאות (1) עד (9).

(ב)לא ייבא אדם רכב אם חדל להתקיים תנאי מהתנאים לקבלת רישיון ייבוא רכב או בניגוד לתנאי הרישיון.

(ג)על אף האמור בסעיף 7, הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת רישיון לפי סעיף זה לתקופה קצרה יותר מתקופת הרישיון לפי אותו סעיף, אם שוכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, כדי למנוע פגיעה בבטיחות.

יבואן מסחרי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, אם מתקיימים ברכב כל אלה:

(1)דגם הרכב עומד בהוראות כל דין לעניין רישום רכב, ובכלל זה בהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה, לרבות הוראות לפי פקודת התעבורה;

(2)דגם הרכב כשיר לרישום במדינה ממדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, למעט סוגי כלי רכב שאינם חייבים ברישום לפי הדין החל באותן מדינות, וכן הרכב לא ניזוק באופן שהיה מונע את האפשרות לרשום אותו באחת מהמדינות האמורות;

(3)דגם הרכב מונע במקור אנרגיה שאושר לשימוש בישראל לפי כל דין;

(4)דגם הרכב מתאים לשימוש בתנאי האקלים בישראל;

(5)לעניין יבואן ישיר – אם מתקיימים כל אלה:

(א)הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 41(א)(2);

(ב)הרכב הוא רכב חדש ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(6)לעניין יבואן עקיף – אם מתקיימים כל אלה:

(א)הרכב תוכנן או יוצר בידי היצרן הקשור בהסכם עם הסוכן המורשה שעמו הוא התקשר בהסכם לפי סעיף 42(א)(2);

(ב)הרכב נרכש מסוכן מורשה שעמו התקשר בהסכם, או נרכש מגורם אחר והסוכן המורשה התחייב לקיים לגביו את כל חובות הסוכן המורשה לפי חוק זה, והוא אחד מאלה:

(1)רכב חדש, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(2)רכב שנרשם במדינת חוץ ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(ג)אם לרכב אין אחריות בתוקף, יש בידי היבואן האמצעים הדרושים לתיקונו;

(ד)יש בידי היבואן מסמכים לגבי הרכב כאמור בסעיף 57;

(7)לעניין יבואן זעיר – אם מתקיימים כל אלה:

(א)(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025): הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, אופנוע או מכונה ניידת;

(הנוסח הקבוע): הרכב הוא מסוג רכב נוסעים, רכב מסחרי, גרור או נתמך, אופנוע או מכונה ניידת;

(ב)(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025): נותרו חודשיים לפחות עד למועד האחרון שבו הרכב ניתן לרישום בישראל, בהתאם להוראות לפי פקודת התעבורה;

(הנוסח הקבוע): הרכב הוא רכב חדש או רכב שנרשם במדינת חוץ, ולעניין רכב כאמור שהוא רכב נוסעים מסוג M1, רכב מסחרי מסוג N1 או אופנוע – מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב אינו עולה על 150;

(ג)הרכב הוא אחד מאלה:

(1)הוא מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר, ואולם לעניין רכב מסוג רכב נוסעים או רכב מסחרי, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון – ובלבד שהיבואן הישיר מייבא רכב מסוג כאמור, מאותו תוצר, שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון;

(2)הוא מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר, לפי תנאים שקבע השר, באישור הוועדה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016.

(א)בסעיף זה, ”רכב“ – רכב מסוגים אלה:

(1)רכב נוסעים מסוג M1;

(2)רכב נוסעים מסוג M2 המיועד לאדם עם מוגבלות פיסית הזקוק לרכב מסוג זה בשל מוגבלותו, או רכב מהסוג האמור שהוא אוטובוס זעיר כמשמעותו לפי פקודת התעבורה;

(3)אופנוע;

(4)מכונה ניידת;

(5)רכב מסחרי מסוג N1.

(ב)המבקש לייבא רכב לשימוש אישי זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב, לרכב אחד בשנה, בהתקיים כל אלה:

(1)הרכב מיועד לשימושו האישי או המשפחתי, ואם הוא עוסק – הרכב מיועד לשימושו העסקי–עצמי;

(2)חלפה שנה לפחות מהמועד שבו ייבא המבקש רכב לשימוש אישי או עסקי–עצמי לפי סעיף זה; על אף האמור, השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יהיה ניתן לייבא יותר מרכב אחד בשנה;

(3)לא חלפו שנתיים ממועד ייצור הרכב עד מועד רישומו בישראל;

(4)הרכב כשיר לרישום במדינות האיחוד האירופי, בארצות הברית או בקנדה, ועומד בהוראות לפי פקודת התעבורה ובהוראות לעניין בטיחות הרכב והגנה על הסביבה לפי כל דין;

(5)הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם ניתן לייבא רכב לפי סעיף זה, שאינו מתוצר כאמור;

(הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025, לעניין רכב מסוג מכונה ניידת):

הרכב הוא מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר ובלבד שמבקש הרישיון הוכיח את קיומה של תשתית תחזוקה לרכב שהוא מייבא, להנחת דעתו של המנהל;

(6)הרכב עומד בדרישות כאמור בסעיף 32(3) ו־(4);

(7)הוא התחייב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית לאחר ייבוא הרכב ושחרורו מבית המכס וכל עוד הרכב בבעלותו;

(8)הוא מסר הצהרה –

(א)בדבר קבלה או אי־קבלה של שירות ממתווך בייבוא אישי, ואם קיבל שירות כאמור – מסר את הסכם התיווך לפי סעיף 70 ומידע לגבי הרכב לפי סעיף 72;

(ב)כי למיטב ידיעתו קיימת תשתית תחזוקה ומוצרי תעבורה לתיקון ותחזוקה של הרכב, ובלבד שלא יידרש לתקן את הרכב במוסך מסוים או במוסך של עוסק מסוים.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא ייבא אדם רכב לפי סעיף זה למטרת מכירתו או השכרתו כדרך עיסוק, למעט רכב שהוא מְעוֹנוֹעַ; בסעיף קטן זה, ”מְעוֹנוֹעַ“ – קרון מגורים נייד שהוא נגרר או ממונע.

(ד)השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה יחולו גם על ייבוא לשימוש אישי או עסקי–עצמי של רכב אספנות כמשמעותו לפי פקודת התעבורה, בשינויים או בלא שינויים כפי שיקבע, ובכלל זה רשאי הוא לקבוע תנאים אחרים למתן רישיון ייבוא לרכב לפי סעיף קטן זה.

(ה)הרשות המוסמכת לייבוא תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה מפורטת שתכלול את כל הדרישות לייבוא רכב לפי סעיף זה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016.

אדם שאינו מייבא רכב בייבוא אישי לא ישלם את התמורה בעד הרכב המיובא, ובכלל זה את תשלומי המסים החלים עליו.

(א)לא יעביר אדם בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 33, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

(1)חלפה שנה ממועד רישום הרכב בישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לשנות את התקופה כאמור;

(2)הוא קיבל מהקונה התחייבות בכתב להביא את הרכב לתיקון אם תתגלה תקלת בטיחות סדרתית כל עוד הרכב בבעלות הקונה.

(ב)השר רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהתקיימן יהיה ניתן להעביר בעלות ברכב שיובא לפי סעיף 33 גם אם לא התקיימו התנאים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, כפי שיקבע.

(ג)הרשות המוסמכת לייבוא תרשום את הגבלת העברת הבעלות ברישיון שיינתן לפי סעיף 33.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016.

(א)המבקש לייבא רכב והוא אחד מהמנויים בסעיף 31(א)(3) עד (7), (9) ו־(10), יהיה זכאי לקבל רישיון ייבוא רכב אם התקיימו לגבי הרכב התנאים המפורטים בסעיף 33(ב)(3), (4) ו־(6).

(ב)השר רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון ייבוא רכב על ידי גורם המנוי בסעיף 31(א)(8).

(ג)השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאית הרשות המוסמכת לייבוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לתת פטור מהתנאים למתן רישיון ייבוא רכב לפי סעיף זה, כולם או חלקם.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016.

רישיון ייבוא רכב מסוג מכונה ניידת יכול שיינתן לפי סעיף 32 או 33, ואולם לא יחולו לגביו הוראות סעיף 32(5) עד (7) או סעיף 33(ב)(3), לפי העניין, בכפוף לתנאים שקבע השר לעניין מועד ייצורו.

רישיון שניתן לפי סימן זה, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול, אלא באישור הרשות המוסמכת לייבוא, מנימוקים מיוחדים ובכתב, ובתנאים כפי שתורה.

(א)הרשות המוסמכת לייבוא רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון שניתן לפי סימן זה, להתלותו לרבות בתנאים כפי שתורה, וכן להגבילו, אם התקיים בבעל הרישיון אחד מאלה:

(1)הרישיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב או מטעה;

(2)הוא אינו מקיים את התנאים לקבלת הרישיון, כולם או חלקם;

(3)הוא הפר תנאי מהותי מתנאי הרישיון;

(4)הוא הפר חובה או איסור שהוטלו עליו כבעל רישיון לפי חוק זה;

(5)ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(6)הוא הורשע בעבירה פלילית, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי כי הוא יהיה מורשה לייבא רכב לישראל, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין; ואולם לעניין רישיון ייבוא רכב לפי סעיף 33, יחולו הוראות פסקה זו רק על עבירה הנוגעת לייבוא כאמור באותו סעיף.

(ב)הרשות המוסמכת לייבוא לא תבטל, תתלה או תגביל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), היה לרשות המוסמכת לייבוא יסוד סביר להניח כי מתקיימת לגבי בעל הרישיון עילה מהעילות המנויות בסעיף קטן (א), והיא שוכנעה כי יש צורך דחוף להתלות את רישיונו לשם הגנה מיידית על שלום הציבור, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות את הרישיון, לאלתר, ובלבד שתיתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו בהקדם האפשרי לאחר ההתליה, ולא יאוחר מתום 30 ימים ממועד ההתליה; התליה כאמור תהיה לתקופה המזערית הנדרשת.

(א)הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לסרב לתת רישיון ייבוא רכב, בהחלטה מנומקת בכתב, אף אם מתקיימים במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון לפי סימן זה, אם בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון התקיים במבקש אחד מאלה:

(1)בוטל רישיון שניתן לו לפי סימן זה; החלטה לפי פסקה זו תתקבל בין השאר בהתחשב בעילת הביטול לפי סעיף 39 ובמשך הזמן שחלף מאז הביטול;

(2)מבקש הרישיון לא קיבל רישיון לפי סימן זה בשל מסירת מידע כוזב בבקשה לרישיון.

(ב)הרשות המוסמכת לייבוא לא תסרב לתת רישיון לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא הוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):

(א)מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן ישיר מאת המנהל:

(1)הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)הוא התקשר עם יצרן רכב במדינת חוץ בהסכם בכתב למכירת רכב מתוצרתו לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, וההסכם אינו מעניק לו זכויות שיווק בלעדיות, במישרין או בעקיפין;

(3)הוא המציא כתב התחייבות מאת יצרן הרכב במדינת חוץ –

(א)לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום המכירה ללקוח או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;

(ב)לאפשר את מימוש האחריות שנתן היצרן לכל רכב מתוצרתו המיובא לישראל, לרבות מתן המידע הטכני הדרוש לתיקון הרכב בתקופת האחריות;

(ג)לעניין טיפול בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצרתו של היצרן המיובא לישראל – למסור ליבואן באופן מיידי מידע על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בייצור של רכב מתוצרתו המיובא לישראל וכן הוראות טכניות לתיקונה, לספק ליבואן מוצרי תעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בעלות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;

(ד)לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מאלה:

(1)ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(2)היצרן מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;

(ה)לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית, הדרכה וציוד לתיקון הרכב ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;

(4)הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –

(א)לספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לתקופה כאמור בפסקה (3)(א);

(ב)לטפל בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, לפי אחריות בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי פסקה (3)(ב);

(ג)לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ג), ולפי סעיף 50;

(5)הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(6)הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב.

(ב)המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016.

(לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):

(א)מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן עקיף מאת המנהל:

(1)הוא תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)הוא התקשר עם סוכן מורשה בהסכם למכירת רכב, באחת מהדרכים המפורטות להלן, לתקופה שלא תפחת משנה, ובלבד שהסוכן המורשה התקשר עם יצרן הרכב במדינת חוץ לפחות לתקופה האמורה:

(א)הסכם בכתב, ואם הוא סוכן משני – ההסכם הוא לייבוא רכב מתוצר שמיובא על ידי יבואן ישיר;

(ב)הסכם בדרך ובתנאים שקבע השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, ובלבד שההסכם הוא למכירת רכב מדגם שמיובא על ידי יבואן ישיר;

(3)הוא המציא כתב התחייבות מאת סוכן מורשה –

(א)לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לתת לרכב את האחריות שנתן יצרן הרכב;

(ב)להודיע ליבואן באופן מיידי על כל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהוא מכר לו, ולעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – גם למסור ליבואן הוראות טכניות לתיקון התקלה, לספק לו את מוצרי התעבורה הנדרשים לשם תיקון התקלה ולשאת בכל עלויות הטיפול בה כאמור בפסקת משנה זו;

(ג)לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לקיים את חובות היבואן לפי סעיף זה, אם לא יהיה ביכולתו של היבואן לקיימן בשל אחת מנסיבות אלה:

(1)ניתן לגביו צו פירוק, צו פירוק זמני, צו כינוס, צו כינוס נכסים או צו הקפאת הליכים לפי כל דין;

(2)הסוכן המורשה מבקש שחובות היבואן ימולאו על ידי גורם אחר;

(ד)לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לספק ליבואן מידע טכני, ספרות מקצועית וציוד לתיקון ולמתן שירותי תחזוקה לרכב מתוצר שהוא מייבא;

(4)הוא המציא כתב התחייבות מטעמו –

(א)לספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום מכירת הרכב ללקוח, או לתקופה אחרת שקבע השר, באישור הוועדה;

(ב)לתת אחריות לרכב שייבא כאמור בפסקה (3)(א), בהיקף ולתקופה שלא יפחתו מהאחריות לפי אותה פסקה;

(ג)לעניין רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – לטפל בכל תקלת בטיחות סדרתית שתתגלה ברכב שהסוכן המורשה מכר לו, בהתאם לכתב ההתחייבות שבפסקה (3)(ב), ולפי סעיף 50;

(5)הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(6)הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בין השאר בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא ולמספר כלי הרכב שהוא מייבא ולכך שיש יבואן ישיר המייבא את תוצר הרכב שמבקש הרישיון מעוניין לייבא.

(ב)המנהל ירשום ברישיון לפי סעיף זה את התוצר שבעל הרישיון רשאי לייבא.

(ג)השר רשאי לקבוע –

(1)תנאים לעניין היקף פעילותו בשיווק רכב של סוכן ראשי, וכן תקופות קצרות יותר מהתקופות הקבועות בהגדרה ”סוכן ראשי“;

(2)דרך אחרת לעריכת הסכם בין סוכן משני לסוכן ראשי ותנאים לעניין זה; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע כי מבקש או סוג של מבקשים יהיו זכאים לקבל רישיון יבואן ישיר או רישיון יבואן עקיף, אף אם לא מתקיים בהם תנאי מהתנאים לקבלת רישיון כאמור לפי סעיף 41 או 42 כפי שקבע, אם מצא כי התנאי אינו מתאים בנסיבות העניין, ובלבד שקבע הוראות לשם שמירה על הבטיחות ועל האיתנות הפיננסית ולשם הבטחת רמת השירות ללקוחות, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; פטור מקיום התנאים האמורים בסעיף 41(א)(6) או 42(א)(6) ייקבע לאחר התייעצות עם שר האוצר.

(א)מי שמתקיימים בו כל אלה זכאי לקבל רישיון יבואן זעיר מאת המנהל:

(1)הוא עוסק מורשה תושב ישראל או תאגיד רשום כדין בישראל שאחד מבעלי העניין בו לפחות ומנהלו הכללי הם תושבי ישראל;

(2)הוא התקשר בהסכם בכתב עם מוכר הרכב;

(3)הוא הוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב כפי שקבע השר לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה;

(4)הוא המציא אישור מרואה חשבון המעיד כי יש לו הון עצמי כפי שקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בהתאם לסוג הרכב שהוא מייבא.

(ב)יבואן זעיר רשאי לייבא עד 20 (הוראת שעה ל־4 שנים מיום 19.8.2025, 60) כלי רכב בשנה בלבד.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (א), המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, לסרב לתת רישיון לפי סעיף זה, אף אם התקיימו במבקש הרישיון התנאים לקבלת הרישיון, אם שוכנע כי יהיה בכך כדי לעקוף את המגבלה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שנתן למבקש הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016.

על מתן רישיון לפי סימן זה, קביעת תנאים בו או חידושו יחולו הוראות סימן ג׳ לפרק ב׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013, בשינויים המחויבים.

המנהל יברר תלונות שהגישו לקוחות של בעלי רישיונות לפי סימן זה על פעילותם של בעלי הרישיונות, בין השאר בהתאם להמלצת המועצה המייעצת לייבוא רכב ולשיווקו שמונתה לפי סימן ד׳.

(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):

(א)יבואן ישיר ייתן שירותי תחזוקה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי סעיף 41(א)(5).

(ב)יבואן עקיף ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי סעיף 42(א)(5).

(ג)יבואן זעיר ייתן שירותי תחזוקה לרכב שהוא מייבא בהתאם להוראות לפי סעיף 44(א)(3).

(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):

(א)יבואן ישיר יספק מוצרי תעבורה לכל רכב מתוצר שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 41(א)(3)(א).

(ב)יבואן עקיף יספק מוצרי תעבורה לרכב שהוא מייבא לשם תחזוקת הרכב ושמירה על תקינותו, לתקופה כאמור בסעיף 42(א)(4)(א).

(ג)יבואן ישיר ויבואן עקיף יספקו מוצר תעבורה של דגם רכב שהם מייבאים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה; ואולם יבואן ישיר רשאי לספק מוצר תעבורה לרכב מדגם שהוא לא מייבא, בתוך 14 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה.

(ד)הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו בשל עיכוב בהספקה של מוצר תעבורה, שאינו עולה על 45 ימי עבודה מיום קבלת ההזמנה, ובלבד שהיבואן הישיר או היבואן העקיף הוכיח כי עשה כל שביכולתו לספק ללקוח מוצר תעבורה בתוך התקופה כאמור באותו סעיף קטן ונקט את כל האמצעים הדרושים להזמנת מוצר התעבורה מכל מקור סביר שממנו ניתן להשיגו באותה העת, וכי לא היתה לו שליטה על העיכוב בהספקה.

(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא ולא יחולו לעניין רכב מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):

(א)יבואן ישיר ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב לכל רכב שהוא מייבא ויממש את האחריות כאמור לכל רכב מתוצר שהוא מייבא.

(ב)יבואן עקיף ייתן את האחריות שנתן יצרן הרכב, אם ניתנה, לכל רכב שהוא מייבא, שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר.

(ג)לא יתנה יבואן ישיר או יבואן עקיף את תוקפה של האחריות שנתן לפי סעיף זה בכך שהרכב יטופל במוסך שירות של היבואן או בשימוש במוצר תעבורה מסוים; הוראה זו לא תחול על שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות, שהיבואן או מי מטעמו נושא בתשלום בעדם בשיעור של תשעים אחוזים לפחות; השר רשאי לקבוע שיעור אחר לעניין זה.

(הוראות והחובות שחלות על יבואן ישיר לעניין רכב מסוג מכונה ניידת, יחולו רק על רכב שהוא מייבא כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):

(א)יבואן ישיר יטפל במוסכי השירות שלו בתקלת בטיחות סדרתית בכל רכב מתוצר שהוא מייבא, ולא ידרוש מבעל הרכב תשלום כלשהו בעד הטיפול, למעט עלויות נלוות כאמור בסעיף 52 אם הרכב יובא לפי סעיף 33.

(ב)נודע ליבואן ישיר, בין בהודעה של יצרן הרכב ובין בדרך אחרת, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מתוצר שהוא מייבא –

(1)יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית למנהל ולמוסכי השירות של היבואן;

(2)יפרסם הודעה לציבור על תקלת הבטיחות הסדרתית בדרך ובמועד שקבע השר;

(3)יודיע בכתב על תקלת הבטיחות הסדרתית לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה נוגעת אליהם, יזמין אותם למוסכי השירות שלו לשם טיפול בתקלה, ויטפל בתקלה בהתאם להוראות היצרן, והכול בלא תשלום.

(ג)הודיע יבואן ישיר למנהל על תקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה בדגם רכב מתוצר שהוא מייבא, יודיע על כך המנהל לכל יבואן עקיף, יבואן זעיר ומייבא רכב בייבוא אישי, שייבאו רכב מדגם כאמור, וכן יפנה מייבא רכב בייבוא אישי למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.

(ד)(לא חל לעניין רכב מסוג מכונה ניידת מתוצר שיבואן ישיר אינו מייבא לישראל כהוראת שעה לארבע שנים מיום 19.8.2025):

נודע ליבואן עקיף, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב מדגם שהוא מייבא –

(1)לעניין רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה לכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויזמין אותם למוסכי השירות של יבואן ישיר לשם טיפול בתקלה לפי סעיף קטן (ב)(3); ואולם הוכיח היבואן למנהל כי הוא בעל יכולת מקצועית, ציוד ומוצרי תעבורה הנדרשים לטיפול בתקלת בטיחות סדרתית שהתגלתה ברכב שהוא ייבא, רשאי הוא לטפל בתקלה במוסכי השירות שלו;

(2)לעניין רכב שאינו מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, יודיע בכתב על התקלה למנהל ולכל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, ויפנה אותם לקבלת שירות לשם טיפול בתקלה.

(ה)נודע ליבואן זעיר, בין בהודעה של יצרן הרכב או של המנהל ובין בדרך אחרת ובכלל זה מבדיקת פרסומי היצרן, על תקלת בטיחות סדרתית ברכב שהוא מייבא, יפרסם הודעה על כך לציבור, בדרך ובמועד שקבע השר, ויפנה את כל בעלי כלי הרכב הרשומים בישראל שייבא ושהתקלה שהתגלתה נוגעת אליהם, למוסכי השירות של היבואן הישיר לשם טיפול בתקלה.

