Section 6 of פקודת הפיצויים לעובדים, 1947, אחריותם של מעבידים כלפי עובדים על חבלות.

(1)אם נגרמת בהעבדה כל־שהיא לעובד חבלת־גוף בתאונה, הנובעת מן ההעבדה ובמהלך ההעבדה, יהיה המעביד, צפוי – מתוך כפיפות למה שנזכר בזה להלן – לשלם פיצויים ולקיים את יתר החובות בהתאם לתוספת הראשונה:

בתנאי כי אם הוכח, כי החבלה לעובד עשוייה להיות מיוחסת להתנהגות בלתי־הוגנת – רצינית ושבמזיד – של אותו עובד, לא יותרו כל פיצויים, הנתבעים בגין אותה חבלה, אלא־אם־כן תהיה תוצאת החבלה מוות או פסלות רצינית ולתמיד.

(2)לצרכי הפקודה הזאת יהיו רואים תאונה, שתוצאתה לעובד מוות או פסלות רצינית ולתמיד, כאילו היא נובעת מהעבדתו ובמהלך העבדתו אף־על־פי שהיה העובד – בזמן קרות התאונה – פועל מתוך הפרת תקנה שבחוק או תקנה אחרת כל־שהן, העשויות לחול על העבדתו, או כל פקודה שניתנה בידי מעבידו או מטעמו, או שהיה פועל בלא הוראות ממעבידו, אם עשה העובד אותו פעל לצרכי מלאכתו או מסחרו או עסקו של המעביד ובזיקה אליהם.

(3)הפקודה הזאת תחול למרות כל חוזה סותר, בין שנעשה לפני תחילת תקפה של הפקודה הזאת ובין לאחריה:

בתנאי כי שום דבר שבסעיף־הקטן הזה לא יהיו רואים אותו –

(א)כמשפיע על כל הסכם, שערכו כל מעביד לפני תחילת תקפה של הפקודה הזאת, המתקין סולמות פיצויים, שיהיו טובים יותר לכל עובד מעובדיו או לתלויים בו, מן הסולמות המתאימים הכלולים בפקודה הזאת,

(ב)כשולל את זכותו של כל מעביד מלערוך כל הסכם, אשר יתקין סולמות פיצויים, שיהיו טובים יותר לכל עובד מעובדיו או לתלויים בו, מן הסולמות המתאימים הכלולים בפקודה הזאת,

וכל־עוד עומד כל הסכם כזה כאמור לעיל בתקפו, תבואנה קביעותיו של ההסכם המתייחסות לסולמות הפיצויים במקומן של קביעותיה המתאימות של הפקודה הזאת, והמעביד יהיה צפוי לשלם פיצויים בגין העובדים, שאליהם מתייחס ההסכם, בהתאם לאותו הסכם, ואילו בכל דבר אחר תחולנה קביעותיה של הפקודה הזאת על אותם עובדים, וכל מחלוקת או סכסוך, המתעוררים בזיקה אל הסכם כזה כאמור לעיל, ייושבו – אם לא יגיעו הצדדים ביניהם לידי הסכמה – באמצעות בוררות לפי הפקודה הזאת.