Skip to main content

Law2012

Section 40 of חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012, צו הגבלה שיפוטי.

This section is in פרק ה׳: פיקוח, אכיפה ומפעיל מיוחד

40. צו הגבלה שיפוטי

(א)הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 45 או בשל הפרת צו הגבלה מינהלי, רשאי בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, אם שוכנע כי התקיימה עילה מהעילות האמורות בסעיף 38(א) או (ג), לצוות כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן שבקשר אליו הוגש כתב האישום או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, עד לסיום ההליכים המשפטיים (בסעיף זה – צו הגבלה שיפוטי); בית המשפט רשאי לקבוע בצו הגבלה שיפוטי הוראות לעניין האחראים לביצוע הוראות הצו ודרכי הבטחת מילויו.

(ב)הורשע אדם בעבירה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש שיטיל עליו, לתת צו הגבלה שיפוטי לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring