Section 9 of פקודת המלט, 1944, עברות ועונשין.

(1)בעל רשיון ליצר מלט העובר על תנאי מתנאי הרשיון או על תקנה מתקנות שהתקינו עפ״י פקודה זו, יאשם בעברה וצפוי לו קנס בסך חמש מאות לירות.

(2)כל אדם המיצר או מנסה ליצר מלט בלא רשיון, או המחזיק ברשותו מלט שיוצר כך או המסתיר ביודעין, או עוזר ביודעין להסתרת מלט שיוצר כך, או המעורב בהעברת מלט כזה, אשם בעברה וצפוי לו קנס בסך 200 לירות לגבי כל עברה ועברה, וקנס בסך לירה אחת על כל קילוגרם או חלק של קילוגרם מלט שנתפס, ואם לא ישלם את הקנס יהא צפוי למאסר שנתים.

(3)כל אדם המתנגד לפקיד אגב מילוי תפקידו עפ״י סעיף 7 או סעיף 8, אשם בעברה וצפויים לו מאסר לששה חדשים או קנס בסך חמשים לירות או שני הענשים כאחד.

(4)כל אדם שנמצא ברשותו מלט מוברח, אשם בעברה ויהא צפוי לו קנס בסך מאה פרוטה על כל קילוגרם אם היתה כמות המלט שנמצאה ברשותו פחות מחמשים קילוגרם, ואילו אם היתה כמות המלט חמשים קילוגרם או יותר יהא צפוי לו קנס בסך חמש מאות פרוטה על כל קילוגרם; אם עבר עברה שניה או נוספת יהא צפוי לו, נוסף על כך, מאסר לשנה אחת.

(5)אם נתחייב אדם בדין בכל עברה על פקודה זו הרי כל מלט שביחס אליו נעשתה העברה יוחרם לטובת ממשלת ישראל.

(6)חיוב אדם בדין בשל עברה על פקודה זו יגרור עמו החרמת המלט שביחס אליו נעשתה העברה.

(7)בלי לפגוע בהוראות הקודמות של סעיף זה, הרי כל ספינה שמשקל הטונים הרשום שלה אינו עולה על מאתים וחמשים טון, או כל אמצעי הובלה אחר, שהשתמשו בהם בהבאתו, בהעברתו או בהובלתו של מלט מוברח, יוחרמו עפ״י צו בית המשפט לטובת ממשלת ישראל.

(8)בלי לפגוע בהוראות הקודמות של סעיף זה, הרי בעליה של ספינה שמשקל הטונים הרשום שלה עולה על מאתים וחמשים טון ואשר היתה צפויה להחרמה אילו היה משקל הטונים הרשום שלה מאתים וחמשים טון או פחות, יהא צפוי לקנס אלף לירות, ורשאית רשות־מכס לעכב בידה את הספינה עד שלא שולם הקנס או עד שלא ניתנה ערובה לתשלומו.

(9)כל מלט, או כל ספינה או אמצעי־הובלה אחר, שהוחרמו לטובת ממשלת ישראל עפ״י פקודה זו, מותר למכור אותם או לטפל בהם באופן אחר ככל אשר יורה המנהל.