(ו)השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תקלת בטיחות סדרתית ברכב מיובא, ובכלל זה הוראות לעניין חובות דיווח למנהל שיחולו על יבואנים מסחריים ולעניין הודעות שיימסרו למוסכים ולבעלי כלי הרכב שהתקלה כאמור נוגעת אליהם.

(ז)תקנות לפי סעיף זה לעניין פרסום הודעות לציבור ולבעלי כלי רכב שתקלת בטיחות סדרתית נוגעת אליהם יותקנו באישור הוועדה.

פורסמו תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו, תיווך בייבוא אישי ואגרות), התשע״ז–2016.

המנהל יעביר ליבואן ישיר, אחת לשישה חודשים לפחות, את מספרי השלדה של כלי רכב מתוצר שהוא מייבא שיובאו לישראל; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע פרטים נוספים שעל המנהל להעביר ליבואן ישיר לעניין כלי רכב מתוצר כאמור וכן את אופן הדיווח.

(א)בסעיף זה, ”יבואן אחר“ – יבואן עקיף, יבואן זעיר או מייבא רכב בייבוא אישי, שייבא את הרכב שניתן לו השירות לפי סעיף 49(א) או 50(א).

(ב)לשם מתן השירות לפי סעיף 49(א) או 50(א), רשאי יבואן ישיר לדרוש מיבואן אחר תשלום סביר בעד עלויות נלוות, אם ישנן, שאינן מכוסות בהתחייבויות יצרן הרכב לפי סעיף 41(א)(3)(ב) ו־(ג).

(ג) (1)בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום לפי סעיף קטן (ב), רשאי המנהל, באישור עובד משרד האוצר ששר האוצר הסמיכו לכך, להורות על התשלום שישלם היבואן האחר ליבואן הישיר בעד העלויות הנלוות, בהתבסס על העלות ועל הצמדת התשלום למדד המחירים לצרכן, לפי העניין, וכן רשאי הוא לתת כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות העניין, לרבות בדבר תשלומים חלקיים; הורה המנהל על תשלום כאמור, יורה גם על מועד התשלום.

(2)הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות העניין, ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שהמחלוקת הובאה לפני המנהל.

(ד)אין בהיעדר הסכמה בין יבואן ישיר ליבואן אחר על התשלום בעד עלויות נלוות כדי למנוע או לעכב את מתן השירות בידי יבואן ישיר לפי חוק זה.

(ה)השר רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכי החישוב של התשלום לפי סעיף זה ומרכיביו, ובדבר דרכי הצמדת התשלום האמור.

השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן מסחרי יחויב להקים יותר ממוסך שירות אחד המטפל בתוצר רכב שהוא מייבא או להתקשר עם יותר ממוסך אחד כאמור כדי שישמש מוסך שירות שלו, בנפה מסוימת, ובלבד שבאותה נפה לא יהיה בבעלותו או בבעלות תאגיד שהוא בעל שליטה בו יותר ממוסך אחד כאמור או יותר מכמה מוסכים כפי שקבע השר; בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע גם נסיבות למתן פטור ליבואן מסחרי מחובתו כאמור; בסעיף זה, ”נפה“ – נפה שנקבעה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.

(א)יבואן מסחרי לא יכתיב למוסך ולא ינחה אותו בדבר זהות הגורם שממנו ירכוש המוסך מוצרי תעבורה, למעט לעניין שירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור בסעיף 49(ג) או במסגרת תיקון תקלת בטיחות סדרתית.

(ב)יבואן מסחרי לא יתערב בייבוא רכב בידי יבואן מסחרי אחר, לא יסכל ייבוא רכב כאמור ולא יפעל בכל דרך שהיא לסיכול קבלת רישיון יבואן מסחרי בידי אדם אחר או חידושו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע מיבואן מסחרי למסור מידע למנהל לעניין זכאותו של מבקש לקבל רישיון או לחדשו כאמור.

יבואן מסחרי ימסור ללקוח שקנה ממנו רכב, לפני חתימת העסקה לרכישת הרכב, מידע בכתב לגבי הרכב בעניינים אלה:

(1)מצבו המכני של הרכב לרבות נזק בטיחותי, כהגדרתו לפי פקודת התעבורה, שנגרם לרכב;

(2)מספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב ממועד ייצורו;

(3)שנת הייצור של הרכב ומועד רישומו לראשונה במדינת חוץ;

(4)תקלות בטיחות סדרתיות, אם ישנן:

(5)תקופת האחריות לרכב והיקפה, אם ניתנה אחריות על ידי יצרן הרכב.

