Skip to main content

Regulations2014

Section 12 of תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014, צו ביניים.

This section is in פרק ה׳: צו ביניים / סימן א׳: בקשה לצו ביניים ולצו ארעי

12. צו ביניים

(א)בקשה למתן צו ביניים תוגש בנפרד מן הערר, במועד הגשת הערר או לאחר מכן; בבקשה יפורטו העובדות והנימוקים התומכים בה, ויכול שתפנה לעובדות ולנימוקים שבערר (להלן – כתב הבקשה); העובדות בכתב הבקשה יאומתו בתצהיר.

(ב)בית הדין רשאי לדחות את הבקשה על הסף.

(ג)לא דחה בית הדין את הבקשה על הסף, כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי הוא להורות למשיב להגיש תגובה במועד שיקבע, ורשאי הוא –

(1)להחליט בבקשה לצו ביניים על יסוד הבקשה והתגובה בלבד;

(2)לקבוע מועד לדיון בבקשה במעמד הצדדים, ורשאי הוא להכריע בבקשה על יסוד הדיון.

(ד)לא יינתן צו ביניים בלי שניתנה הזדמנות למשיב להגיש תגובה, כאמור בתקנת משנה (ג)(1), או שהתקיים דיון במעמד הצדדים, כאמור בתקנת משנה (ג)(2).

(ה)ראה בית הדין ליתן צו ביניים, רשאי הוא להתנותו בהפקדת ערובה או בתנאי אחר, לכל צורך שיראה לנכון בנסיבות העניין.

(ו)צו ביניים שניתן כאמור בתקנה [צ״ל: בתקנת משנה] (ג)(1), יהיה בתוקף עם המצאתו למשיב.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע״ד–2014⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring