Law1987The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ״ז–1987, הגדרות.
This section is in פרק א׳: הגדרות
1. הגדרות
בחוק זה –
”בעל“ – לרבות מחזיק, כמשמעותם בסעיף 1 לפקודת העיריות;
”גינון“ – למעט נטיעת עצים ושתילת צמחים שהוכרזו כערך טבע מוגן לפי חוק גנים לאומיים, שמורות טבע ואתרי הלאום, התשכ״ג–1963;
”היתר“ – כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבניה);
”התחום המאוכלס“ – שטח השיפוט של רשות, למעט שטח המיועד למטרה חקלאית על פי תכנית בת תוקף;
”מגרש חניה פרטי“ – מגרש המשמש לחניה לבעליו, למוזמנים וכן לציבור הרחב תמורת תשלום לבעל המגרש;
”מגרש ריק“ – מגרש שאין עליו בניה למעט גדר, ושאינו משמש בפועל למטרה שלמענה מותר להשתמש במגרש על פי תכנית בת תוקף או על פי היתר;
”צו לשימוש ארעי“ – צו שהרשות נתנה לפי סעיף 2 או לפי סעיף 5;
”רשות“ – עיריה או מועצה מקומית;
”תכנית“ – כמשמעותה בחוק התכנון והבניה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), התשמ״ז–1987 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.