The full text of פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971, in 250 sections.

בפקודה זו –

”משטרת ישראל“ – חיל המשטרה שהוקם לפי פקודה זו;

”שוטר“ – מי שנמנה עם משטרת ישראל;

”משטרה“ – שוטר או שוטרים;

”המפקח הכללי“ – קצין המשטרה הבכיר הממלא אותה שעה תפקידי המפקח הכללי של משטרת ישראל, לרבות סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;

”קצין משטרה בכיר“ – שוטר בדרגת סגן־ניצב ומעלה;

”פקודות משטרת ישראל“ – הוראות המשטרה ופקודות המטה הארצי שהוצאו לפי סעיף 9א;

”קצין שיפוט“ – (נמחקה);

”קצין שיפוט בכיר“ – (נמחקה);

”דן יחיד“ – (נמחקה);

”עבירת משמעת“ – (נמחקה);

”מפקד משטרת מחוז“ – קצין המשטרה הבכיר המפקד על המשטרה שבמחוז, לרבות שוטר או אדם אחר שנתמנה להיות מפקד המשטרה שבמחוז או בנפה או למלא תפקידיו של מפקד משטרת מחוז, כולם או מקצתם;

”מפקח“ – לרבות שוטר שהמלה ”מפקח“ היא חלק מתואר דרגתו, ולרבות ממלא מקום קצין;

”סמל“ – לרבות שוטר שהמלה ”סמל“ היא חלק מתואר דרגתו;

”שוראי“ – שוטר למטה מדרגת סמל שני;

”הממונה“ – הממונה על המחוז;

”שופט“ – שופט בית משפט שלום או שופט בית משפט מחוזי;

”חוק המשטרה“ – חוק המשטרה, התשס״ו–2006;

”השר“ – שר המשטרה.

במשטרת ישראל יהיו קציני משטרה בכירים, מפקחים, סמלים ושוטרים אחרים, הכל כפי שיורה השר.

פורסמה הודעה על כנוי הדרגה של המפקח הכללי (י״פ תש״ל, 2777), לפיה דרגת הקצונה היעודה למפקח הכללי של המשטרה תכונה: רב־ניצב.

פורסמה הודעה בדבר הוספת דרגות (י״פ תשל״א, 1523), לפיה נוספו הוספת הדרגות שלהלן לדרגות המשטרה הקיימות: תת־ניצב (תנ״צ), ממלא מקום קצין (ממ״ק), רב־סמל ראשון (רס״ר).

פורסמה הוראה בדבר הוספת דרגה (י״פ תשל״ה, 1585), לפיה נוספה דרגת סגן מפקח לדרגות המשטרה הקיימות.

משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש.

לכל שוטר יהיו כל סמכות, חסיון וחסינות הכרוכים במשרת שוטר לפי כל דין, ויטול על עצמו כל תפקיד ואחריות הכרוכים בה.

(א)מצא שוטר כי קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, רשאי הוא –

(1)להורות לכל אדם הנמצא באזור או במקום שבו קיים החשש האמור, הוראה סבירה הדרושה באופן חיוני לשם הצלת הנפש או הרכוש או למניעת הפגיעה, ובכלל זה להורות על מניעת גישה לאזור או למקום, או יציאה ממנו;

(2)להורות לגוף הצלה, כהגדרתו בסעיף 90א, לפעול במסגרת תפקידו וסמכויותיו על פי כל דין;

(3)לצורך הצלת הנפש או הרכוש –

(א)להיכנס לכל מקום שהכניסה אליו נדרשת באופן חיוני ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע סמכות הכניסה כאמור, ובלבד שהשוטר זיהה עצמו לפני מי שנמצא במקום והודיע לו את המטרה שלשמה נדרשת הכניסה, ביקש את הסכמתו לכניסה והזהירו כי יש בכוונתו להשתמש בכוח לצורך הכניסה; חובת הזיהוי, ההודעה והאזהרה כאמור לא יחולו אם נוכח השוטר לדעת כי לא נמצא איש במקום;

(ב)לעשות כל פעולה הדרושה באופן חיוני, ולהשתמש בכוח סביר כלפי אדם או רכוש לצורך ביצוע פעולה כאמור.

(ב)שימוש בסמכויות כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה, ככל שהנסיבות מאפשרות זאת, באישור קצין משטרה.

(ג) (1)לא תוגש תובענה נגד אדם על מעשה או מחדל שעשה בתום לב על פי הוראה שקיבל לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) (בסעיף קטן זה – מבצע הוראה) והמקים אחריות בנזיקין.

(2)בתובענה נגד המדינה על מעשה או מחדל של מבצע הוראה לא יחולו הוראות סעיפים 25 ו־28 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(ד)פעל אדם, בלא שכר, בהתאם להוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) או לפי סעיף 90ד – יראו אותו כמתנדב כהגדרתו בסעיף 287 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, ויחולו עליו הוראות פרק י״ג לאותו חוק.

(ה)האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מסמכויות שוטר לפי כל דין.

(פקע).

במיוחד, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 4 ו־4א, יהא מתפקידו של כל שוטר –

(1)לקיים סדר בדרכים הציבוריות, ברחובות הציבוריים, במעברים, ברציפים, במקומות נחיתה, ברציפי רכבות, בנמלים, בנהרות, בתעלות, באגמים ובכל מקום שיש לציבור גישה אליו;

(2)למנוע הפרעות בשעת התקהלות או תהלוכה בדרכים הציבוריות וברחובות הציבוריים, או בסביבת בית תפילה בשעת תפילה בציבור, וכן כל אימת שדרך, רחוב, מעבר, רציף או מקום נחיתה עלולים להיות דחוסים או חסומים;

(3)ליתן דעתו על עבירות הנעברות בדרך, בכביש, ברחוב, במעבר או במקום ציבוריים, וכן על הפרות תעבורה כהגדרתן בחוק הפרות תעבורה מינהליות, התשפ״ד–2024;

(4)לקבל לרשותו מציאה או רכוש שאין עליו תובעים, ולנהוג בו באופן שנקבע;

(5)לעצור כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוד בו כי הוא מחזיק או מעביר, בכל אופן שהוא, רכוש גנוב או כל דבר שהחזקתו אינה חוקית, ולחפש בכליו ובגופו של אדם כאמור.

(א)שוטר שהוא לבוש מדים יענוד תג זיהוי גלוי לעין הנושא את שמו ושם משפחתו.

(ב)שוטר שאינו לבוש מדים והוא משתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יזהה את עצמו בפני אותו אדם בציון שמו או כינויו הרשמי והיותו שוטר, וכן בהצגת תעודת המינוי שלו.

(ג)שוטר שהוא לבוש מדים המשתמש בסמכויות שוטר כלפי אדם, יציג את תעודת המינוי שלו מיד עם דרישתו של אותו אדם.

(ד)שוטר ימסור את פרטי זהותו ואת מספרו האישי, לבקשת כל אדם בכל ענין הקשור להיותו שוטר, בין אם הוא לבוש מדים ובין אם לאו.

(ה)חובת ההזדהות לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד) לא תחול אם –

(1)מילויה עלול לסכל את ביצוע הסמכות;

(2)מילויה עלול לגרום לפגיעה בבטחונו של השוטר או של אדם אחר.

(ו)חלפו הנסיבות שמנעו מילוי החובות לפי סעיף זה יקיים השוטר את ההוראות האמורות, מוקדם ככל האפשר.

(א)הוגשה תובענה אזרחית או פלילית, או ננקטו הליכים אחרים, נגד שוטר על מעשה שעשה בחזקת שוטר, מותר לו לטעון כי עשה את המעשה מכוח צו שניתן מאת שופט או מאת ראש ההוצאה לפועל.

(ב)הטענה תוכח על ידי הצגת הצו הנחזה כחתום בידי שופט או בידי ראש ההוצאה לפועל, ועל פי זה יהיה הנתבע זכאי לפסק־דין לזכותו, אפילו היה פגם בסמכותו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל.

(ג)אין צורך להוכיח את חתימתו של השופט או של ראש ההוצאה לפועל, אלא אם ראה בית המשפט יסוד להטיל ספק באמיתותה.

(ד)האמור בסעיף זה אינו בא לפגוע בכל תרופה שהתובע זכאי לה נגד הרשות שנתנה את הצו.

השר רשאי למנות שוטר או אדם אחר למלא כל תפקיד מתפקידיו של קצין משטרה בכיר או להשתמש בכל סמכות מסמכויותיו, הכל בכפוף לתנאים שנקבעו.

שוטר רשאי להשתמש בכל סמכות מהסמכויות הנתונות לשוטר בעל דרגה נמוכה משלו.

המפקח הכללי של משטרת ישראל יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת השר.

(א)משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.

(ב)השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.

(א)השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות עבודה, הנחיות כלליות, ההוראות הכלליות שבסעיף 9א(א) ומימוש כלל סמכויותיו בכל הנוגע לתקציב המשטרה, בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, וההוראות לפיו, וכן יקיים פיקוח ובקרה על פעילות המשטרה ועל רמת מוכנותה.

(ב)השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לכנס, על המדיניות שהתווה; השר יפרסם את המדיניות שהתווה באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים.

(סעיף 8ד בוטל בבג״ץ 8987/22):

(א)השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות.

(ב)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מחובתה של משטרת ישראל לפי כל דין בעניין חקירה או תיק, לרבות לעניין פתיחתם, ניהולם או סגירתם, ואין בהן כדי לגרוע מחובתה לפתוח בחקירה אם נודע לה על ביצוע עבירה כאמור בסעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.

אין בהוראות סעיפים 8א עד 8ד ו־9 כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.

המפקח הכללי יפקח על משטרת ישראל, על סדרי ניהולה ועל הפעלתה, ויהיה אחראי להשגחה על כל ההוצאות הכרוכות בה ולאפסניה שברשותה, והכול בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר כמפורט בסעיפים 8ג ו־8ד.

(א)המפקח הכללי יוציא, באישור השר, הוראות כלליות שיקבעו עקרונות לענין ארגון המשטרה, סדרי המינהל, המשטר והמשמעת בה והבטחת פעולתה התקינה (להלן – הוראות המשטרה).

(ב)המפקח הכללי יוציא פקודות כלליות שיקבעו פרטים בנושאים האמורים בסעיף קטן (א) (להלן – פקודות המטה הארצי).

פקודות משטרת ישראל יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של משטרת ישראל, ותוקפן – ממועד פרסומן באתר האינטרנט; ואולם, לא תפורסם פקודה מסוימת אם סבר המפקח הכללי, באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך, כי אין לפרסמה.

(א)לענין פקודה זו רואים את פקודות משטרת ישראל כדינים.

(ב)היתה סתירה בין הוראות המשטרה ובין פקודות המטה הארצי – עדיפות הוראות המשטרה; היתה סתירה בין פקודות המטה הארצי ובין פקודה אחרת – עדיפות פקודות המטה הארצי.

המפקח הכללי רשאי –

(1)לגייס בכל עת אנשים מתאימים להיות שוטרים למילוי משרות פנויות בתקן המאושר של משטרת ישראל, ובכלל זה באמצעות עשיית חוזה מיוחד, במקרים ובתנאים שיקבע השר לביטחון לאומי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח הכללי ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת; על שוטר בחוזה מיוחד כאמור יחולו הוראות פקודה זו; המפקח הכללי רשאי לעשות חוזה מיוחד כאמור גם עם שוטר שהחל שירותו שלא בחוזה מיוחד, והכול בהתאם לתנאים שייקבעו כאמור;

(2)להשעות שוטר שאינו קצין משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי־יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;

(3)למלא, על ידי העלאה בדרגה או בדרך אחרת, כל משרה בדרגה שלמטה מדרגת קצין משטרה בכיר שנתפנתה מחמת מוות, פיטורים או סיבה אחרת.

בפרק זה –

”גוף ציבורי“ – אחד מאלה:

(1)רשות תביעה שיש לה סמכות לגבי עבירות כאמור בסעיף 10ז(א) או 10יב(א);

(2)המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לשם מילוי תפקידה לפי פרק רביעי 2;

(3)גורמים אלה בצבא הגנה לישראל: המשטרה הצבאית, היחידה לחקירות פנים ומערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז;

(4)שירות הביטחון הכללי;

(5)הרשות להגנה על עדים;

(6)יחידת הפיקוח כמשמעותה בסעיף 11 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006;

(7)יחידת ההתערבות והליווי המרכזית או היחידה המיוחדת להשתלטות על אסירים, שסוהריהן הוסמכו לפי סעיף 95ב(ב) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971 – לעניין מילוי תפקידי אבטחה של עובדי שירות בתי הסוהר ובני משפחותיהם;

(8)גוף ציבורי אחר שקבע, בצו, שר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת;

”גורם מאשר“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת ניצב משנה ומעלה;

”הכללה של התראת זמן אמת“ – מתן הוראה למערכת צילום מיוחדת לשם קבלת התראה בזמן אמת בעת זיהוי חפץ מסוים במקום המצולם על ידה;

”הפעלה“ – צילום באמצעות מערכת צילום מיוחדת;

”מערכת צילום מיוחדת“ – מערכת המורכבת ממצלמה אחת או יותר, שמתקיימים לגביה שני אלה:

(1)המערכת כוללת מעבד ממוחשב, המאפשר אגירה ועיבוד של נתונים או של תמונה;

(2)המערכת בעלת יכולת טכנולוגית לזיהוי חד־ערכי של חפץ בזמן אמת וכך מאפשרת להתחקות או לבלוש אחר אדם;

”מצלמה“ – מיתקן אופטי לתיעוד חזותי באמצעות צילום;

”מצלמה מיוחדת ניידת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת על גוף שנע במרחב והפעלתה מתבצעת תוך כדי תנועה;

”מצלמה מיוחדת נייחת“ – מצלמה שהיא חלק ממערכת צילום מיוחדת המוצבת בחיבור של קבע למקום מסוים ואינה ניידת;

”פשע חמור“ – פשע שעונשו מאסר שבע שנים או יותר, ופשע המנוי בתוספת הרביעית;

”קצין מוסמך“ – קצין משטרה ממערך החקירות והמודיעין של משטרת ישראל, בדרגת תת־ניצב ומעלה;

”שימוש טכנולוגי“ – אחזור מידע, עיבוד מידע, בדיקת תמונה וזיהוי חד־ערכי של חפץ, בזמן אמת או בדיעבד, והכול באמצעות יכולת טכנולוגית של מערכת צילום מיוחדת.

משטרת ישראל לא תציב ולא תפעיל מערכת צילום מיוחדת ולא תעשה בה שימוש טכנולוגי, אלא בהתאם להוראות לפי פרק זה, ולאחר שנקבעו לגבי סוג מסוים של מערכת צילום מיוחדת תקנות לפי סעיף 10כג(א).

(א)מצלמה מיוחדת נייחת תופעל באופן שלא מצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.

(ב)מצלמה מיוחדת ניידת תופעל באופן המיועד לצלם מקום ציבורי או דרך ציבורית כהגדרתם בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977, וככל האפשר לא תצלם אדם כשהוא ברשות היחיד.

(א)המפקח הכללי של משטרת ישראל ימנה קצין משטרה בדרגת תת־ניצב ומעלה, שיהיה אחראי ליישום ההוראות לפי פרק זה, ובכלל זה לקביעת מדדי ביצוע למערכות הצילום המיוחדות השונות, למעקב ובקרה על ביצועיהן, לשלמותן, לתקינות הפעלתן ולתיעוד פעולתן.

(ב)לשם בקרה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הקצין האחראי כאמור באותו סעיף קטן לעשות שימוש במידע הנאגר במערכות הצילום המיוחדות לבדיקות עיתיות של עמידה במדדי הביצוע שנקבעו להן.

משטרת ישראל תקבע נוהל לעניין הכללה של התראות זמן אמת, ובכלל זה קביעת סוגי הכללות כאמור, אופן אישורם ותוקפם.

(א)מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יהיה חסוי, לא יימסר ולא ייעשה בו שימוש אלא לפי הוראות פרק זה.

(ב)אדם שהגיע לידיו מידע לפי פרק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה; העובר על הוראות אלה, דינו – מאסר שלוש שנים.

(א)הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, וכן הכללה של התראות זמן אמת במערכת כאמור, תהיה למטרות המפורטות להלן בלבד:

(1)מניעה, סיכול או גילוי של עבירות פשע או של עבירות שעלולות לסכן את שלומו או ביטחונו של אדם, את שלום הציבור או את ביטחון המדינה, וגילוי מעורבים בתכנון או בביצוע עבירות כאמור;

(2)מניעת פגיעה חמורה בביטחון הנפש או הרכוש, בעת קיום חשש ממשי לפגיעה כאמור;

(3)איתור נעדר או אדם שיש חשש לשלומו;

(4)אכיפת איסורי כניסה למקומות ציבוריים, שניתנו על פי דין, או אכיפת צווי הרחקה ממקומות ציבוריים; לעניין זה, ”מקום ציבורי“ – כהגדרתו בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

(ב)השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, סוגי מקומות נוספים שיראו אותם כמקום ציבורי לעניין סעיף קטן (א)(4), ואולם –

(1)סבר השר כי עקב דחיפות העניין יש צורך מיידי בהוצאת הצו, רשאי הוא להוציאו בלא אישור הוועדה כאמור, והודעה על כך תימסר לה מייד לאחר הוצאת הצו; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 14 ימים;

(2)נמסרה לוועדה הודעה כאמור בפסקה (1), תדון הוועדה בצו בתוך 14 ימים מיום הוצאת הצו; לא דנה הוועדה כאמור – יפקע תוקפו של הצו;

(3)הוועדה רשאית לאשר את הצו, כולו או חלקו, לא לאשר את הצו או לשנות את תקופת תוקפו, אף לתקופה העולה על 14 ימים.

הצבה או הפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת טעונה אישור של קצין מוסמך; ואולם הצבה והפעלה של מצלמה כאמור לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים יכול שתיעשה גם באישור של גורם מאשר.

(א)קצין מוסמך או גורם מאשר, לפי העניין, לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת אלא אם כן שוכנע, על בסיס תשתית עובדתית שהונחה לפניו, כי הדבר דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10ז(א), וכי אין בהצבה ובהפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת כדי לפגוע בפרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש, בין השאר בשים לב לאלה:

(1)סוג המצלמה המיוחדת הנייחת;

(2)מועדי הפעלתה;

(3)היקף התנועה במקום המצולם על ידה;

(4)מאפייני המקום המצולם על ידה ורגישות המידע על הימצאותו של אדם בו;

(5)מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שיוצבו בשטח נתון, שלא יעלה על מספר המצלמות הנדרשות להשגת המטרה כאמור ברישה.

(ב)מצלמה מיוחדת נייחת תוצב בדרך שתהיה גלויה לעין, אלא אם כן קבע הקצין המוסמך או הגורם המאשר, לפי העניין, כי נסיבות העניין מצדיקות את הצבתה בדרך שאינה גלויה לעין.

(ג)הקצין המוסמך או הגורם המאשר ישקול את האפשרות ליידע את הציבור, באמצעות שילוט מתאים או באופן מקוון, בדבר הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, אם אין בכך כדי לפגוע במטרות המנויות בסעיף 10ז(א).

(ד)מדי שלוש שנים לכל היותר יבחן הקצין המוסמך את הצורך בהמשך הצבתה והפעלתה של כל מצלמה מיוחדת נייחת ואת התקיימות התנאים להצבתה ולהפעלתה כאמור בסעיף 10ט(א), בשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.

(א)בסעיף זה –

”יישוב“ – עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות, מועצה מקומית שאינה מועצה אזורית כמשמעותה בפקודת המועצות המקומיות, יישוב כהגדרתו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958, ואזור סטטיסטי;

”אזור סטטיסטי“ – אזור סטטיסטי שתפקודו העיקרי מגורים לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת.

(ב)על אף האמור בסעיף 10ח, הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, טעונות אישור של קצין מוסמך, ויחולו לגביהן, נוסף על הוראות סעיף 10ט, הוראות אלה:

(1)קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות המסכנות את חייו של אדם, את שלמות גופו, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה;

(2)קצין מוסמך לא יאשר הצבה והפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו, אלא אם כן שוכנע, על יסוד מידע שהוצג לפניו, כי הדבר דרוש לצורך מבצעי מסוים, בשל סבירות גבוהה לביצוע עבירות כאמור בפסקה (1) או עבירות רכוש בהיקף נרחב.

(ג)אישור להצבה ולהפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ב), יינתן לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; חלפו שישה חודשים כאמור, רשאי הקצין המוסמך לאשר את המשך הצבתה והפעלתה של המצלמה המיוחדת הנייחת, לתקופות נוספות, ובלבד שההפעלה המצטברת שלה לא תעלה על שנה בתוך פרק זמן של שלוש שנים רצופות.

(ד)הופעלה מצלמה מיוחדת נייחת במשך שנה במצטבר, בתוך פרק זמן שאינו עולה על שלוש שנים רצופות, רשאי קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי של משטרת ישראל או מי מטעמו, לאשר את המשך הצבתה והפעלתה לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם.

(ה)אישור להמשך הצבה והפעלה של מצלמה מיוחדת נייחת לפי סעיף קטן (ג) או (ד) יינתן בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת ההצבה וההפעלה של המצלמה המיוחדת הנייחת בדבר יעילות הפעלתה בהשגת המטרה שלשמה הוצבה והופעלה.

(ו)ראה השר כי יש בהצבה ובהפעלה של מצלמות מיוחדות נייחות לפי סעיף זה בהתאם לאזור סטטיסטי כדי לסכל את המטרה שלשמה יש להציבן ולהפעילן לפי סעיף זה, רשאי הוא להורות על אזור סטטיסטי שלא לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במקרים חריגים ואם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב, בין השאר, למידת הפגיעה בפרטיות שעשויה להיגרם מהצבה והפעלה של המצלמות לפי סעיף זה; השר יפרסם הודעה על אזור סטטיסטי שהורה עליו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.

(א)לא תופעל מצלמה מיוחדת ניידת אלא לפי נוהל שקבע קצין מוסמך בהתאם להוראות אלה:

(1)הנוהל ייקבע בהתאם למטרות המנויות בסעיף 10ז(א);

(2)הנוהל ייקבע באופן שבו לא תיפגע פרטיותו של אדם במידה העולה על הנדרש לשם השגת המטרות כאמור בפסקה (1) ובהתחשב בסוג המצלמה ובמועדי הפעלתה;

(3)הנוהל יתייחס, בין השאר, גם לעניינים אלה:

(א)יידוע הציבור בדבר הפעלת מצלמה מיוחדת ניידת, בהתאם לאמור בסעיף 10ט(ג) לעניין הצבת מצלמה מיוחדת נייחת, ובשינויים המחויבים;

(ב)פיקוח ובקרה על הפעלת מצלמות מיוחדות ניידות.

(ב)מדי שלוש שנים יבחן הקצין המוסמך את הנוהל, בהתאם להוראות סעיף זה ובשים לב לנתונים שהצטברו בתקופת הפעלת המצלמות המיוחדות הניידות בדבר יעילות הפעלתן בהשגת המטרות שלשמן הופעלו.

(א)משטרת ישראל רשאית לעשות שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרות אלה בלבד:

(1)לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10ז(א);

(2)לשם הצלת חיי אדם או הגנה עליהם;

(3)לשם גילוי עבירות פשע או עבירות עוון המנויות בתוספת החמישית, חקירתן או מניעתן, וכן לשם הליך פלילי בעניין עבירות כאמור;

(4)לשם גילוי עבריינים בעבירות פשע או בעבירות עוון כאמור בפסקה (3) והעמדתם לדין;

(5)לשם חילוט רכוש על פי דין;

(6)לשם חקירת דפוסים של ביצוע עבירות כאמור בסעיף קטן זה;

(7)לשם מחקר בקשר למטרות האמורות בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שהמידע ממערכות הצילום המיוחדות המועבר לשם המחקר אינו כולל פרטים מזהים ולא ייעשה זיהוי בפועל; מחקר כאמור יאושר בידי קצין משטרה בדרגת ניצב משנה שהמפקח הכללי הסמיכו לעניין זה.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שימוש טכנולוגי במידע שהופרד לפי הוראת סעיף 10יג(ג), ייעשה רק אם גורם מאשר נתן אישור לכך, ולשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף קטן (א) בהתייחס לעבירות פשע חמור בלבד.

(ג)שימוש טכנולוגי במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת לפי פרק זה, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם.

(ד)משטרת ישראל תקבע נהלים לשימוש טכנולוגי במידע לפי סעיף זה ואת מורשי הגישה למאגר.

(ה)השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת החמישית.

(א)המידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר במשטרת ישראל בהתאם להוראות אלה:

(1)בדרך שתבטיח הגנה ברמה גבוהה מפני דליפת מידע מהמאגר, גישה לא מורשית או חדירה אליו, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;

(2)בדרך שתמנע שימוש בו בניגוד להוראות לפי פרק זה;

(3)בדרך שתבטיח הגנה על פרטיותו של מי שהמידע כאמור מתייחס אליו.

(ב)פעולות המבוצעות במידע יתועדו באופן שיאפשר פיקוח ובקרה על אופן השימוש במידע ועל זהות המשתמשים בו.

(ג)מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת יישמר לפרק הזמן הדרוש להשגת המטרה שלשמה הוצבה, בשים לב לסוג מערכת הצילום המיוחדת, אופן הצבתה ומיקומה ובתום פרק הזמן האמור – יימחק, ובלבד שפרק הזמן כאמור לא יעלה על שנתיים, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – על שנה; ואולם בחלוף שישה חודשים לכל היותר, ולעניין מצלמה מיוחדת ניידת – שלושה חודשים לכל היותר, יופרד מידע כאמור ממידע אחר שנאגר במערכת הצילום המיוחדת ויחולו לגבי השימוש בו ההוראות לפי סעיף 10יב(ב).

שימוש טכנולוגי במידע שמקורו במערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, שנעשה בדיעבד, ייעשה לשם המטרות הקבועות בסעיף 10יב(א) בלבד ובהתאם לקבוע בסעיף 10יב.

לעניין פרק זה, יראו שימוש טכנולוגי המבוצע על ידי משטרת ישראל בזמן אמת, במידע שמקורו במערכת צילום המופעלת שלא על ידי משטרת ישראל, כהצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת.

(א)משטרת ישראל רשאית למסור לגוף ציבורי מידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת במקרים אלה:

(1)לפי בקשת הגוף הציבורי, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10ז(א) או לשם הגנה על ביטחון המדינה;

(2)מסירת המידע לגוף הציבורי דרושה למשטרה לשם השגת מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10יב(א);

(3)לפי בקשת גוף ציבורי המנוי בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“, אם הדבר דרוש לו לשם מילוי תפקידו, ובלבד שהמידע דרוש לשם השגת מטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 10יב(א).

(ב)לא יימסר לגוף ציבורי מידע לפי סעיף זה אלא לאחר שקבע נהלים לעניין השימוש במידע כאמור.

(ג)קיבל גוף ציבורי מידע לפי סעיף זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לגביו ולגבי המידע שקיבל כאמור, הוראות פרק זה, ובכלל זה הוראות לעניין התנאים ומטרות השימוש במידע, אופן שמירת המידע, המורשים לגשת אל המידע, אבטחתו והבקרה על הגישה אליו, תקופת השמירה של המידע ומחיקתו.

אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מההוראות לפי כל דין, לרבות פקודות משטרת ישראל ופקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, לעניין החזקה, שמירה, העמדה לעיון או כל שימוש אחר בחומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, בחומר מודיעין שנאסף או נרשם בידי רשות מודיעין כהגדרתה בסעיף האמור, או בראיות המוגשות, במסגרת ההליך הפלילי, לבית משפט או לבית דין צבאי.

הוראות פרק זה לא יחולו על הפקה של מידע סטטיסטי שאינו ניתן לזיהוי או של מידע מצרפי שאינו מזוהה, ממידע שנאגר במערכות צילום מיוחדות.

אין בהוראות פרק זה כדי לפגוע בסמכות משטרת ישראל לפי כל דין –

(1)להפעיל מערכות צילום שאינן מערכות צילום מיוחדות ומצלמות שאינן חלק ממערכות צילום מיוחדות, ולעשות בהן שימוש שאינו שימוש טכנולוגי;

(2)לעשות שימוש שאינו שימוש טכנולוגי במידע שבמערכת צילום מיוחדת, שלא הופק באמצעות שימוש בטכנולוגיה הייחודית של מערכת הצילום המיוחדת;

(3)להציב ולהפעיל מערכות צילום מיוחדות ולעשות שימוש טכנולוגי או שימוש אחר במידע שנאגר בהן לשם אחד מאלה:

(א)תיעוד של ביצוע עבירות בלבד בלא תיעוד של כלל העוברים בדרך, או תיעוד לשם אכיפת עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת לפי חוק, ובלבד שלא יישמר תיעוד של כלל העוברים בדרך אלא לפרק הזמן הדרוש לשם חישוב מהירות הנסיעה;

(ב)פעולת חקירה מסוימת לגבי עבירת פשע או עוון שהתבצעה או שנודע למשטרת ישראל על כוונה לבצעה, ובלבד שמערכת צילום מיוחדת כאמור לא תוצב לתקופה העולה על 30 ימים;

(ג)אבטחת מיתקן המוחזק בידי משטרת ישראל, שמתקיים לגביה אחד מאלה, ובלבד שהשימוש במידע לעניין זה ייעשה בהתאם לנהלים שקבעה משטרת ישראל:

(1)אבטחת המיתקן נעשית בהתאם להחלטה שקיבל קצין מוסמך, ולשם השגת המטרות האמורות בסעיף 10ז(א)(1) ו־(2);

(2)אבטחת המיתקן נעשית באמצעות הצבה והפעלה של מערכת צילום מיוחדת, המצלמת רק את הנכנסים למיתקן כאמור;

(4)לעשות שימוש טכנולוגי במידע ממערכת צילום שאינה מערכת צילום מיוחדת, לשם חקירה מסוימת של עבירה.

(א)משטרת ישראל תדווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים בחלק א׳ בתוספת השישית.

(ב)גוף ציבורי המנוי בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”גוף ציבורי“ ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על עניינים המפורטים בחלק ב׳ בתוספת השישית.

(א)השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על כל אלה, לגבי משטרת ישראל:

(1)מספר הצילומים ששימשו ראיה בתיק חקירה ומתוכם מספר התיקים שהוגש בהם כתב אישום;

(2)מספר החפצים שזוהו במערכת צילום מיוחדת;

(3)מספר מורשי הגישה למידע שנאגר במערכות הצילום המיוחדות, בפילוח לפי תפקידם;

(4)מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במידע שנאגר במערכת צילום מיוחדת למטרה מהמטרות המנויות בסעיף 10יב(א), שאינן כלולות במטרות המנויות בסעיף 10ז(א);

(5)ניתוח סטטיסטי לעניין פרק הזמן שחלף בין המועד שבו בוצע תצלום על ידי מערכת הצילום המיוחדת ובין המועד שבו הופק התצלום האמור מהמערכת לשם שימוש בו כראיה בחקירה פלילית;

(6)מספר המקרים שבהם נעשה שימוש במערכת צילום מיוחדת לשם טיפול דחוף באירוע המסכן חיים או באירוע שיש בו סכנה לביטחון המדינה;

(7)מספר האישורים שניתנו לפי סעיף 10יב(ב) לשימוש במידע שהופרד לפי הוראת סעיף 10יג(ג);

(8)מספר המקרים שבהם הוצבו מצלמות מיוחדות נייחות המצלמות את כל המרחב הציבורי ביישוב או את כל דרכי הגישה ליישוב וממנו לפי סעיף 10י;

(9)גופים ציבוריים שהועבר להם מידע לפי סעיף 10טז;

(10)מספר האירועים של דליפת מידע מהמאגר או חדירה אליו.

(ב)השר ידווח לוועדת משנה של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שישיבותיה חסויות, אחת לשנה, על מספר המצלמות המיוחדות הנייחות שהוצבו לפי פרק זה; דיווח לפי סעיף קטן זה יהיה חסוי.

(ג)השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6) ו־(10), לגבי הגופים המנויים בפסקאות (5), (6) ו־(7) להגדרה ”גוף ציבורי“.

(ד)שר המשפטים ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי גוף ציבורי המנוי בפסקה (2) להגדרה ”גוף ציבורי“.

(ה)שר הביטחון ידווח לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אחת לשנה, על אלה:

(1)העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (6), (7) ו־(10), לגבי המשטרה הצבאית והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל;

(2)העניינים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (7) ו־(10), לגבי מערך המודיעין הפועל בפיקוד המרכז בצבא הגנה לישראל; דיווח לפי פסקה זו יהיה חסוי.

(ו)ראש שירות הביטחון הכללי ידווח לוועדת הכנסת לענייני השירות, אחת לשנה, על העניינים המפורטים בסעיפים קטנים (א)(3), (7) ו־(10), לגבי שירות הביטחון הכללי; בסעיף קטן זה, ”ועדת הכנסת לענייני השירות“ – כהגדרתה בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.

(ז)עותק מדיווחים לפי סעיף זה יועבר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים; ואולם דיווח לפי סעיפים קטנים (ה)(2) ו־(ו) יימסר לעובד הרשות להגנת הפרטיות שיש לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של שירות הביטחון הכללי או צבא הגנה לישראל, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.

קבע שר המשפטים, בצו, גוף ציבורי לפי פסקה (8) להגדרה ”גוף ציבורי“, יקבע בצו האמור את העניינים שעליהם יימסר הדיווח ליועץ המשפטי לממשלה לפי סעיף 10כ ולוועדה לביטחון לאומי לפי סעיף 10כא.

(א)השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, יקבע תקנות בעניינים אלה:

(1)שמירה או מחיקה של מידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ובכלל זה התקופות לשמירה של מידע כאמור;

(2)תנאים לגישה למידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת, ותיעוד הגישה למידע והמטרה שלשמה נועדה;

(3)העברת מידע ממערכת הצילום המיוחדת לגורם אחר המוסמך לקבלו על פי דין; תקנות לפי פסקה זו הנוגעות להעברת מידע כאמור לידי גורם המנוי בפסקה (3) להגדרה ”גוף ציבורי“, ייקבעו גם בהסכמת שר הביטחון;

(4)יידוע הציבור בדבר הצבת מצלמות מיוחדות, בהתאם להוראות סעיף 10ט(ג);

(5)אמות מידה לקביעת אמינות מערכות הצילום המיוחדות ובקרה על פעילותן.

(ב)השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע פרק זה, ובכלל זה לקבוע הוראות בעניינים אלה:

(1)אבטחת המידע הנאגר במערכת צילום מיוחדת;

(2)אמות מידה לקביעת מיקום להצבת מצלמות מיוחדות נייחות ולהפעלת מצלמות מיוחדות ניידות; תקנות לפי פסקה זו טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

(ג)בטרם התקנת תקנות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יפנה השר לרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעתה בהיבטים המקצועיים שבתחומי אחריותה ומומחיותה; חוות דעת כאמור תינתן בתוך 45 ימים מיום שפנה השר, ואם לא ניתנה, רשאי השר להתקין תקנות כאמור גם בלא קבלתה.

(ד)בתקנות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של מערכות צילום מיוחדות, בשים לב למאפיינים השונים של כל מערכת צילום מיוחדת, מידת הפגיעה בפרטיותו של אדם בשל הצבתה או הפעלתה, והתכליות שלשמן היא מוצבת ומופעלת, לפי העניין.

פורסמו תקנות המשטרה (מערכת צילום מיוחדת המזהה לוחיות רישוי של כלי רכב – מערכת LPR), התשפ״ד–2024.

(א)השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.

(ב)השר ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את התוספת השישית.

כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל ייבדק בדיקה רפואית, ומשאושר גיוסו יגוייס לתקופה של חמש שנים.

פורסמו תקנות המשטרה (גיוס), תשי״ח–1957.

עשרים וארבעה החדשים הראשונים ישרת המגוייס שירות נסיון ויידרש לעבור קורס אימונים; נמצא בתוך תקופת הנסיון כי הוא בלתי מתאים לתפקידיו או שאין זה מסתבר שיהיה יעיל, רשאי המפקח הכללי לצוות על שחרורו מן השירות, ומשציווה כך – יחדל המגוייס להימנות עם משטרת ישראל ולא תהא לו כל תביעה כלפיה.

(א)כל המתגייס על פי פקודה זו יחתום על הצהרת מתגייס, בטופס שנקבע, לפני קצין משטרה בכיר שיאשרה בחתימתו.

(ב)כל המשיב במזיד תשובה כוזבת לשאלה מן השאלות שבהצהרת מתגייס, דינו – מאסר ששה חדשים ופיטורים מן השירות.

שוטר בדרגת מפקח משנה ומעלה יישבע, עם מינויו, שבועת אמונים לפני המפקח הכללי בנוסח שנקבע.

שוטר, כשהוא בישראל, רואים אותו, לכל ענין שבפקודה זו, כנמצא תמיד בתפקיד, ומותר בכל עת להעסיקו בכל מקום בישראל.

שוטר לא יעסוק בעבודה או במשרה חוץ מתפקידיו לפי פקודה זו, אלא אם המפקח הכללי התיר לו זאת במפורש בכתב.

(א)המפקח הכללי רשאי להאריך את תקופת שירותו של שוטר לתקופות שירות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על חמש שנים.

(ב)השלים שוטר תקופה של עשרים שנות שירות רשאי המפקח הכללי להאריך את תקופת שירותו לתקופה נוספת בלתי קצובה.

(ג)הארכת תקופת שירותו של שוטר לפי סעיף זה, תיעשה לפי בקשת השוטר שתוגש למפקח הכללי, לגבי כל תקופת שירות נוספת, במהלך החודש השביעי שלפני תום תקופת שירותו.

(ד)המפקח הכללי יודיע לשוטר על החלטתו לפי סעיף זה בתוך שישים ימים ממועד הגשת בקשה כאמור בסעיף קטן (ג); ואולם במקרים מיוחדים, מנימוקים שיירשמו, רשאי המפקח הכללי להודיע על החלטתו כאמור, עד תום תשעים ימים ממועד הגשת הבקשה.

(א)שוטר לא יתפטר מן השירות אלא אם כן נתן למפקח הכללי הודעה על כך שלושה חדשים מראש; לא עשה כן – יראוהו נעדר מן השירות ללא רשות.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המפקח הכללי, לבקשת שוטר, להתיר לו לפרוש מהשירות אף אם לא חלפו שלושה חדשים ממועד מתן ההודעה.

(א)השר רשאי להורות בצו לעכב, לתקופה שהיא לדעתו שעת חירום, כל שוטר, או סוג או הגדר אחר של שוטרים, אף על פי שתמה תקופת שירותם, ולהאריך שירותם לתקופת החירום.

(ב)שירותו של שוטר בתוקף צו כאמור יראו כחלק מתקופת ההתקשרות ולפי זה יחולו הוראותיה של ההתקשרות – למעט ההוראות הקובעות את תקופתה – והוראות פקודה זו.

מותר לשחרר שוטר מן השירות תוך תקופת ההתקשרות, אם ועדה רפואית קבעה כי אין הוא מתאים עוד לשירות מבחינה נפשית או גופנית.

שום דבר האמור בפקודה זו או בחוק המשטרה אינו בא לגרוע מסמכות השר להרחיק שוטר בכל עת שירצה.

שוטר יהיה אחראי לכספי הציבור שנמסרו להשגחתו או שהגיעו לרשותו; וכלי הנשק, התחמושת, הציוד, ההלבשה והאפסניה שניתנו לשימוש המשטרה שבפיקודו או לשימושו העצמי, ייזקפו לחובתו, והוא יהיה אחראי להם כלפי המפקח הכללי במקרה שאבדו, ניזוקו או הושמדו, זולת אם אפשר להוכיח להנחת דעתו של המפקח הכללי שהדבר קרה מחמת תאונה בלתי־נמנעת, מחמת גניבה שאין לייחסה לרשלנות מצדו או מחמת מילוי תפקידו למעשה.

מי שחדל להיות שוטר יחזיר מיד את כל כלי הנשק, המלבושים ושאר צרכים שסופקו לו לשם מילוי תפקידיו; לא עשה כן, דינו – קנס 300 לירות; השמיד או סילק חפץ מן החפצים במזיד או מתוך רשלנות פושעת, דינו – קנס כאמור ומאסר שלושה חדשים.

שוטר שגרם נזק לנשק, למלבוש או לרכוש אחר של המדינה או שאיבד אותם, מותר לנכות משכרו כדי כיסוי ההוצאות לתיקונו של הנזק או לחילופו של האבוד.

פרק זה נועד להסדיר בדיקות התאמה לתפקיד למועמדים לתפקידים במשטרת ישראל ולנושאים בתפקידים בה, לשם הבטחת השמירה על טוהר המידות ועל תפקוד ראוי של המשטרה וחיזוק אמון הציבור במשטרה, במטרה להגן על שלום הציבור וביטחונו, והכול בדרך של שמירה מרבית על פרטיותם של הנבדקים.

בפרק זה –

”בדיקת התאמה לתפקיד“ – בדיקה לשם בחינת התאמה לתפקיד, לרבות בדיקה כאמור הכוללת בדיקת פוליגרף בהתאם לסעיף 24ה;

”התאמה לתפקיד“ – התאמה של מועמד לתפקיד או של הנושא בתפקיד, לסיווג של תפקיד;

”חומר בדיקה“ – חומר שנאסף על אודות נבדק בבדיקת התאמה לתפקיד, הכולל אחד מאלה:

(1)מידע שנמסר על ידי הנבדק עצמו;

(2)מידע על אודות הנבדק שנמסר על ידי נבדק אחר במהלך בדיקת התאמה לתפקיד שנערכה לנבדק האחר;

(3)ממצאי מבדקים שהנבדק נטל בהם חלק, לרבות בדיקת פוליגרף;

”סיווג של תפקיד“ – קביעת רמת הרגישות של תפקיד, הנגזרת, בין השאר, מסוג המידע והנושאים שבהם עוסק הנושא בתפקיד, מבכירות דרגתו של הנושא בתפקיד, וכן מהסיכונים הנובעים מאפשרות לנצל את התפקיד לשם גרימת נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה;

”תפקיד“ – תפקיד במשטרה, לרבות משרה בה, שהמינוי להם הוא על ידי השר, המפקח הכללי או מי שהמפקח הכללי הסמיכו לכך.

לא ימונה אדם לתפקיד ולא יישא בתפקיד, אלא בכפוף לכך שיעבור בדיקת התאמה לתפקיד בהתאם להוראות פרק זה, ויימצא בבדיקה כאמור כי קיימת לגביו התאמה לתפקיד האמור.

בדיקת התאמה לתפקיד תתבצע בהתאם לרמת הסיווג של התפקיד שלגביו נבחנת ההתאמה ובאופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של הנבדק, והכול בהתאם להוראות המשטרה לפי סעיף 24יב.

(א)בדיקת התאמה לתפקיד הכוללת שימוש בפוליגרף תתבצע באחת מאלה:

(1)בדיקת מועמד לתפקיד המנוי בחלק א׳ לתוספת השלישית;

(2)בדיקת נושא בתפקיד המנוי בחלק ב׳ לתוספת השלישית, אחת לחמש שנים, בכפוף להוראות המשטרה לפי סעיף 24יב(א)(4);

(3)בדיקת מועמד לתפקיד או נושא בתפקיד, אף אם אינו מנוי בתוספת השלישית – אם שוכנעה הוועדה לבדיקת התאמה לתפקיד ולשימוש בפוליגרף כמשמעותה בסעיף 24ו (בפרק זה – הוועדה), על יסוד מידע שהוצג לפניה, כי קיים חשש ממשי לאי־התאמתו של המועמד לתפקיד או הנושא בתפקיד לסיווג התפקיד, כי המשך נשיאתו בתפקיד עלול לגרום נזק לשלום הציבור וביטחונו או לפגיעה באמון הציבור במשטרה, וכי בדיקת הפוליגרף נחוצה לצורך בחינת התאמתו לתפקיד, ובלבד שבוצעו לגבי הנבדק כל בדיקות ההתאמה לתפקיד האפשרויות האחרות הנדרשות לצורך בירור החשש הממשי האמור.

(ב)לא תבוצע בדיקת פוליגרף לפי סעיף קטן (א) אלא לתכליות אלה:

(1)גילוי ומניעה של עבירות פליליות חמורות, שיש בביצוען כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה באמון הציבור במשטרה;

(2)גילוי ומניעה של מעשים הפוגעים בטוהר המידות המתחייב משוטר, שיש בביצועם כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד המשטרה או לגרום לפגיעה חמורה באמון הציבור במשטרה.

(א)החלטה על ביצוע בדיקת פוליגרף לפי סעיף 24ה(א)(3) תהיה מנומקת ובכתב, ותינתן על ידי ועדה שאלה חבריה:

(1)המפקח הכללי או סגנו;

(2)היועץ המשפטי למשטרת ישראל;

(3)ראש מחלקת המשמעת של משטרת ישראל.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), סבר המפקח הכללי כי חבר הוועדה המנוי בפסקה (2) או (3) של אותו סעיף קטן מנוע מלהשתתף בדיון מסוים, לרבות בשל ניגוד עניינים, רשאי הוא להחליפו בסגנו של חבר הוועדה או בקצין משטרה בכיר אחר מיחידתו, לשם אותו דיון, ובנסיבות מיוחדות – בקצין משטרה בכיר אחר שהוא משפטן.

המפקח הכללי יקבע בנוהל הנחיות מקצועיות מפורטות בדבר אופן ביצוע בדיקת פוליגרף לפי פרק זה.

הרואה את עצמו נפגע מהחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד, זכאי להשיג על ההחלטה לפני המפקח הכללי או לפני קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לעניין זה.

(א)חומר בדיקה יהיה חסוי בפני כל אדם וגילויו או פרסומו יהיה אסור.

(ב)על אף האמור בכל דין –

(1)חומר בדיקה לא יתקבל כראיה במשפט, למעט חומר בדיקה הנוגע לנבדק בלבד שהוגש בידיו בהליך שיפוטי בשל החלטה שהתקבלה בעניינו;

(2)נושא בתפקיד לא יועמד לדין משמעתי על בסיס חומר בדיקה וממצאיו, למעט מידע שהועבר בהתאם להוראות סעיף 24י(3)(א) סיפה; ואולם אין בהוראות פסקה זו כדי למנוע מהגורם המוסמך לכך בהתאם לכל דין לקבל כל החלטה מינהלית שבסמכותו לגבי נושא בתפקיד.

על אף האמור בסעיף 24ט, חומר בדיקה או תמצית שלו יועברו לכל אחד מהמנויים בפסקאות שלהלן בתנאים המפורטים בהן, בהיקף המזערי הנדרש לשם השגת התכלית האמורה בהן:

(1)גורמים במשטרת ישראל כמפורט להלן, שחומר הבדיקה דרוש להם לצורך קבלת החלטה בדבר התאמה לתפקיד של הנבדק או לשם קבלת החלטה מינהלית בעניינו כאמור בסעיף 24ט(ב)(2) סיפה:

(א)הוועדה;

(ב)המפקח הכללי;

(ג)ראש אגף משאבי אנוש;

(ד)מפקד המחוז או ראש האגף אליו כפוף הנבדק, או שאליו יהיה כפוף בתפקיד שהוא מועמד אליו;

(2)השר או גורם מוסמך במשרד לביטחון הפנים כמפורט להלן – אם חומר הבדיקה דרוש לצורך קבלת החלטת השר, בהתאם לסמכותו לפי כל דין, בדבר מינויו של הנבדק, השעייתו או פיטוריו:

(א)המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים;

(ב)סגן המנהל הכללי של המשרד לביטחון הפנים שהשר הסמיכו לעניין זה;

(ג)היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים;

(3) (א)גוף המוסמך להחליט על פתיחה בחקירה – אם עלה במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג פשע או אם עלה במסגרת בדיקת התאמה כאמור חשד לביצוע עבירה פלילית מסוג עוון והמפקח הכללי או קצין משטרה בכיר שהוא הסמיכו לכך, החליטו על העברת המידע לגוף המוסמך, מטעמים שיירשמו; החליט הגוף המוסמך שלא להעמיד לדין את הנבדק שבעניינו עלה החשד, ולהעביר את עניינו של הנבדק להליך משמעתי, רשאי הוא להעביר את המידע כאמור בפסקה זו למי שמוסמך להעמיד את הנבדק לדין משמעתי לפי חוק המשטרה;

(ב)לא יועבר לפי הוראות פסקה זו אלא מידע הנוגע לחשד האמור בה בלבד, וחומר הבדיקה עצמו לא יועבר לגורם המוסמך;

(4)גורם בשירות הביטחון הכללי שקבע לעניין זה ראש שירות הביטחון הכללי – אם המפקח הכללי הורה על העברת חומר הבדיקה, וחומר הבדיקה דרוש לצורך ביצוע הליך התאמה ביטחונית בהתאם לסעיף 7(ב)(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.

על אף האמור בסעיף 24ט, המפקח הכללי יעביר חומר בדיקה לנבדק אם ביקש זאת הנבדק לצורך הגשת השגה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או לצורך פנייה לבית המשפט לגבי החלטה מינהלית שהתקבלה בעניינו על בסיס חומר הבדיקה, ובכפוף להוראות אלה:

(א)לא יועבר לנבדק אלא חומר בדיקה הנוגע אליו בלבד, שעל בסיסו התקבלה ההחלטה בדבר אי־התאמתו לתפקיד או ההחלטה המינהלית האמורה;

(ב)לא יועבר לנבדק חומר בדיקה שנמסר אודותיו על ידי נבדק אחר בבדיקת התאמה לתפקיד או חומר בדיקה שגילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של משטרת ישראל או את יכולתה לבצע את תפקידיה, אולם המפקח הכללי יעביר לנבדק תמצית של חומר הבדיקה כאמור, בהיקף המזערי הנדרש לשם התכליות האמורות בסעיף זה.

(א)הוראות בעניינים המפורטים להלן ייקבעו בהוראות המשטרה באישור שר המשפטים, לאחר שנשקלה מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך:

(1)רמות הסיווג של תפקידים;

(2)הנושאים שיהיה ניתן לבדוק בבדיקת התאמה לתפקיד, ובפרט בבדיקה הכוללת שימוש בפוליגרף;

(3)אופן ביצוע בדיקת התאמה לתפקיד והפעולות שיינקטו במסגרתה בהתאם לרמות הסיווג של התפקידים, ובכלל זה רמות הסיווג של תפקידים שלגביהן ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת בדיקת התאמה לתפקיד;

(4)נסיבות שבהן יהיה ניתן לדחות את הביצוע של בדיקת פוליגרף לפי סעיף 24ה(א)(2);

(5)היחידה במשטרה שתיועד לביצוע בדיקות התאמה לתפקיד ולשמירת חומר בדיקה;

(6)האופן שבו יבוצעו בדיקות התאמה לתפקיד למשרתים ביחידה האמורה בפסקה (5);

(7)אופן שמירת חומר בדיקה ומועד מחיקתו, וסוגים של חומר בדיקה אשר לא יישמרו; הוראות לפי פסקה זו יחולו גם על גורם שנמסר לו חומר בדיקה לפי הוראות סעיף 24י;

(8)הגורמים בגופים האמורים בסעיף 24י(3) שלהם יועבר חומר בדיקה בהתאם להוראות אותו סעיף ואופן העברת חומר בדיקה אליהם;

(9)אופן מתן הודעה לנבדק בדבר תוצאות בדיקת התאמתו לתפקיד ודרכי הגשת השגה על החלטה בדבר אי־התאמה לתפקיד;

(10)דרכי מסירת חומר בדיקה לנבדק לפי סעיף 24יא;

(11)נסיבות שבהן יש מניעה לבצע בדיקת פוליגרף.

(ב)הוראות לפי סעיף קטן (א)(2) טעונות אישור של הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת השלישית.

הוראות פרק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

(א)על אף האמור בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה, כל המבקש להימנות עם משטרת ישראל יכול שיגוייס לתקופה של ששה חדשים.

(ב)מי שגוייס כאמור, ייקרא שוטר מוסף זמני, ויהיה כפוף להוראות פקודה זו ולהוראות חוק המשטרה וכל התקנות שהותקנו לפיהם, למעט האמור להלן.

המפקח הכללי רשאי, בכל עת, לשחרר מן השירות שוטר מוסף זמני על ידי הודעה בכתב חודש ימים מראש.

שוטר מוסף זמני רשאי למסור הודעה בכתב למפקח הכללי, לא יאוחר מחודש אחד לפני תום תקופת ששת החדשים, כי אין בדעתו לחדש את השירות.

לא נמסרה הודעה כאמור בסעיף 27, רואים את השוטר כאילו גוייס לפי סעיף 25 לתקופה נוספת של ששה חדשים, זולת אם שוחרר לפי סעיף 26 או גוייס להמשך שירות לפי סעיף 11 או על פי חוזה מיוחד.

הוראות סעיפים 26, 27 ו־28 בדבר מסירת הודעות יחולו על כל תקופה נוספת של ששה חדשים, כאילו היתה התקופה המקורית של ששה חדשים לפי סעיף 25.

תקנות בדבר שכר התנהגות טובה, מענק שפות ושכר הצטיינות לא יחולו על שוטרים מוספים זמניים.