(א)יבואן ישיר ויבואן עקיף ימסרו למנהל דיווח בכתב על עניינים אלה, במועדים כמפורט להלן:

(1)הוראות לתיקון הרכב שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם – בלא דיחוי לאחר שהוראות כאמור הובאו לידיעת היבואן;

(2)מועד סיום התקשרותם עם יצרן הרכב במדינת חוץ או עם סוכן מורשה, לפי העניין, וכן מועד סיום התקשרות של יצרן הרכב עם סוכן ראשי או מועד סיום ההסמכה שנתן סוכן ראשי לסוכן משני לפי ההסכם בין הסוכנים – בלא דיחוי לאחר שנודע ליבואנים על מועד כאמור, או שישה חודשים לפני אותו מועד, לפי העניין.

(ב)יבואן מסחרי –

(1)ימסור למנהל, לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה, או – אם המנהל אישר לו זאת – לא יאוחר מ־31 בדצמבר, אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה למועד הגשת האישור, המעיד כי יש בידו הון עצמי כאמור בתנאים למתן רישיונו לפי חוק זה וכי הוא עומד בעקרון עסק חי;

(2)ידווח למנהל על כל אירוע שעלול, לדעת רואה חשבון, להביא לירידה בהון העצמי הנדרש ממנו לפי חוק זה או לפגיעה בעקרון עסק חי; חלה ירידה בהון העצמי כאמור, רשאי המנהל לאפשר לו להשלים את ההון העצמי המזערי הנדרש בתוך 30 ימי עבודה ממועד הדיווח, או להעמיד ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, בגובה ההון העצמי הנדרש עד להשלמת ההון העצמי; דיווח לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים לאחר המועד שבו נודע ליבואן על אירוע כאמור.

(ג)הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו גם על יבואן זעיר בשינוי זה: במקום ”שיצרן הרכב במדינת חוץ הביא לידיעתם“ יקראו ”שהגורם שממנו רכש את הרכב הביא לידיעתו“.

(ד)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובות דיווח החלות על יבואן מסחרי לפי חוק זה.

(א)לשם מתן העדפה בשיעור המכס לפי פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937 לעניין ייבוא רכב, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכמי סחר בין־לאומיים שישראל צד להם, יעביר יבואן ישיר למנהל המכס, אחת לשישה חודשים, את הפרטים שלהלן לעניין כלי רכב שהוא ייבא בששת החודשים שקדמו למועד הדיווח וניתנה לגביהם העדפה בשיעור המכס:

(1)שם יצרן הרכב במדינת חוץ;

(2)קוד היצרן של דגם הרכב;

(3)מדינת הייצור של הרכב.

(ב)לשם אכיפת הוראות סעיף קטן (א), מנהל המכס ימסור למנהל מידע בדבר יבואנים ישירים שלא מסרו פרטים לפי הוראות אותו סעיף קטן או שמסרו פרטים חלקיים; המידע יימסר בסמוך לאחר המועד שבו על יבואן ישיר למסור פרטים לפי אותו סעיף קטן.

(ג)הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן מיום י״ג בתמוז התשפ״ג (2 ביולי 2023) עד יום ד׳ בתמוז התשפ״ה (30 ביוני 2025) (בסעיף זה – תקופת הוראת השעה); פרטים כאמור בסעיף קטן (א) יימסרו לראשונה עד ליום ט״ו באלול התשפ״ג (1 בספטמבר 2023).

(ד)השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים בכל פעם, ובלבד שסך תקופות ההארכה לא יעלה על ארבע שנים.

(ה)בסעיף זה, ”מנהל המכס“ – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס.

(א)יבואן עקיף ישמור מסמכים לעניין כלי רכב שהוא מייבא, לרבות חשבוניות ותעודות משלוח, שניתן להשיגם במאמץ סביר, המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב, בין אם נרשמה ובין אם לאו, עד לגורם שרכש את הרכב מיצרן הרכב במדינת חוץ, וכוללים פרטים המאפשרים את זיהוי הרכב.

(ב)שמירת מסמכים לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד שבו הרכב המיובא הגיע לישראל; שמירת מסמכים כאמור יכול שתהיה באמצעים אלקטרוניים, ובלבד שתובטח מהימנות המידע שנשמר ויינקטו אמצעי הגנה עליו מפני חדירה שלא כדין.

