The full text of תקנות הדיג, 1937, in 33 sections.

תקנות אלה תקראנה ”תקנות הדיג, 1937“.

בתקנות אלה –

”דיג ברשת גריפה“ – שיטת דיג של פרישת רשת במים וגרירתה אל החוף;

”דיג ברשת זריקה“ – שיטת דיג באמצעות זריקת רשת (”שבכאת טרח“);

”דיג ברשת טבעת“ – שיטת דיג באמצעות רשת שלחלקה התחתון מוצמדות טבעות שבהן מושחל כבל המשמש לסגירתה;

”דיג ברשת עמידה“ – שיטת דיג באמצעות רשת הנפרשת במים בצורה אנכית ומעוגנת לקרקע;

”דיג חופי“ – כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעת, במכמורת ובמערך חכות צף;

”דיג חופי“ – (החל מיום 26.1.2028): כל שיטות הדיג המפורטות בתקנות אלה, למעט דיג ברשת טבעות שבהן מושחל כבל המשמש לסגירתה;

”דיג מכמורת“ – שיטת דיג של גרירת רשת על ידי ספינה;

”דיג מרחקים“ – דיג באזורים ימיים בהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בינלאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בינלאומית;

”דיג מרחקים“ – (החל מיום 26.1.2028): דיג באזורים ימיים שבהם הוענקו למדינת ישראל זכויות דיג בין־לאומיות בתוקף היותה צד לאמנה בין־לאומית;

”הירדן ויובליו“ – נהר הירדן לפני כניסתו ולאחר יציאתו מים כנרת, לרבות היובלים הנשפכים לירדן;

”חוק הגנת הפרטיות“ – (החל מיום 26.1.2028): חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”מזהה ישיר“ – (החל מיום 26.1.2028): שם פרטי, שם משפחה, מספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שנתנה רשות שלטונית ליחיד;

”מידע אישי“ – (החל מיום 26.1.2028): כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות;

”מכשיר איכון ובקרה“ – (החל מיום 26.1.2028): מכשיר כאמור בתקנה 2ב;

”מעגנה“ – (החל מיום 26.1.2028): אזור במקור מים המשמש לעגינת כלי שיט;

”מערך חכות“ – מספר קרסים הקשורים לחוט אחד בזה אחר זה;

”מערך חכות צף“ – מערך חכות שקרסיו מצויים בגוף המים;

”מערך חכות שוקע“ – מערך חכות שקרסיו על קרקעית הים;

”מערכת מימי הירדן“ פירושה הירדן והאגן שלו (לרבות ים כנרת ואגם החולה) וכל אותם הנחלים הזורמים באגן הירדן;

”מקשר לקשר“ – המרחק בין מרכזי שני קשרים סמוכים זה לזה;

”המשרד“ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

”המשרד“ – (החל מיום 26.1.2028): משרד החקלאות וביטחון המזון;

”נחלי ים כנרת“ – כל הנחלים הנשפכים לים כנרת;

”נחלי ים תיכון“ – כל הנחלים הנשפכים לים התיכון;

”נתוני איכון“ – (החל מיום 26.1.2028): המספר הרשום של הספינה לפי סעיף 94 לחוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960, מיקום הספינה, מהירות הפלגתה, וכיוון ההפלגה, כולם בזמן שידורם;

”ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה“ – (החל מיום 26.1.2028): ספינה בעלת רישיון לעסוק בדיג מכמורת או בדיג באמצעות מערך חכות צף או בדיג ברשת טבעת;

”עיבוד“ – (החל מיום 26.1.2028): כהגדרתו בסעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות;

”פקודת הדיג“ – (החל מיום 26.1.2028): פקודת הדיג, 1937;

”פקיד הדיג הראשי“ – עובד המשרד שהוא בעל ידע וכישורים מתאימים בתחום הדיג והגנה על משאב הדגה והסביבה הימית, שהשר מינה לעניין תקנות אלה;

”שק“ – ברשת טבעת או ברשת המשמשת לדיג מכמורת – החלק האחורי של הרשת שבו נאספים הדגים;

”השר“ – (החל מיום 26.1.2028): שר החקלאות וביטחון המזון.

(1)פקיד הדיג הראשי רשאי לתת לאנשים המתאימים, לפי שקול דעתו, רשיונות לדוג דגים (להלן – רשיון דיג); בקשה לרשיון דיג תוגש לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל־אביב, חיפה או טבריה.

(2)על המבקשים רשיונות לציין:–

(א)אם היו להם רשיונות קודם לכן;

(ב)אם נתחייבו בדין עפ״י פקודת הדיג, 1937, או עפ״י כל פקודה שבוטלה באותה פקודה;

(ג)היכן יש בדעתם לדוג דגים;

(ד)באיזו שיטת דיג יש בדעתם לנקוט.

