Skip to main content

Law2012

Section 7 of חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012, תנאים ברישיון.

This section is in פרק ב׳: רישיון להפעלת בית דיור מוגן

7. תנאים ברישיון

(א)הממונה רשאי לקבוע ברישיון הפעלה תנאים שיש לקיימם במהלך תקופת תוקפו של הרישיון, כולה או חלקה, לשם קיום הוראות חוק זה, לרבות התנאים שנקבעו לפי סעיף 13, וכן רשאי הוא, בכל עת, מיוזמתו או על פי בקשת בעל הרישיון, אם מצא כי הדבר דרוש בשל שינוי הנסיבות לאחר מתן הרישיון, להוסיף תנאים ברישיון, לגרוע מהם או לשנותם, לשם קיום ההוראות האמורות, ובלבד שלא יעשה כן מיוזמתו אלא לאחר שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ב)הממונה רשאי לקבוע ברישיון כי מבקש הרישיון יקיים מערכת ניהול חשבונות נפרדת לבית הדיור המוגן, כדי לאפשר מינוי מפעיל מיוחד לפי סעיף 44, בעת הצורך.

(ג)הממונה רשאי ליתן רישיון מותנה, גם אם לא התקיימו כל הוראות חוק זה, אשר יעמוד בתוקפו חמש שנים או עד ליום תחילת אכלוס בית הדיור המוגן, לפי המוקדם.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring