Skip to main content

Ordinance

Section 160ב of פקודת המכס [נוסח חדש], דין טובין שהותר עליהם הישבון.

This section is in פרק תשיעי: הישבון וכניסה זמנית

160ב. דין טובין שהותר עליהם הישבון

תיקון: תשכ״א

(א)נתן שר האוצר צו על טובין כאמור בסעיף 160, רשאי המנהל –

(1)להרשות הוצאת אותם טובין מפיקוח רשות המכס לפני תשלום המכס המוטל עליהם;

(2)לדחות את המועד לתשלום המכס על אותם טובין, כולו או מקצתו, בין בערובה ובין ללא ערובה ובתנאים שייראו לו.

(ב)דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א), והחייב בתשלום המכס לא הוכיח לפני המועד הנדחה כי נתמלאו תנאי ההישבון לגבי אותם טובין, כולם או מקצתם, רשאי המנהל לדרוש את המכס, כולו או מקצתו, בין לפי התעריף שהיה בר־תוקף בשעת הדחיה ובין לפי התעריף שהוא בר־תוקף בשעת התשלום, הכל לפי שיקול דעתו של המנהל.

(ג)דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף קטן (א) ולא שולם המכס במועד שקבע המנהל, תיווסף עליו, מהיום שבו הוצאו הטובין מפיקוח רשות המכס, ריבית בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי חוק הריבית, תשי״ז–1957, אולם המנהל רשאי, אם ראה סיבות מיוחדות, להקטין את הריבית או לוותר עליה; דין הריבית כדין המכס שעליו היא נוספה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת המכס [נוסח חדש]⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring