Law1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 19 of חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984, כללים לגבי רופא ורופא שיניים.
This section is in פרק ד׳: אמצעי משמעת
19. כללים לגבי רופא ורופא שיניים
(א)השר רשאי לבטל הרשאתו של מורשה להיפנוט שהוא רופא או רופא שיניים (להלן – הנקבל), להורות שהרשאתו תותלה לתקופה שיקבע ושלא תעלה על חמש שנים, או לתת לו נזיפה או התראה, אם ראה, על יסוד קובלנה בכתב של המנהל או של אדם שנפגע, כי הנקבל עבר עבירת משמעת.
(ב)לא יורה השר כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן ניתנה לנקבל הזדמנות להגיש הגנתו בכתב ולטעון טענותיו לפני ועדת משמעת, ובהתחשב בהמלצתה.
(ג) (1)לגבי נקבל שהוא רופא תהיה ועדת המשמעת ועדה שמינה השר לפי סעיף 44 לפקודת הרופאים, ובלבד שאחד מחברי הועדה יהיה רופא מורשה להיפנוט שאינו עובד המשרד, ויחולו הוראות סעיפים 44 עד 47 לפקודת הרופאים בשינויים המחוייבים;
(2)לגבי נקבל שהוא רופא שיניים תהיה ועדת המשמעת ועדה שמינה השר לפי סעיף 47 לפקודת רופאי השיניים, ובלבד שאחד מחברי הועדה יהיה רופא שיניים מורשה להיפנוט שאינו עובד המשרד, ויחולו הוראות סעיפים 47 עד 51 לפקודת רופאי השיניים בשינויים המחוייבים.
(ד)בוטלה הרשאתו של מורשה להיפנוט על פי בקשתו לאחר שהוגשה קובלנה נגדו לשר, רשאי השר לקבוע, לפי המלצת ועדת משמעת, שדינו של הביטול כביטול הרשאתו של הנקבל לפי סעיף קטן (א).
The text on this page is adapted from the entry חוק השימוש בהיפנוזה, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.