Section 38 of חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012, צו הגבלה מינהלי.

(א)היה לממונה יסוד סביר לחשד כי חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן רישיון הפעלה לפי סעיף 4 או כי הופר תנאי מתנאי הרישיון או מההוראות לפי חוק זה, וכי נגרמת בשל כך פגיעה בשלום הציבור או בשלומם או ברווחתם של דיירים בבית דיור מוגן או שיש יסוד סביר לחשש שתיגרם בשל כך פגיעה כאמור, רשאי הוא לדרוש ממי שמפעיל את בית הדיור המוגן או ממי שמנהל אותו, לקיים את התנאי או ההוראה שחדלו להתקיים או שהופרו (בפרק זה – התראה מינהלית), באופן ובתוך המועד שנקבעו בהתראה.

(ב)ניתנה התראה מינהלית לפי הוראות סעיף קטן (א), ולא קוימו הוראותיה באופן ובמועד שנקבעו בה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הממונה להורות, בצו, כי לא ייעשה כל שימוש במקום שבו מופעל בית הדיור המוגן או כי ייעשה בו שימוש במגבלות ובתנאים שנקבעו בצו, והכל במידה שלא תעלה על הנדרש בנסיבות העניין (בפרק זה – צו הגבלה מינהלי); הממונה רשאי לקבוע בצו הגבלה מינהלי הוראות לעניין האחראים לביצועו ודרכי הבטחת מילויו.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה כי התקיים אחד מאלה, רשאי הוא להוציא צו הגבלה מינהלי בלי שנתן קודם לכן התראה מינהלית:

(1)בית דיור מוגן פועל בלא רישיון הפעלה ולא הוגשה לגביו בקשה לרישיון או לחידושו לפי הוראות סעיף 3;

(2)כתוצאה מפעילותו של בית הדיור המוגן יש אפשרות ממשית לפגיעה מיידית בשלום הציבור או בשלומם של הדיירים המתגוררים בו.

(ד) (1)לא יינתן צו הגבלה מינהלי אלא לאחר שניתנה למפעיל של בית הדיור המוגן שלגביו ניתן הצו הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו; לא ניתן לאתר את המפעיל בשקידה סבירה, תינתן ההזדמנות כאמור למנהל בית הדיור המוגן, ככל שניתן לאתרו בשקידה סבירה.

(2)על אף הוראות פסקה (1), רשאי הממונה להוציא צו הגבלה מינהלי לפי סעיף קטן (ג)(2) גם בלא שניתנה הזדמנות לטעון טענות כאמור בפסקה (1), אם סבר שיהיה במתן הזדמנות לטעון טענות כאמור כדי לסכל את מטרת הוצאת הצו, ובלבד שהזדמנות כאמור תינתן בהקדם האפשרי לאחר מכן.

(ה)עותק של צו הגבלה מינהלי יוצג בבית הדיור המוגן שלגביו ניתן, ויומצא למפעיל של בית הדיור המוגן או למי שמנהל אותו, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה.

(ו)לא קוימו הוראותיו של צו הגבלה מינהלי, רשאי שוטר להיכנס לבית דיור מוגן שלגביו ניתן הצו, ולנקוט אמצעים סבירים, לרבות שימוש במנעולים או באמצעי סגירה אחרים כפי שייקבעו בפקודות משטרת ישראל ושימוש בכוח, הדרושים לצורך ביצועו.

(ז)צו הגבלה מינהלי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו, ורשאי הממונה להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על שישים ימים מיום שניתן; בית המשפט המוסמך לדון בעבירה לפי סעיף 45, רשאי להאריך את תוקפו של צו כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושים ימים כל אחת; ואולם אם הוגש כתב אישום בעבירה שבקשר אליה הוצא הצו לא יאריך בית המשפט את תוקפו לפי סעיף זה מעבר לשלושים ימים לאחר הגשת כתב האישום.

(ח)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות להוציא צו הגבלה שיפוטי לפי סעיף 40.