Skip to main content

Regulations

Section י of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, משפט בין בני־זוג.

This section is in פרק ב: מקום המשפט

י. משפט בין בני־זוג

(1)תביעה בין בני־זוג בענייני אישות תוגש לבית־הדין הרבני של מקום־המגורים האחרון של בני־הזוג.

(2)הוגשה תביעה לבית־דין שלא כאמור בסעיף קטן (1) וניתנו נימוקים לצורך בהגשתה באותו בית־דין, רשאי בית־הדין, לפי שיקול־דעתו, לדון בתביעה.

(3)הוגשה תביעה בענייני אישות והתנהל דיון בבית־דין במקום פלוני, אם הדיון הסתיים בגירושין – תהא בידי אותו בית־דין הסמכות לדון בעניינים הקשורים באותה תביעה, גם לאחר הגירושין. הסתיים הדיון בהחלטה סופית אחרת בתיק העיקרי – תהא בידי אותו בית־דין הסמכות לדון בשינוי אותה החלטה אם אחד הצדדים ממשיך לגור באיזור שיפוטו של אותו בית־דין.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring