Law2018The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 52 of חוק תיירות מרפא, התשע״ח–2018, סמכויות פיקוח.
This section is in פרק ז׳: פיקוח
52. סמכויות פיקוח
(א)לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך לעניין ביצועו של חוק זה; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)להיכנס לכל מוסד רפואי שיש לו יסוד סביר להניח שניתן בו טיפול רפואי בתיירי מרפא, או להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שמתקיימת בו פעילות של תיווך לתיירות מרפא או שעוסק בו סוכן תיירות מרפא, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט או בשעה סבירה ובתיאום מראש, אם ניתנה לכך הסכמה בכתב של בגיר המחזיק בנכס.
(ב)מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של מפקח, שאותה יציג על פי דרישה.
The text on this page is adapted from the entry חוק תיירות מרפא, התשע״ח–2018 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.