(2א)רשיון דיג ובקשת רשיון דיג, פרט לרשיונות ולבקשות לפי הסעיפים הקטנים (1)(ב) ו־(2) מסעיף 3 לפקודה, ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.

(2ב)(פקעה).

(3)אגרה של 30 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 230 ש״ח) תיגבה בעד כל רשיון דיג, שאינו רשיון לפי הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה ושאינו רשיון דיג למים פרטיים, וכן אינו רשיון דיג הניתן לנציג דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ כמשמעותו בסעיף 3 לתוספת לחוק המכס, הבלו ומס הקניה (ביטול פטור מיוחד), תשי״ז–1957, שהוכרו על ידי שר החוץ בתור שכאלה; האגרה בעד רשיון לפי הסעיפים הקטנים (1)(ב) או (2) מסעיף 3 לפקודה תיקבע על ידי שר החקלאות בכל מקרה ומקרה לפי נסיבות הענין.

(3א)על אף האמור בתקנת משנה (3) תשולם בעד רשיון דיג בים כנרת אגרה של 75 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 550 ש״ח).

(3ב)(נמחקה).

(4)פרט לבקשה לרשיון הניתן לאדם מסויים בלבד, יש לצרף לכל בקשה לרשיון שלש העתקות מתמונתו האחרונה של המבקש (בגודל תמונת פספורט).

(5)תקפו של רשיון דיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו.

(6)בעל רשיון הניתן לאדם מסויים בלבד חייב להגיש לפקיד הדיג שבאזורו את רשימת הפועלים העובדים בדייג ואשר, אלמלא כן, היו נדרשים לקבל רשיונות פרטיים, ועליו להודיע לפקיד הדיג הנ״ל על כל שינוי שיחול בחבר העובדים במשך שבעה ימים מיום שחל השינוי.

(7)רשיונות הניתנים עפ״י תקנות אלה לא יכללו דיג ספוגים.

(8)(נמחקה).

(9)(נמחקה).

(10)פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון דיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תיגבה אגרה של 15 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2025, 119 ש״ח).

(1)פקיד הדיג הראשי רשאי לתת, לפי שיקול דעתו, רשיון לספינה לעסוק בדיג בתנאים ובמגבלות שיקבע.

(2)בקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תוגש על ידי הבעל הרשום או הבעלים הרשומים של הספינה לאחד ממשרדי האגף לדיג של משרד החקלאות בתל־אביב, חיפה או טבריה.

(3)הבקשה לרשיון לספינה לעסוק בדיג תכלול את הפרטים האלה:

(א)פרטים מלאים על הספינה, לרבות מערכת ההנעה שלה;

(ב)האזור בו תעסוק הספינה בדיג;

(ג)שיטה או שיטות הדיג שבהן ישתמשו בספינה.

(4)הבקשה והרשיון לספינה לעסוק בדיג ייערכו על גבי טופס שיקבע פקיד הדיג הראשי; דוגמת טופס לפי תקנת משנה זו תפורסם באתר האינטרנט של המשרד וניתן לקבלו במשרדי אגף הדיג של המשרד בבית דגן, חיפה או טבריה.

(4א)לבקשה רשיון לספינה לעסוק בדיג יצורף רשיון שיט כהגדרתו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982.

(5)תוקף הרשיון לספינה לעסוק בדיג יפקע בתאריך הנקוב בו, אך לא יאוחר מתום שנה לאחר יום נתינתו, לפי קביעת פקיד הדיג הראשי.

(6)הרשיון לספינה לעסוק בדיג יוחזק בספינה כל עת הימצאה בים ויוצג לבקורת לכל גורם מוסמך כמפורט בסעיף 6 לפקודת הדיג, 1937.

(7)בעד רשיון לספינה לעסוק בדיג תשולם אגרה בשקלים חדשים כדלקמן:

(א)

(ב)

(ג)

(ד)

(ה)

(ו)

(8)פקיד הדיג הראשי יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, להוציא העתק של רשיון לספינה לעסוק בדיג שאבד או שנשמד; בעד כל העתק תשולם אגרה של 18.50 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1988; החל מיולי 2026, 122 ש״ח).

(8א)הועברה הבעלות בספינה שלגביה ניתן רשיון לעסוק בדיג, רשאי מי שקיבל את הרשיון, לבקש מפקיד הדיג הראשי להעבירו על שם הבעלים החדשים של הספינה או להותיר את הרשיון על שמו ולהעבירו לספינה אחרת שהוא הבעלים הרשומים שלה, ובלבד שההעברה תיעשה לספינה בעלת כושר דיג דומה; על בקשה כאמור יחולו הוראות תקנה זו.

(9)ספינה המשתמשת לדיג בחכות בודדות תהיה פטורה מהחובה לקבל רשיון לספינה לעסוק בדיג, ובלבד שמספרן אינו עולה על שלוש.

(החל מיום 26.1.2028): מכשיר איכון ובקרה לעניין תקנות אלה הוא מכשיר מסוג VMS ‏(Vessel Monitoring System) או מכשיר איכון ובקרה אחר שאישר פקיד הדיג הראשי, המאפשרים איכון של הספינה, והעברת נתוני איכון ומזהים ישירים בזמן אמת למערכת מקוונת, באופן אוטומטי, אמין ומאובטח במקרים כאמור בתקנה 2ד; פקיד הדיג הראשי יפרסם באתר האינטרנט של המשרד מכשירי איכון ובקרה שאישר.

(החל מיום 26.1.2028):

(א)לא ישוט ולא ידוג אדם דגים באמצעות ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה, אלא אם כן מותקן בספינה מכשיר איכון ובקרה תקין, המחובר למערכת מקוונת לפי תקנות אלה.

(ב)בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה יתקין על הספינה מכשיר איכון ובקרה ויהיה אחראי לפעולתו התקינה של המכשיר.

(ג)התגלתה תקלה במכשיר האיכון והבקרה, יודיע על כך בעל הרישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה לפקיד הדיג הראשי, בלא דיחוי וכל עוד לא תוקנה התקלה, לא ישוט ולא ידוג אדם אלא אם כן קיבל אישור בכתב מאת פקיד הדיג הראשי; אישור כאמור יינתן לתקופה שלא תעלה על 7 ימים, מטעמים מיוחדים ובהחלטה מנומקת בכתב.

(ד)בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה ימסור הודעה לכל מי שמצוי על הספינה כאמור, על איכון של הספינה כאמור ועל העברת נתוני האיכון והמזהים הישירים בזמן אמת למערכת המקוונת, וכן על שמירת הנתונים לתקופה של שלוש שנים כאמור בתקנה 2ו(ו); בהודעה יצוינו הפרטים לפי סעיף 11 לחוק הגנת הפרטיות.

(ה)בעל הרישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה ישמור העתק מההודעה כאמור בתקנת משנה (ד) לתקופה של שלוש שנים לפחות, ואולם אי־מסירת הודעה למי שמצוי על ספינה כאמור או אי־שמירת ההעתק אין בהן כדי לפגוע בחוקיות עיבוד המידע במערכת המקוונת.

(החל מיום 26.1.2028):

(א)נתוני איכון ומזהים ישירים על ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה יועברו ממכשיר האיכון והבקרה למערכת המקוונת במקרים האלה בלבד:

(1)בעת יציאה ממעגנה ועד חצי מייל ימי ממנה ובמרחק חצי מייל ימי לפני כניסה למעגנה ועד הכניסה אליה;

(2)באזור אסור לדיג לפי פקודת הדיג;

(3)ברדיוס של עד 2 מיילים ימיים מאזור אסור לדיג וכל זמן שהספינה נמצאת באזור כאמור;

(4)ברדיוס של 2 עד 4 מיילים ימיים מאזור אסור לדיג במהירות הפלגה של 1 עד 4 קשר אם מדובר בדיג מכמורת, ובמהירות הפלגה של פחות מ־2 קשר אם מדובר בדיג באמצעות מערך חכות צף.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), פקיד הדיג הראשי רשאי לפטור בעל רישיון לספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה מהעברת נתוני איכון, כולם או חלקם, לפי בקשתו, בהחלטה מנומקת בכתב ולתקופה כפי שיורה לו, שלא תעלה על 30 ימים; פקיד הדיג הראשי רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 30 ימים, בהחלטה מנומקת בכתב.

(החל מיום 26.1.2028):

(א)תוקם במשרד מערכת מקוונת המאפשרת קליטת נתוני איכון באופן אוטומטי ובזמן אמת, איסוף, ניתוח ועיבוד הנתונים ושמירתם.

(ב)המערכת המקוונת תאסוף נתונים לרבות נתוני איכון ומזהים ישירים ממכשיר האיכון והבקרה, בכפוף לתקנה 2ד וכן נתונים נוספים, שאינם כוללים מידע אישי, שיסייעו לניהול משאב הדגה, ובכללם נתונים על אוכלוסיית הדגים; פקיד הדיג הראשי יפרסם באתר האינטרנט של המשרד את הנתונים הנוספים כאמור.

(ג)איסוף המידע האישי ועיבודו במערכת המקוונת יעשה באופן שימנע, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיות ואת הסיכון לפגיעה באבטחת מידע ובשים לב לחלופות טכנולוגיות מקובלות, שייבחנו מזמן לזמן; המערכת המקוונת תעוצב ותעודכן בהתייעצות עם ראש הרשות להגנת הפרטיות.

(החל מיום 26.1.2028):

(א)מידע אישי שיועבר למערכת המקוונת יישמר בה תוך שימוש במערכות תוכנה וחומרה מהימנות המקנות רמה גבוהה של זמינות ואמינות ומעניקות הגנה ברמה גבוהה מפני חדירה, גישה לא מורשית, דליפה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למידע.

(ב)מזהים ישירים במערכת המקוונת יישמרו בנפרד וישמשו למטרות אלה בלבד: פיקוח ואכיפה, חקירה והעמדה לדין בשל עבירות לפי פקודת הדיג ותקנות אלה.

(ג)גישה למזהים הישירים ושימוש בהם יתאפשרו רק אם היה יסוד סביר לחשד כי בוצעה עבירה כאמור בתקנת משנה (ב).

(ד)פקיד הדיג הראשי ייתן הרשאות גישה למידע אישי, לפי מדיניות שיגבש, שאותה יפרסם באתר האינטרנט של המשרד, למי שהמידע נדרש לו למטרות המנויות בתקנת משנה (ב), או למטרות של זיהוי, מניעה או סיכול של עבירות המנויות באותה תקנת משנה לשם מילוי תפקיד שהוסמך לבצעו לפי דין, ובאופן שימזער, ככל האפשר, את הסיכון לפגיעה בפרטיותו של אדם, בשים לב לחלופות טכנולוגיות אפשריות למתן הרשאות גישה כאמור; לא תותר גישה למזהים הישירים במערכת המקוונת אלא למי שקיבל הרשאה כאמור ובכפוף לתקנת משנה (ג).

(ה)אדם שקיבל מידע אישי לפי תקנות אלה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא למטרות המנויות בתקנת משנה (ב) או לפי צו של בית משפט.

(ו)המידע במערכת המקוונת יישמר לתקופה של שלוש שנים, ולאחריה יימחק ממנה מידע אישי, אלא אם כן נמצא כי הוא נדרש לצורך חקירה, העמדה לדין או אכיפה של עבירות.

(ז)אין בתקנה זו כדי לגרוע מסמכות עובדי המשרד לעשות שימוש במידע במערכת המקוונת גם למטרות סטטיסטיות לצורך מילוי תפקידם לפי דין, ובלבד שתוצרי השימוש לא יכללו מידע אישי.

(1)פקיד הדיג הראשי מוסמך לתת רשיונות לפריקת דגים מספינות שאינן רשומות בישראל, בהתאם להוראות סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה.

(2)ההתחיבות והרשיון לפי סעיף קטן (1) מסעיף 4 לפקודה ייערכו בטופס שיקבע פקיד הדיג הראשי.

(3)הרשיון לפי תקנה זאת יינתן לתקופה של חודש ימים ותיגבה בעדו אגרה של 225 שקלים חדשים (מתואם לשנת 1987; החל מיולי 2026, 1,730 ש״ח).

(4)רשיון כזה לא יקנה לבעליו זכות –

(א)לדוג במימי ישראל;

(ב)לפרוק דגים בחופי ישראל ללא רשיון יבוא וללא תשלום מכס, במידה שהוא חייב בהם לפי נסיבות הענין.

(א)לא ידוג אדם בשיטות הדיג האלה (להלן – שיטות דיג אסורות):

(1)בדיג מכמורת בים התיכון, אם אורך השק קטן מ־4 מטרים;

(2)בנחלי ים תיכון ובתחומי 100 מטרים מפתחם ברשת, למעט ברשתות ייעודיות לדיג דגיגי קיפונים (בורי); לעניין זה, ”דגיג“ – דג שאורכו מקצה פיהו ועד קצה זנבו אינו עולה על 5 סנטימטרים;

(3)באמצעות רשת או סורג קבועים או אמצעי קבוע אחר; בפסקה זו, ”קבוע“ – המעוגן לקרקע במשך תקופה של שבעה ימים או יותר;

(4)תוך שימוש בכל אמצעי המכוון להמריץ תנועת דגים לתוך רשתות או מלכודות, או להוצאתם ממקום מסתור;

(5)באמצעות מערך חכות בים כנרת;

(6)באמצעות רובה תת־ימי, בים כנרת ובמפרץ אילת;

(7)מיתקני נשימה מלאכותיים לצלילה;

(8)ברשת עמידה, אם מתקיים אחד מאלה:

(א)מחוף ים כנרת או מחוף מפרץ אילת;

(ב)מכלי שיט בים כנרת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 1,000 מטרים;

(ג)מכלי שיט בים תיכון ובמפרץ אילת, אם אורכן המצטבר של רשתות העמידה עולה על 2,000 מטרים;

(9)תוך שימוש בנשק חם;

(10)במערכת מימי הירדן ובמפרץ אילת ברשת זריקה;

(11)תוך שימוש במחולל מכות חשמל;

(12)ברשת גריפה;

(13)מכלי שיט באמצעות –

(א)מערך חכות שוקע, שאורכו המצטבר עולה על 5,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 1,500;

(ב)במערך חכות צף שאורכו המצטבר עולה על 60,000 מטרים או שמספר קרסיו עולה על 2,000;

(14)בדיג מכמורת, תוך שימוש בקורה המחוברת לחלק הקדמי של הרשת, אשר נגררת על קרקעית הים (”קורה חופרת“) או תוך שימוש בכדורים, צמיגים, גלגלים או אבזרים אחרים, המחוברים לרשת ומיועדים להקל על גרירתה על גבי סלעים ולמניעת הסתבכותה בהם;

(15)בחכה בעלת קרס מרובה עוקצים (”עוגן“), בה מושלך הקרס לשם לכידת הדג בגופו (”חטיפה“);

(16)בדיג ברשת טבעת בים התיכון, במרחק הקצר מ־500 מטרים מהחוף;

(17)בדיג ברשת טבעת במערכת מימי הירדן המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות, אם אורך השק קטן מ־15 מטרים וגובהו קטן מ־10 מטרים.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, למבקש מסוים, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש בשיטות הדיג האסורות המנויות בפסקאות 4(א)(2), 4(א)(3), 4(א)(6), 4(א)(7), 4(א)(10), 4(א)(11), 4(א)(12) ו־4(א)(16) למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

(א)לא ידוג אדם דגים ברשת אם מידת עיני הרשת קטנה מהקבוע להלן:

(1)ברשת מכמורת – 22 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 44 מילימטר, ובשק – 24 מילימטר מקשר לקשר או מידת מתח של 48 מילימטר;

(2)ברשת עמידה המשמשת לדיג במערכת מימי הירדן – 45 מילימטר מקשר לקשר;

(3)ברשת עמידה, במקום שאינו מערכת מימי הירדן – 30 מילימטר מקשר לקשר;

(4)בשק של רשת טבעת, במערכת מימי הירדן, המשמשת לדיג אמנונים, שפמנונים וביניות – 45 מילימטר מקשר לקשר;

(5)בכל רשת אחרת – 12 מילימטר מקשר לקשר.

(ב)לא ידוג אדם במלכודת דגים או סרטנים, זולת אם גודל עין המלכודת הוא 30 מילימטרים או יותר מחיבור לחיבור, בכל חלקי המלכודת ולמצוף המחובר למלכודת מצורפת תווית פלסטיק הנושאת את פרטי רישיון הדיג של בעל המלכודת.

(ג)על אף האמור בתקנות משנה (א) או (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, לתקופה שיקבע ובהחלטה מנומקת בכתב, שימוש ברשת או במלכודת שלא מתקיימים בהן התנאים הקבועים בתקנות המשנה האמורות, למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

(א)לא ישתמש אדם ברשת טבעת לדיג לבנונים במערכת מימי הירדן, אלא אם –

(1)גדלו של חלק הרשת שאליו מרכזים את הדגים שליד חבל הפקקים הוא לפחות באורך של 15 מטרים ובגובה של 10 מטרים (להלן – מסננת) ומידות עיני הרשת הן:

(א)במסננת – 14 מ״מ לפחות מקשר לקשר;

(ב)בחלקים אחרים – 10 מ״מ מקשר לקשר;

(2)סינן מהרשת בעזרת המסננת, לפני העלאת שלל מהמים, את דגי הלבנונים שהחזקתם אסורה לפי תקנה 6.

(ב)פקיד הדיג הראשי רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר שימוש ברשתות שמידתן שונה מהקבוע בתקנת משנה (א).

(בוטלה).

(א)לא ידוג אדם דגים בשטח שמורת החולה אלא בחכה.

(ב)בתקנה זו, ”שטח שמורת החולה“ – השטח שגבולותיו סומנו בקו כחול בתכנית בנין ערים מפורטת מס׳ 262 – שמורות טבע בצפון מערב החולה שהודעה על הפקדתה, ביחד עם התשריט המצורף אליה, פורסמה בילקוט הפרסומים 517, תשי״ז, עמ׳ 458.

(בוטלה).

(בוטלה).

לא יפרוש אדם ציוד דיג אלא אם כן צירף לקצות ציוד הדיג ולכל חלק ממנו שאורכו עולה על 500 מטרים, מצופים נושאי דגל ביום ונושאי גוף תאורה עמיד במים בלילה, אשר ייראו ממרחק של 500 מטרים לפחות; לענין זה, ”ציוד דיג“ – מערכת חכות, רשתות עמידה ומלכודות דגים.

(א)לא ידוג אדם, לא ימכור ולא יחזיק ברשותו כל דג מן המינים המפורטים בתוספת הראשונה, שגדלו קטן מן הגודל שצויין בה, הנמדד מקצה פיהו של הדג ועד קצה זנבו כשהדג מונח בשכיבה; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו על דגים במשקל כולל שאינו עולה על קילוגרם אחד, הנדוגים או מוחזקים לצורך שימוש מיידי כפיתיון לדיג בחכה.

(ב)הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על דגים שנידוגו על ידי פקיד דיג, או על ידי אדם אחר על פי היתר בכתב שניתן לו לכך, לצרכי מדע ומחקר, לצורך גידול דגים או לצורך פתיון לדיג.

(ג)פקיד הדיג הראשי רשאי לתת היתר לפי תקנת משנה (ב), בהגבלות ובתנאים או בלעדיהם.

(ד)נדוגו דגים שלא לפי תקנה זו, יש להשיבם למים באופן מיידי.

אדם הדג דגים יאפשר לפקיד דיג, לפי דרישתו, לבדוק את הדגים למטרות מחקר וימסור פרטים מלאים ונכונים על שיטות הדיג של דגים אלה ועל מקום הדיג שלהם.

(1)האחראי לספינת דיג ינהל יומן דיג (להלן – יומן) בכל עת הפלגת הספינה; בתקנה זו, ”האחראי לספינת דיג“ – מי שניתן לו רישיון לספינה לעסוק בדיג לפי תקנה 2א.

(2)היומן יהיה ערוך בטופס ולפי מתכונת שתיקבע על ידי פקיד הדיג הראשי. טופס היומן יימסר לאחראי לספינת דיג על ידי פקיד דיג.

(3)לא ירשום האחראי לספינת הדיג ביומן אלא פרטים מלאים ונכונים לגבי כל ענין הטעון רישום על פי הטופס.

(4)האחראי לספינת דיג ימסור את דפי היומן כפי שמולאו על ידיו לפקיד דיג לפי דרישתו, ולא יאוחר מ־7 ימים מיום שנמסרה לו הדרישה.

(1)לא ידוג אדם דגים באזורים האלה:

(א)באזור המים המסוגרים על ידי שוברי הגלים הראשיים והצדדיים בחיפה, או מעל שוברי גלים אלה;

(ב)באזור המים המסוגרים על ידי חומת הים ביפו וצוקי הסלע הסמוכים לצפונה, או מעל חומת הים וצוקי סלע אלה;

(ג)באזור מפרץ אילת המתוחם על ידי הנקודות הגאוגרפיות האלה:

בצפון – נמל אילת – ‎29 31 67 N‏, ‎34 56 30 E‏ ומנקודה זו בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29 31 59 N‏, ‎34 56 48 E‏;

בדרום – חוף אלמוג – ‎29 30 83 N‏, ‎34 55 60 E‏ וממנה בקו ישר מזרחה לתוך הים עד לנקודה ‎29 30 72 N‏, ‎34 55 76 E‏;

במזרח – קו ישר המחבר בין הנקודות – ‎29 31 59 N‏, ‎34 56 48 E‏ שבצפון ו־‎29 30 72 N‏, ‎34 55 76 E‏ שבדרום;

(ד)בים התיכון, בדיג מכמורת, באזורים המתוחמים על ידי הנקודות הגאוגרפיות כמפורט להלן:

(1)מצפון לקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות (להלן – קו דור–הבונים):

(2)במקום שבו עומק המים פחות מ־40 מטרים, בין הקו דור–הבונים מצפון ועד הקו המתוחם בין הנקודות הגאוגרפיות להלן, מדרום (להלן – קו בת ים):

(3)במקום שבו עומק המים פחות מ־30 מטרים, מדרום לקו בת ים;

(4)ממערב לחדרה:

(5)ממערב למכמורת:

(6)ממערב להרצליה:

(7)ממערב לתל אביב:

(8)ממערב לאשדוד:

(9)ממערב לאשקלון:

(10)באזורים שבקרבת תשתיות נפט כמפורט בתוספת הרביעית; לעניין זה, ”נפט“ – כהגדרתו בחוק הנפט, התשי״ב–1952;

אלא לפי רשיון מיוחד לכך מאת פקיד הדיג הראשי.

(2)פקיד הדיג הראשי רשאי לתת רשיון לפי תקנת משנה (1) או לסרב לתיתו או להגבילו או לקבוע בו תנאים, הכל מטעמים מיוחדים.

(3)(בוטלה).

(4)על אף האמור בתקנת משנה (1), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר לאדם, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג באזורים האסורים לכך, למטרות מחקר וניטור.

ראו מפת אזורים אסורים לדיג בים התיכון, מפת אזורים אסורים לדיג בכנרת ומפת אזורים אסורים לדיג במפרץ אילת.

8א.איסור דיגתיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז

(א)לא ידוג אדם דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, למעט בדיג מכמורת; תקנת משנה זו לא תחול על דיג בחכה מהחוף.

(א1)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, דיג בים תיכון בתקופת הרבייה, בשיטות דיג ובמועדים שיורה, ורשאי הוא לתת הוראות בעניין סוגי הדגים המותרים לדיג ושלל הדיג היומי המרבי המותר בדיג כאמור; הודעה על היתר לפי תקנת משנה זו תפורסם ברשומות.

(ב)לא ידוג אדם דגים בתקופת הקינון וההטלה בכל ציוד דיג שהוא, לרבות בחכה בודדת או ברובה לדיג תת־מימי, בשטחים בים הכנרת שגבולותיהם כמפורט להלן:

(1)שטח הבטיחה – שטח הבטיחה המתוחם בצפון על ידי הקו הישר הנמתח בין נקודות הציון 255700/754850 בצפון מערב לבין נקודת הציון 260000/753000 בדרום מזרח, ושטח הירדן ויובליו, בטווח של עד 2,000 מטר מכניסתם לכנרת;

(2)שטח חוף מגדל גינוסר – שטח המים המתוחם: בצפון – נקודת ציון 250900/752000 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; בדרום – נקודת ציון 249000/747450 וממנה בקו ישר לחוף בכיוון 270 מעלות; במזרח – קו ישר המחבר בין שתי נקודות הציון שבצפון ובדרום.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר דיג בשטח הבטיחה או בחלקו או בשטח חוף מגדל גינוסר או בחלקו.

(ד)פקיד הדיג הראשי יפרסם הודעה לציבור על תקופת הרבייה, על תקופת הגיוס במכמורת, על תקופת הקינון וההטלה ועל גודל שטח הבטיחה או שטח חוף מגדל גינוסר, לפי הענין, בשני עיתונים יומיים, האחד בשפה העברית והשני בשפה הערבית.

(ה)בתקופת הקינון וההטלה לא תותר כניסת כלי שיט לשטח הבטיחה ושטח חוף מגדל גינוסר, למעט מעבר במאונך לקו החוף מול פתח נהר הירדן; לענין זה לא יראו ספינה המצוידת במכשירי דיג כאילו משתמשים בה לצורך דיג כאמור בסעיף 3א(1) לפקודה.

(ו)(בוטלה).

(ז)בתקנה זו,

”תקופת הקינון וההטלה“ – תקופת הקינון וההטלה של אמנון הגליל, שבין ה־15 במרס בין ה־15 ביולי של כל שנה, ובלבד שתקופה זו אינה עולה על 90 ימים רצופים;

”תקופת הרבייה“ – התקופה שבין 1 במרס לבין 1 ביולי של כל שנה, ובלבד שהתקופה הכוללת אינה פחותה מ־60 ימים רצופים ואינה עולה על 90 ימים רצופים.

(ח)לא ידוג אדם בדיג מכמורת בים התיכון בתקופה שבין 1 במאי ועד 31 באוגוסט של כל שנה ובלבד שהתקופה הכוללת אינה עולה על 90 ימים רצופים (להלן – תקופת הגיוס במכמורת).

(א)העושה אחד מאלה, דינו מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:

(1)דג בשיטת דיג אסורה, בניגוד לתקנה 4(א);

(2)דג דגים ברשת שמידת עיני הרשת שלה קטנה מהמותר, בניגוד לתקנה 5(א);

(3)דג ברשת לדיג מכמורת, שבעיני הרשת שלה בשק לא מתקיימים התנאים המנויים בתקנה 5(ב), בניגוד לתקנה האמורה;

(4)דג במלכודת דגים או סרטנים, שלא מתקיימים בה התנאים המנויים בתקנה 5(ג), בניגוד לתקנה האמורה;

(5)דג דגים בשטח שמורת החולה, בניגוד להוראות תקנה 5ג(א);

(6)פורש ציוד דיג בלי שצירף לקצותיו מצופים, בניגוד להוראות תקנה 5ו;

(7)דג, מוכר דג או מחזיק דג מהמינים המפורטים בתוספת הראשונה, שגודלו קטן מהגודל שצוין בה, בניגוד להוראות תקנה 6(א);

(8)דג דגים באזור אסור לדיג, בניגוד להוראות תקנה 8(1);

(9)דג דגים בים התיכון בתקופת הרבייה, בניגוד להוראות תקנה 8א(א);

(10)דג דגים בשטחים בים כנרת בתקופת הקינון וההטלה, בניגוד להוראות תקנה 8א(ב);

(11)דג דגים בדיג מכמורת בים התיכון, בניגוד להוראות תקנה 8א(ח);

(12)דג ברשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, בלא רשות מאת פקיד הדיג הראשי, בניגוד להוראות תקנה 10;

(13)קוצר או משמיד צמחייה בשטח ים כנרת, בניגוד להוראות תקנה 10א;

(14)מכניס לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלא רישיון בכתב מפקיד הדיג הראשי או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות תקנה 11(1);

(15)מחזיק דגים חיים שאינם מנויים בתוספת או בניגוד להוראות שבתוספת, בניגוד להוראות תקנה 12(א) או (ב);

(16)(החל מיום 26.1.2028): שט ודג דגים באמצעות ספינה המחויבת בהתקנת מכשיר איכון ובקרה בלא מכשיר איכון ובקרה, בניגוד לתקנה 2ג.

(ב)אחראי על ספינת דיג שלא ניהל יומן דיג בניגוד להוראות תקנה 7א, דינו – קנס.

(בוטלה).

לא ידוג אדם בכל שיטת דיג תת־מימי בתוך השטח המימי הכלול בין נקודת ציון 15552495 לאורך חוף מפרץ חיפה עד נקודת ציון 14832490 ומנקודה זו בקו ישר לתוך הים עד לנקודת ציון 14802510 ומנקודה זו בקו ישר עד לנקודת ציון 15552495.

לא ידוג אדם דגים בכל רשת בירדן וביובליו ובנחלי ים כנרת, למעט בטווח של עד 2,000 מטרים ממקום כניסתם לים כנרת, אלא ברשות מאת פקיד הדיג הראשי ובהחלטה מנומקת בכתב.

לא יקצור אדם ולא ישמיד צמחיה בשטח ים כנרת.

(1)לא יכניס אדם לישראל דגים חיים או ביצי דגים בלי לקבל תחלה רשות בכתב מאת פקיד הדייג הראשי, ואף אז רק באותם התנאים שיוטלו על ידי פקיד הדייג הראשי, למעט דגים מהמינים המפורטים בטור א׳ לתוספת השלישית.

(2)ובמיוחד רשאי פקיד הדייג הראשי לצוות לפי ראות עיניו כי הדגים או ביצי הדגים הנידונים יועמדו תחת פיקוח או יהיו נתונים בהסגר במקום שימצא לנכון ולמשך התקופה שתישר בעיניו על חשבונו של האימפורטר [היבואן] או המביא, וכל אימת שיראה צורך בכך רשאי הוא לצוות להשמיד את הדגים או ביצי הדגים, כולם או מקצתם, וכל ההפסד או ההוצאה שיהיו נגרמים כתוצאה מהשמדה זו יחולו על האימפורטר או על המביא. יתר על כן, רשאי פקיד הדייג הראשי, להעמיד תנאים מפורטים לפי ראות עיניו, בנוגע למקום השמירה והפיקוח ולצורת השמירה והפיקוח של דגים אלה לאחר כניסתם לישראל.

(3)(נמחקה).

(א)לא יחזיק אדם דגים חיים שאינם מהמינים המפורטים בטור א׳ לתוספת השלישית.

(ב)לא יחזיק אדם דגים חיים מהמינים המפורטים בטור א׳ לתוספת השלישית, אלא באזורים המותרים להחזקה המפורטים לצדם בטור ב׳ לתוספת האמורה ובהתאם להוראות המיוחדות המפורטות לצדם בטור ג׳ לתוספת האמורה.

(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקת דגים ממינים שאינם מפורטים בתוספת השלישית, למטרות מחקר או לצורך מניעת נזק לדגה.

(ד)על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי פקיד הדיג הראשי להתיר, בהחלטה מנומקת בכתב, החזקה של דגים שלא בהתאם להוראות המיוחדות שבתוספת או לאשר שימוש במיתקן להחזקת דגים שיש בו מערכות המונעות יציאת דגים מהמיתקן לסביבה הטבעית, כמערכת סגורה, לעניין מין או סוג של דג המנוי בתוספת השלישית שנקבעה לגביו דרישה להחזקה במערכת סגורה בטור ג׳ בתוספת האמורה, בתנאים שיקבע.

(ה)תקנה זו לא תחול על דגים חיים המועברים למקומות מכירה לשם מאכל בהתאם לכל דין.

(בוטלה).

אלה חייבים למסור לפקיד הדיג הראשי, למטרות סטטיסטיות, דין וחשבון על הפרטים הבאים, לתקופה ובטופס שייקבעו על ידיו:

(1)מי שקיבל רשיון דיג או היתר לפי פקודת הדיג – על כמות הדגים ששלה, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם, וכן על השיטה שבה נדוגו;

(2)מי שעוסק בקניית דגים מבעל רשיון דיג או בעל היתר לפי פקודת הדיג או במכירתם מטעמו – על כמות הדגים שהגיעו לרשותו, גדלם, מינם, סוגם ואיכותם.

(החל מיום 26.1.2028): בחינה תקופתית ראשונה של תקנות 2ב עד 2ו, כתיקונן בתקנות הדיג (תיקון מס׳ 3), התשפ״ו–2026, לפי סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, תתבצע בתום 10 שנים מיום תחילתן (תחילתן ביום 28.1.2028).

תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע מהן.