Section 12 of פקודת סימני סחורות, צו חיפוש.

(1)הובאה האשמה נגד אדם על עברה עפ״י הפקודה הזאת ונתברר לשופט על יסוד ידיעות שהוגשו לו בשבועה כי יש יסוד מספיק לחשוד שסחורה או דבר אשר באמצעותם או לגביהם נעשתה אותה העברה מצויים באחד מבתיו או ממעונותיו של הנתבע או שבדרך אחרת הם מצויים ברשותו או מסורים לפקודתו באיזה מקום, יכול השופט להוציא צו חיפוש בהתאם להוראות פקודת הפרוצדורה הפלילית (מאסר וחיפושים), וכל סחורה או דבר שנתפשו עפ״י צו חיפוש כזה יובאו בפני השופט אשר יחליט אם הם טעונים החרמה או אם אינם טעונים החרמה עפ״י פקודה זו.

(2)סחורה או דבר אחר שהיו צפויים להחרמה עפ״י פקודה זו אילו נתחייבו בעליהם בדין, ואין בעליהם ידועים או שאי אפשר למצאם, מותר להגיש כתב האשמה או קובלנה לצורך ביצוע ההחרמה בלבד, ויכול שופט של בית משפט שלום לצוות לפרסם מודעה האומרת כי הסחורה או הדברים יוחרמו במקום ובזמן הרשומים במודעה חוץ אם ניתן טעם שלא לעשות כן; ואם לא בא בעל הסחורה או בעל הדברים או אדם אחר בשמו או אדם אחר המעונין בסחורה או בדברים ונתן טעם שלא להחרים את הדברים, יצוה השופט להחרים את הסחורות או את הדברים, כלם או מקצתם, בזמן ובמקום המפורשים במודעה.

(3)כל סחורה או דבר שהוחרמו עפ״י הסעיף הזה או עפ״י כל הוראה אחרת של הפקודה הזאת אפשר לבערם או למכרם באופן אחר (לאחר שימחקו ויטשטשו תחלה את כל סימני המסחר ותאורי המסחר) באותו האופן שבית המשפט המחרימם ימצא לנכון לצוות; ומתוך דמי הפדיון שיתקבלו ממכירתם יוכל בית המשפט לפסוק לכל צד שהיה נקי מאשמה כל פיצוי בעד הפסד שסבל על לא עול בכפו מתוך שהתעסק בסחורות כאלה.