Law2000The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס״א–2000, חובת מסירה.
2. חובת מסירה
תיקון: תשס״ה, תשס״ח
(א)מכל ספר ומכל עיתון היוצאים לאור בישראל, יימסרו בלא תמורה, שני עותקים, שלמים ותקינים, כפי שהוצעו לציבור, לספרייה הלאומית.
(ב)חובת המסירה כאמור בסעיף קטן (א) תחול גם על ספר שהוצא לאור פעם נוספת אם חל שינוי כלשהו בתוכנו או בצורתו, או אם חלפו 20 שנה מהפעם הקודמת שבה יצא לאור.
(ג) (1)מכל ספר, הנחוץ לעבודתה של הכנסת ומכל עיתון, כאמור בסעיף קטן (א), יימסר, בתמורה כאמור בפסקה (2) עותק אחד לספריית הכנסת; לעניין סעיף זה, ”נחוץ לעבודתה של הכנסת“ – בהתאם לכללים שיקבע יושב ראש הכנסת באישור ועדת הכנסת ואשר יתפרסמו ברשומות.
פורסמו כללי הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים) (ספר הנחוץ לעבודתה של הכנסת), התשפ״ד–2024.
(2)התמורה בעבור ספר או עיתון תהיה עשרים וחמישה אחוזים מהמחיר הקטלוגי שלו במועד המסירה, ובאין מחיר – לפי הערך המקובל של ספר או עיתון מסוג דומה, ועלות המשלוח בדואר רשום; הכנסת תשלם את התמורה האמורה לאחר שהספר או העיתון נמסר לה; לענין זה, ”המחיר הקטלוגי“ – המחיר של הספר או העיתון, כפי שקבע מי שחלה עליו חובת המסירה, כשהוא כולל מס ערך מוסף.
(3)הכנסת רשאית להחזיר למוסר, על חשבונה, ספר או עיתון שנמסר לה כאמור בפסקה (1); עשתה כן בתוך 14 ימים מיום קבלת הספר או העיתון – לא תשלם את התמורה כאמור בפסקה (2).
(ד)מכל ספר כאמור בסעיף קטן (א), המודפס על גבי נייר, יימסר בלא תמורה עותק אחד לגנזך המדינה כהגדרתו בחוק הארכיונים, התשט״ו–1955 (להלן – גנזך המדינה), על פי בקשתו.
(ה)בחוק זה, ”יוצא לאור בישראל“ – מופק בישראל ומוצע בישראל לציבור או לחלק מוגדר ממנו בין בתמורה ובין שלא בתמורה בחמישים עותקים או יותר.
The text on this page is adapted from the entry חוק הספרים (חובת מסירה וציון הפרטים), התשס״א–2000 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.