Section 4 of תקנות הדיג, 1937, שיטות דיג אסורות.

(א)לא ידוג אדם בשיטות הדיג האלה (להלן – שיטות דיג אסורות):

(1)בדיג מכמורת בים התיכון, אם אורך השק קטן מ־4 מטרים;

(2)בנחלי ים תיכון ובתחומי 100 מטרים מפתחם ברשת, למעט ברשתות ייעודיות לדיג דגיגי קיפונים (בורי); לעניין זה, ”דגיג“ – דג שאורכו מקצה פיהו ועד קצה זנבו אינו עולה על 5 סנטימטרים;

(3)באמצעות רשת או סורג קבועים או אמצעי קבוע אחר; בפסקה זו, ”קבוע“ – המעוגן לקרקע במשך תקופה של שבעה ימים או יותר;

(4)תוך שימוש בכל אמצעי המכוון להמריץ תנועת דגים לתוך רשתות או מלכודות, או להוצאתם ממקום מסתור;

(5)באמצעות מערך חכות בים כנרת;

(6)באמצעות רובה תת־ימי, בים כנרת ובמפרץ אילת;

(7)מיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה;

(8)ברשת עמידה, אם מתקיים אחד מאלה:

(א)מחוף ים כנרת או מחוף מפרץ אילת;

(ב)מכלי שיט בים כנרת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 1,000 מטרים;

(ג)מכלי שיט בים תיכון ובמפרץ אילת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 2,000 מטרים;

(9)תוך שימוש בנשק חם;

(10)במערכת מימי הירדן ובמפרץ אילת ברשת זריקה;

(11)תוך שימוש במחולל מכות חשמל;

(12)ברשת גריפה;

(13)מכלי שיט באמצעות –

(א)מערך חכות שוקע, שאורכו המצטבר עולה על 5,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 1,500;

(ב)במערך חכות צף שאורכו המצטבר עולה על 60,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 2,000;

(14)בדיג מכמורת, תוך שימוש בקורה המחוברת לחלק הקדמי של הרשת, אשר נגררת על קרקעית הים (”קורה חופרת“) או תוך שימוש בכדורים, צמיגים, גלגלים או אבזרים אחרים, המחוברים לרשת ומיועדים להקל על גרירתה על גבי סלעים ולמניעת הסתבכותה בהם;

(15)בחכה בעלת קרס מרובה עוקצים (”עוגן“), בה מושלך הקרס לשם לכידת הדג בגופו (”חטיפה“);

(16)בדיג ברשת טבעת בים התיכון, במרחק הקצר מ־500 מטרים מהחוף;

(17)בדיג ברשת טבעת במערכת מימי הירדן המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות, אם אורך השק קטן מ־15 מטרים וגובהו קטן מ־10 מטרים.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, למבקש מסוים, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש בשיטות הדיג האסורות המנויות בפסקאות 4(א)(2), 4(א)(3), 4(א)(6), 4(א)(7), 4(א)(10), 4(א)(11), 4(א)(12) ו־4(א)(16) למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.