Law2018The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 27 of חוק תיירות מרפא, התשע״ח–2018, הוראות מיוחדות לעניין מוסד רפואי ציבורי.
This section is in פרק ד׳: חובות מוסד רפואי המטפל בתיירי מרפא
27. הוראות מיוחדות לעניין מוסד רפואי ציבורי
תיקון: תשפ״ג
(א)לגבי מוסד רפואי ציבורי המטפל בתיירי מרפא, יחולו גם הוראות אלה:
(1)לא יינתן בו טיפול רפואי לתייר מרפא בשעות הפעילות הרגילות; לעניין זה, ”טיפול רפואי“ – למעט כל אחד מאלה:
(א)טיפול רפואי במצב חירום רפואי כהגדרתו בחוק זכויות החולה;
(ב)טיפול רפואי שתייר המרפא נזקק לו במהלך שהותו בישראל, ובלבד שקבלת הטיפול הרפואי האמור אינה המטרה העיקרית שלשמה הגיע לישראל;
(2)על אף האמור בפסקה (1), המנהל רשאי משיקולים רפואיים, לתת אישור למוסד רפואי ציבורי לבצע בתייר מרפא טיפול רפואי המנוי ברשימת הטיפולים הרפואיים שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), בשעות הפעילות הרגילות, ובלבד שהמנהל מצא כי כנגד מתן טיפולים רפואיים לתיירי מרפא בשעות כאמור מתבצעת במוסד הרפואי תוספת מקבילה של שעות טיפול רפואי במטופלים שאינם תיירי מרפא;
(3)לא ישולם למטפל, בשל מתן טיפול רפואי לתייר מרפא, סכום הגבוה מהסכום שהיה משולם לו בשל מתן אותו טיפול רפואי למטופל שאינו תייר מרפא, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת שקבע השר לפי סעיף קטן (ג).
(ב)השר, באישור ועדת הבריאות, רשאי לקבוע רשימה של טיפולים רפואיים שלגביהם יהיה רשאי המנהל לתת אישור למוסד רפואי ציבורי לפי סעיף קטן (א)(2).
(ג)השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות, רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום למטפל במוסד רפואי ציבורי בשל טיפול רפואי בתייר מרפא במוסד הרפואי כאמור, ובלבד שהטיפול ניתן בשעות שאינן שעות הפעילות הרגילות.
The text on this page is adapted from the entry חוק תיירות מרפא, התשע״ח–2018 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.