Skip to main content

Regulations

Section קח of תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג, עיקול נכסים.

This section is in פרק י: עיכוב, עיקול וצו־מניעה זמני

קח. עיקול נכסים

(1) (א)להבטחת זכויות בנכסים שלגביהם הוגשה תביעה בבית־הדין או להבטחת זכויות לפי פסק־דין, רשאי בית־הדין ליתן צו עיקול על נכסים או זכויות שבידי הנתבע וכן על נכסים או זכויות של הנתבע שבידי צד שלישי.

(ב)בית־הדין רשאי לדון במתן צו, כאמור, גם שלא במעמד הצדדים, אם ראה שנסיבות המקרה מצדיקות זאת.

(2)בית־הדין רשאי להגביל את תוקפו של צו העיקול בזמן וכן רשאי הוא להתנותו במילוי תנאים שייראו לו.

(3)מזכירות בית־הדין תודיע לצדדים הנוגעים בדבר את דבר הטלת העיקול.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הדיון בבתי־הדין הרבניים בישראל – התשנ״ג⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring