Law200629 sectionsThe binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
The full text of חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006, in 29 sections.
These are the parts and chapters of the text.
5 headings
This is the full text, word for word.
פרק א׳: איסור פיטורים ורציפות בעבודה
1. הגדרות
תיקון: תשע״ד, תשפ״ד
בפרק זה –
”אדם עם מוגבלות“ – כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;
”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016;
”הורה עצמאי“ – כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992;
”השר האחראי“, לענין מוסד חינוך – השר שבתחום אחריותו מצוי מוסד חינוך, לפי הענין;
”חוק ההתגוננות האזרחית“ – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 14 שנים, וכן תלמיד עם צרכים מיוחדים כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ״ח–1988;
”מוסד חינוך“ – לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965, וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990, וכן מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000, מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018, צהרון כהגדרתו בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים, התשע״ז–2017, משפחתון לילדים, ומסגרת פעילות יומית לילדים ולאנשים עם מוגבלות שטרם מלאו להם 21 שנים, בפיקוח או במימון של משרד הרווחה והביטחון החברתי או של מחלקה לשירותים חברתיים ברשות מקומית;
”מצב מיוחד בעורף“ – כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית;
”משפחתון לילדים“ – מקום שבו שוהים לא יותר משישה פעוטות מגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים;
”פיטורים“ – לרבות אי־חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה, שהוא אחד מאלה:
(1)חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר;
(2)חוזה עבודה לתקופה קצובה הפחותה משנים עשר חודשים, שהאריך או שחידש העסקה קודמת של העובד שהיתה סמוך לפני תחילת תוקפו של החוזה;
”קבלן כוח אדם“, ”מעסיק בפועל“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”שעת התקפה“ – כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית.
2. איסור פיטורים
תיקון: תשס״ז, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ו
(א)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה, מחמת הוראה שניתנה בשעת התקפה לפי סעיף 9(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, או הוראה שניתנה בעת מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ד(א) לחוק האמור, אשר בשלה נמנע מן העובד להתייצב לעבודתו או לבצעה, לפי הענין, ולענין אדם עם מוגבלות – לרבות בשל מוגבלותו.
(ב) (1)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הוראה כאמור בסעיף קטן (א), או עקב הוראה של השר האחראי שניתנה בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף אשר מכוחה מחויב העובד לשהות במוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(א)הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
(ב)בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(2)הוראות פסקה (1) לענין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד של העובד, לא יחולו אם היה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור באותה פסקה, סידור נאות להשגחה על הילד.
(3)הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016.
(4)(הוראת שעה מיום 28.2.2026 עד שישה חודשים מתום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף): הוראות פסקה (1) יחולו גם אם סגירת מוסד החינוך כאמור באותה פסקה, בתקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), נעשתה בהודעה לעובד על ידי הרשות המקומית או על ידי מוסד החינוך.
(ב1)(פקע).
(ב2)(פקע).
(ב3)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופה של שלושה חודשים מהיום שבו העובד התפנה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה, כהגדרתה בחוק ההתגוננות האזרחית, ובלבד שהעובד מסר למעסיק אישור על כך כפי שיקבע שר העבודה, ובתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) – אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו התפנה.
(ב4) (1)לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בתקופת תוקפה של הכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026), לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”חייל“ שבחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, או עקב היותו מי מהמנויים בסעיף 11.
(2)הוראות פסקה (1) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור בפסקה (1) מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016.
(3)שר העבודה, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדה אחרת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה, רשאי לקבוע בצו כי הוראות סעיף קטן זה יחולו גם בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף שיקבע בצו האמור, ובלבד שמצא כי נסיבות המצב המיוחד בעורף משפיעות על השירות של חיילים כאמור או של מי שמנויים בסעיף 11.
(ג)(סעיף קטן זה פקע לפי סעיף 22(ב)): לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי־ביצוע העבודה מחמת מצב ביטחוני כמשמעותו בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, ששרר במקום מגוריו או במקום עבודתו של העובד, ובלבד שמקום העבודה או מקום המגורים, לפי הענין, מצויים באזור הגבלה; בסעיף קטן זה –
”אזור הגבלה“ –
(1)לענין התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) – אזור הגבלה כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961;
(2)לענין התקופה שמיום ז׳ באב התשס״ו (1 באוגוסט 2006) עד יום כ״א באב התשס״ו (15 באוגוסט 2006) – אזור הגבלה כפי שנקבע לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, לגבי יום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006), ובלבד שקיים מצב מיוחד בעורף באותו אזור הגבלה;
”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – כהגדרתו בסעיף 12.
(ג1)(פקע).
(ד)היה המעסיק קבלן כוח אדם, יראו לענין סעיף זה גם הפסקה, קבועה או זמנית, של העסקת העובד, כפיטורים, ויחולו הוראות אלה:
(1)מעסיק בפועל לא יגרום לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם, בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין;
(2)קבע בית הדין לעבודה כי עובד של קבלן כוח אדם פוטר בשל היעדרותו מהעבודה או אי־ביצוע העבודה בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב), (ב3), (ב4) או (ג), לפי הענין, חזקה היא כי המעסיק בפועל גרם לפיטוריו בניגוד להוראות פסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת;
(3)הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על האיסורים החלים על קבלן כוח אדם כמעסיק לפי סעיף זה.
(ה)פוטר עובד בניגוד להוראות סעיף זה, בטלים הפיטורים.
(ו)(פקע).
(ז)(פקע).
(ח)(פקע).
3. רציפות בעבודה
תיקון: תשע״ד־2
היעדרות עובד מהעבודה כאמור בסעיף 2 לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.
4. נטל ההוכחה
תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ו
בתובענה של עובד בשל הפרת הוראות סעיף 2, תהא חובת ההוכחה על הנתבע כי פעל שלא בניגוד להוראות הסעיף האמור, אם הוכיח העובד שניים אלה:
(1)כי נעדר מעבודתו או לא ביצעה, בנסיבות כאמור בסעיף 2(א) או (ב)(1), (ב3) או (ב4), לפי הענין;
(2)כי הפיטורים היו בעת היעדרותו מהעבודה או אי־ביצועה, כאמור בפסקה (1), או בתוך חודשיים לאחר מכן.
5. סמכות שיפוט ותרופות
לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בתובענה לפי פרק זה, והוא רשאי –
(1)לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין;
(2)ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל״א–1970.
6. התיישנות
לא יזדקק בית הדין לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות סעיף 2, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה העילה.
7. עונשין
תיקון: תשע״ד־2
פיטר מעסיק עובד בניגוד להוראות סעיף 2, או גרם מעסיק בפועל לפיטוריו של עובד של קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף קטן (ד) של הסעיף האמור, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
8. אחריות נושא משרה בתאגיד
(א)נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף 7 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על ניהול כוח האדם בתאגיד.
(ב)נעברה עבירה לפי סעיף 7 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
9. שמירת זכויות
הוראות פרק זה באות להוסיף על זכויותיו של עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, ולא לגרוע מהן.
10. ביצוע ותקנות
שר התעשיה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע פרק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
11. תחולה
תיקון: תשע״א
הוראות פרק זה לא יחולו על אלה:
(1)מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת־חירום, התשכ״ז–1967;
(2)שוטר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971 (בסעיף זה – פקודת המשטרה);
(3)סוהר כהגדרתו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;
(4)עובד השירות כהגדרתו בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002, ועובד המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(5)חבר ארגון עזר כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית;
(6)עובד בגוף הצלה כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
פרק ב׳: תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה – הוראת שעה (פקע)
(פרק זה פקע לפי סעיף 22(ג)):
12. הגדרות
תיקון: ק״ת תשס״ז
בפרק זה –
”אזור הגבלה“ – כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961;
”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום ו׳ באב התשס״ו (31 ביולי 2006) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הגבלה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום ט״ז בתמוז התשס״ו (12 ביולי 2006) עד יום כ׳ באב התשס״ו (14 באוגוסט 2006);
”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.
13. חובת תשלום שכר והפחתת ימי חופשה
תיקון: תשע״ד־2
(א)עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הגבלה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, וכן יופחתו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה שזכאי לה העובד, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה.
(ב)חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הגבלה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
(ג)דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.
14. שמירת דינים
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.
15. עדיפות
הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.
16. תקופת הארכה
שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)נכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור ההגבלה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופת ההארכה;
(2)נקבע אזור הגבלה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״ה–1961, לגבי תקופת ההארכה,
ואולם לענין תקופת ההארכה, יקראו את ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הגבלה“ שבסעיף 12 כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופת ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“.
17. תחולה
הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967.
18. ביצוע ותקנות
שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
פרק ב׳1: תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה – הוראת שעה (פקע)
תיקון: תשס״ז
(תוקפה של הוראת שעה עד ליום 31 באוגוסט 2007).
18א. הגדרות
תיקון: תשס״ז
בפרק זה –
”אזור הכרזה“ – כהגדרתו לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, לגבי התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007);
”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי כללי או מיוחד כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ – הסכם קיבוצי שנחתם ביום כ״ח בסיון התשס״ז (14 ביוני 2007) בין מדינת ישראל לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, שענינו תשלום שכר לעובדים באזור הכרזה, שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה;
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום כ״ח באייר התשס״ז (16 במאי 2007) עד יום י״ד בסיון התשס״ז (31 במאי 2007);
”עובד“ – למעט מי שחל עליו ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.
18ב. חובת תשלום שכר
תיקון: תשס״ז, תשע״ד־2
(א)עובד שבמהלך התקופה הקובעת נעדר מהעבודה או לא ביצע את העבודה, בימים שבהם היו מקום עבודתו או מקום מגוריו באזור הכרזה, ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה שנקבע בהסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, שכר בעד תקופת ההיעדרות או אי־ביצוע העבודה כאמור, בהתאם להוראות ההסכם האמור; לענין זה, ”היעדרות מעבודה או אי־ביצוע עבודה“ – בהתאם להוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה.
(ב)חל על עובד הסכם קיבוצי שהסתדרות העובדים הכללית החדשה אינה צד לו ואשר מסדיר, בין השאר, תשלום שכר בעד תקופת היעדרות או אי־ביצוע עבודה באזור הכרזה, בתקופה הקובעת, כולה או חלקה, יחולו לגבי העובד הוראות ההסכם הקיבוצי האמור, במקום הוראות סעיף קטן (א), ואולם כל עוד לא נחתם הסכם קיבוצי כאמור יחולו על אותו עובד הוראות סעיף קטן (א).
(ג)דין שכר המשתלם לפי הוראות ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה, או לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), כדין שכר עבודה לכל דבר וענין.
18ג. שמירת דינים
תיקון: תשס״ז
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, לענין אישור שר האוצר בדבר שינויים בשכר או מתן הטבות כספיות אחרות הקשורות בעבודה מעבר למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה, או מהסמכויות הנתונות לשר האוצר לפי החוק האמור.
18ד. עדיפות
תיקון: תשס״ז
הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל דין.
18ה. תקופות הארכה
תיקון: תשס״ז
שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת בתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכל על 90 ימים ושלא יימשכו לאחר יום י״ז באלול התשס״ז (31 באוגוסט 2007) (בסעיף זה – תקופות ההארכה), ובלבד שנכרת הסכם קיבוצי המאריך את תוקפו של ההסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה או נכרת הסכם קיבוצי אחר שענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה, בתקופות ההארכה; ואולם לענין תקופות ההארכה, יקראו את ההגדרה ”הסכם בדבר תשלום שכר באזור הכרזה“ שבסעיף 18א כאילו במקום האמור בה נאמר ”הסכם קיבוצי שחל בתקופות ההארכה שאישר לענין זה שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר האוצר, וענינו תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם או שלא ביצעו אותה בתקופה האמורה“.
18ו. תחולה
תיקון: תשס״ז
הוראות פרק זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967.
18ז. ביצוע ותקנות
תיקון: תשס״ז
שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר ממונים על ביצוע פרק זה והם רשאים, באישור ועדה משותפת לוועדת הכספים של הכנסת ולוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת להתקין תקנות לביצועו.
פרק ג׳: הוראות שונות
19. דין המדינה
תיקון: תשע״ד־2
לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעסיק אחר.
20. זכות תביעה
תובענה בשל הפרת הוראות חוק זה יכול שתוגש בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
21.
הנוסח שולב בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.
22. תחילה ותוקף
תוספת (פקעה)
תיקון: תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד, ק״ת תשפ״ד־2, ק״ת תשפ״ד־3, תשפ״ד־3, תשפ״ה
- אהוד אולמרט ראש הממשלה
- אלי ישי שר התעשיה המסחר והתעסוקה
- אברהם הירשזון שר האוצר
- משה קצב נשיא המדינה
- דליה איציק יושבת ראש הכנסת
This is where the text was published.
- חוק קודם
- חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה)ס״ח תשס״ג, 374
- חוק חדש
- חוק הגנה על עובדים בשעת חירוםס״ח תשס״ו, 396
- תיקון – הוראת שעהתשס״ז, 366
- תיקון מס׳ 16 לחוק ההתגוננות האזרחיתתשע״א, 1057
- תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריותתשע״ד, 556
- חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)605
- תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזלתשפ״ד, 244
- תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)916
- תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 2)1610
- תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 3)תשפ״ה, 298
Show the other 10 lines
- תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 4)794
- תיקון מס׳ 6 והוראת שעהתשפ״ו, 332
- הארכת הוראת שעה
- הארכת התקופה הקובעתק״ת תשס״ז, 96
- צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה)תשפ״ד, 1318
- צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 2)1848
- צו הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת הוראת השעה) (מס׳ 3)2814
- הארכת התקופה הקובעתתשפ״ה, 2100
- שינוי התוספת
- שינוי התוספת לחוקק״ת תשפ״ה, 442
These are other texts of the same kind.
- חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972Law
- חוק הגנת הדייר (מוסדות ציבור), תשכ״ד–1964Law
- חוק הגנת החייל (דירה), תש״ט–1949Law
- חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997Law
- חוק הגנה על מענקים מיוחדים (חרבות ברזל), התשפ״ד–2023Law
- חוק הגנה על זכויות בדירת המשפחה של ילד שהורהו הומת בידי בן זוגו, התשפ״ד–2024Law
These are the questions people ask about this text.
Is this text still in force?
The source does not mark this text as repealed or replaced. The amendments of a section are noted under it, and the official gazette holds the binding text.
How many sections does this text have?
It has 29 sections, grouped under 5 headings in the contents.
Where was this text first published?
The first publication the source lists is ס״ח תשס״ג, 374 חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (הוראת שעה), and 17 later publications are listed after it.
What does the first section say?
Section 1 is titled הגדרות.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו–2006 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.