Skip to main content

Regulations

Section ט of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, נתבעים אחדים.

This section is in פרק ב: מקום המשפט

ט. נתבעים אחדים

במשפט נגד נתבעים אחדים, הברירה בידי התובע לתבוע במקומו של אחד הנתבעים העיקריים. אולם בית־הדין רשאי להחליט – לפי בקשת נתבע ולאחר שמיעת הצדדים, אם ראה נימוק חשוב לכך – להעביר את הדיון לבית־הדין של מקומו של נתבע אחר.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring