Section 22 of חוק הרשות לפיקוח חקלאי, התשמ״ח–1988, טיפול בחפצים שנתפסו.

נתפס חפץ כאמור בסעיף 20(א)(3), ינהגו כדלקמן:

(1)הרשות רשאית לשמור את החפץ עד שבית משפט או ועדת קנסות כמשמעותה בחיקוקי המועצות החקלאיות, שלהם הוגש כתב אישום על העבירה שנעברה לענין אותו חפץ, יחליטו מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה, יוחזר החפץ לידי מי שמידיו נתפס; התעורר ספק למי להחזירו – רשאים הרשות או האדם התובע זכות בחפץ, לבקש הכרעה בענין מבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ;

(2)נשמד החפץ, ניזוק או שערכו פחת ובית המשפט שוכנע כי הרשות התרשלה בשמירתו, רשאי הוא לחייב את הרשות בתשלום פיצויים בסכום שייקבע;

(3)עלול החפץ להתקלקל אם לא יימכר מיד, בין בשל טיבו המיוחד ובין מסיבה אחרת, רשאית הרשות למכרו; דמי המכר יופקדו בקופת הרשות ויחולו עליהם הוראות פסקה (1) כאילו היו חפץ שנתפס; זוכה מי שהוגש נגדו כתב האישום, יוחזר לו שווי החפץ ביום תפיסתו, לפי מחירם הממוצע באותו יום של חפצים מסוגו, בשוק הסיטונאי לפירות וירקות של תל־אביב;

לסכום האמור יווספו הפרשי הצמדה למדד, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד המכירה של החפץ עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתם בפועל של דמי המכר. לענין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(4)על אף האמור בפסקה (3), אם היה החפץ שנמסר גידול חקלאי כמשמעותו בחיקוק מחיקוקי המועצות החקלאיות, יופקדו דמי המכר בקופת המועצה החקלאית הנוגעת לענין במקום בקופת הרשות, והוראות פסקה (1) החלות על הרשות יחולו בשינויים המחוייבים על המועצה החקלאית האמורה;

(5)היה החפץ כלי הובלה, רשאי בית משפט השלום לשחררו, לבקשת האדם התובע זכות בו, אף לפני שהוגש כתב אישום, ורשאי הוא להתנות את השחרור במתן ערובה.