(ג)השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן יבואן עקיף יחויב לשמור מסמכים המאפשרים מעקב אחר העברת הבעלות ברכב רק עד לגורם שעל שמו נרשם הרכב במדינת חוץ, ואם לא נרשם – עד לגורם אחר שממנו נרכש הרכב כפי שיקבע השר כאמור; לא נמסרה עמדת שר האוצר לעניין קביעת ההוראות לפי סעיף קטן זה בתוך 21 ימים מיום שפנה אליו השר בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה.

(ד)יבואן עקיף ימסור למנהל, לפי דרישתו, מסמכים ששמר לפי סעיף זה, לא יאוחר משבעה ימים מיום שנמסרה לו הדרישה לקבלם; המנהל רשאי למסור מסמכים שקיבל כאמור למנהל המכס כהגדרתו בפקודת המכס.

(א)יבואן מסחרי יפרסם באתר האינטרנט שלו את התנאים להתקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן; השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לעניין התנאים כאמור ולעניין פרסומם, וכן נסיבות מיוחדות שבהן יחולו הוראות שיקבע לגבי אופן ביטול ההתקשרות האמורה.

(ב)יבואן מסחרי יפרסם רשימה מעודכנת של מוסכי השירות שלו, במקום מכירת הרכב וכן באתר האינטרנט שלו, שבה יפורטו תוצרי הרכב או דגמי הרכב שבהם מורשה לטפל כל אחד ממוסכי השירות שלו, וימסור אותה לקונה לא יאוחר ממועד מסירת הרכב; היבואן ידווח למנהל על כל שינוי ברשימת מוסכי השירות שלו, ויודיע לו באופן מיידי על מסירת הודעת ביטול הסכם עם מוסך השירות שלו.

(א)לא יתנה יבואן מסחרי את התקשרותו עם מוסך כדי שישמש מוסך שירות של היבואן בתנאי מהתנאים המפורטים להלן, לא יכתיב למוסך שירות או ינחה אותו בעניינים האמורים, לא ידרוש ממנו דיווח לגביהם, ולא יעשה שימוש במאגרי נתונים שיש לו גישה אליהם כדי לברר את נתוני פעילות המוסכים באותם עניינים:

(1)תיקון רכב במוצר תעבורה מסוים או בסוג מסוים של מוצר תעבורה, בלי להציע ללקוח מוצר תעבורה מתאים אחר לפי סעיף 131;

(2)מתן שירות לכלי רכב שיובאו על ידי היבואן בלבד;

(3)מחיר מוצר תעבורה או מחיר השירות לרכב שהמוסך נותן; אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מיבואן מסחרי להציע למוסך מחיר מרבי למוצרי תעבורה או לשירות ברכב כאמור.

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין מוצרי תעבורה ושירותי תחזוקה לרכב הכלולים באחריות בשיעור כאמור בסעיף 49(ג), כחלק מתיקון תקלת בטיחות סדרתית או במקרים אחרים שקבע השר.

(א)השר ימנה מועצה מייעצת לייבוא רכב ולשיווקו (בסימן זה – המועצה), וחבריה הם כמפורט להלן, ובלבד ששניים מהם לפחות יהיו נשים:

(1)שלושה עובדים של המשרד, בעלי ידע וניסיון מתאימים לתפקידי המועצה, והשר ימנה אחד מהם להיות היושב ראש;

(2)שני עובדים של מעבדה מוסמכת לרכב שהם בעלי מומחיות בתחום הרכב;

(3)שני נציגי ציבור, שאחד מהם יהיה נציג ארגוני צרכנים כהגדרתם בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן.

(ב)השר ימנה ממלאי מקום לכל אחד מחברי המועצה, שמתקיימים בהם התנאים למינוי לפי הוראות סימן זה.

(ג)חברי המועצה יתמנו לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם לשתי תקופות כהונה נוספות.

(ד)הודעה על מינוי חברי המועצה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר האמור יפורסם גם הרכב המועצה המכהן.

תפקידי המועצה הם:

(1)לייעץ למנהל בעניינים אלה:

(א)סירוב לתת רישיון יבואן מסחרי, ביטול הרישיון, התלייתו או סירוב לחדשו, לפי סעיפים 8 ו־10;

(ב)חובות משווק רכב לפי סעיפים 77 עד 87;

(2)להמליץ למנהל בעניין דרכי הטיפול בתלונות שהגישו לקוחות של יבואנים מסחריים לפי סעיף 46, בכל הנוגע לקיום הוראות לפי חוק זה.

לא ימונה לחבר מועצה מי שהורשע בעבירה פלילית שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.