על פי בקשת אדם המבקש להעסיק שוטרים בתפקידים מיוחדים, רשאי המפקח הכללי, באישור השר, לגייס אנשים מתאימים כשוטרים לתפקידים מיוחדים על מנת שישרתו שירות מיוחד זה בלבד.

מי שגוייס כאמור רואים אותו, לכל דבר וענין, כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף לכל הוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב׳ לחוק המשטרה; אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

המבקש שירותיו של שוטר לתפקידים מיוחדים ישלם לאוצר המדינה כל רבע שנה מראש כספים לכיסוי שכרו, דמי מדיו ושאר הוצאות שהמפקח הכללי יאמר שהן דרושות; אך לגבי תשלום שכרם של שוטרים כאמור העובדים בשירותה של עיריה או של נמל מותר לעשות הסדרים מיוחדים.

המעסיק שוטר לתפקידים מיוחדים ומבקש להפסיק שירותו יתן למפקח הכללי הודעה חודש ימים מראש; אך רשאי המפקח הכללי, לפי שיקול דעתו, לוותר על הודעה כזאת.

המתגייס כשוטר לתפקידים מיוחדים יחתום על הצהרת מתגייס בטופס שנקבע, והוראות סעיף 13 יחולו עליו.

(בוטל).

היה נראה שיש התקהלות בלתי־חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לכך, וכי המשטרה המופקדת כרגיל על שמירת השלום אינה מספקת כדי שמירת השלום, הגנת התושבים ובטחון הרכוש במקום, רשאי כל שוטר שדרגתו אינה נמוכה מדרגת מפקח לפנות אל הממונה, או אל השופט הקרוב ביותר, בבקשה שימנה תושבים מן הסביבה במספר הדרוש שישרתו כשוטרים מיוחדים במשך הזמן ובתחומים שיראה לנחוץ; הממונה או השופט ייענה לבקשה, זולת אם ראה סיבה שלא לעשות כן.

שוטר מיוחד שנתמנה כאמור רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל, יהיו לו אותן סמכויות, חסיונות וחסינויות אשר לשוטר מן המנין, והוא יהיה נתון לאותה משמעת וסר לפקודתן של אותן רשויות, בכפוף להוראות סימן זה.

מי שנתמנה שוטר מיוחד יחתום בפני הממונה, שופט או קצין משטרה בכיר על הצהרה בטופס שנקבע.

מי שנתמנה שוטר מיוחד ובלי הצדק מספיק לא שירת, או סירב לשרת בתפקיד זה, או לא ציית לפקודה שניתנה לו כדין לשם מילוי תפקידיו, דינו – מאסר עשרה ימים או קנס 75 לירות לכל מקרה של מחדל, סירוב או אי־ציות כאמור.

רשאי הממונה לצוות על מינוי נוטרים שישרתו בתחומם של כפר או קבוצת כפרים במשך זמן שראה לנכון, אם היה סבור כי הגנת הרכוש והיבול במקום, או מצב הבטחון הציבורי, התנהגות התושבים או סיבה אחרת, מחייבים לעשות כן.

ציווה הממונה כאמור, תציע המועצה המקומית – ובאין מועצה מקומית יציעו המוכתר והנכבדים של הכפר או של קבוצת הכפרים הנוגעים בדבר – למפקד משטרת המחוז מועמד או מועמדים לנוטרים.

(א)אישר מפקד משטרת המחוז את המועמדים שהוצעו והעיד רופא ממשלתי שהם כשרים מבחינה גופנית, ימונו להיות נוטרים.

(ב)לא אושרו המועמדים, או שלא הוצעו כאמור תוך שבעה ימים מיום מתן הצו על ידי הממונה, ימנה מפקד משטרת המחוז אנשים כשרים ומתאימים להיות נוטרים.

מי שנתמנה נוטר יחתום, לפני קצין משטרה בכיר, על הצהרה בטופס שנקבע.

מי שנתמנה נוטר רואים אותו לכל דבר כנמנה עם משטרת ישראל ויהיה כפוף להוראות הפקודה הזאת בדבר סמכויות וחסינויות של שוטרים ולהוראות פרק ב׳ לחוק המשטרה, אולם לא תהיה לו זכות תביעה כלפי הקרן הכללית של המשטרה.

(א)הממונה יקבע את שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים, ובכפוף לצו של השר, ימַנֵּן אותם בין הגברים הבוגרים התושבים ובעלי הקרקעות, שבכפר או שבקבוצת הכפרים; ההיטל ייגבה לפי הדין בדבר גביית מסים.

(ב)עד לגביית ההיטל, ישולמו שכרם והוצאות ביגודם וציודם של הנוטרים למפקח הכללי מתוך אוצר המדינה.

הממונה רשאי, בכל עת, לפטר נוטר בגלל אי מילוי תפקיד או התנהגות רעה, והמועצה המקומית, או המוכתר או הממונה, יעשו מיד סידורים למילוי תפקידיו של הנוטר עד למינוי חדש.

נוטר שהתפטר או נטש את משרתו, בלא סיבה טובה, לפני תום תקופת שירותו, יהיה חייב, על פי צו מאת הממונה, לשלם לכפר את כל ההוצאות הכרוכות במינוי נוטר אחר במקומו.

(א)הממונה רשאי, בצו, להחיל סימן זה על –

(1)אזור שבטי שבמחוזו;

(2)אזור אחר שבמחוזו, שאינו אזור של כפר או של קבוצת כפרים.

(ב)הוחל סימן זה על אזור כאמור, ייקבע השכר של הנוטרים שנתמנו ומינונו בדרך שאישר הממונה.

בפרק זה –

”פגיעת איבה“ – כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970;

”פקודות הצבא“ – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955;

”רשות השמירה“ ו”הממונה על השמירה“ – כמשמעותם בחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961.

(א)מוקם בזה ליד משטרת ישראל המשמר האזרחי (להלן – המשמר).

(ב)בכל פעולה שהמשטרה מוסמכת לעשות למען שמירת בטחון הנפש והרכוש מפני פגיעת איבה, רשאית היא להסתייע במשמר.

(ג)בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב), תהא המשטרה רשאית להסתייע במשמר גם בפעולותיה לשמירת הבטחון, הנפש והרכוש שנקבעו בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.

פורסמו תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996.

(ד)חבר המשמר לא יועסק בפעולות כאמור בסעיף קטן (ג) אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה שנקבעה בתקנות.

אלה חברי המשמר:

(1)מי שנתקבל למשמר כמתנדב לפי כללים שיקבע השר;

(2)מי שנתמנה שוטר מיוחד בהסכמתו לפי סעיף 37;

(3)מי שנמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, ונשלח למשטרת ישראל מאת הרשות שנקבעה בפקודות הצבא על־מנת לשרת בה את השירות שבו הוא חייב לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב];

(4)מי שנשלח למשטרת ישראל מאת רשות השמירה, או מאת הממונה על השמירה, על־מנת שימלא בה את השמירה שבה הוא חייב מכוח חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961, או את השמירה שהתנדב לה לפי החוק האמור.

(א)חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן.

(ב)חובה שהוטלה על חבר המשמר לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב], דוחה חובה שהוטלה עליו כחבר המשמר.

(ג)חבר המשמר לא יהיה זכאי לשכר או למשכורת בעד שירותו, אלא בתנאים, בתפקידים, בסוגי תפקידים ובשיעורים שיקבע השר בתקנות.

(ד)לא ישולמו דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, בעד חבר המשמר אשר איננו זכאי לשכר או למשכורת, לפי סעיף קטן (ג).

פורסמו תקנות המשטרה (המשמר האזרחי), התשנ״ז–1996.

חברותו של אדם במשמר פוקעת –

(1)אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד – ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם;

(2)אם היה נמנה עם כוחות המילואים לפי סעיף 49ג(3) – ביום שבטלה שליחתו למשמר או ביום שחדל להיות נמנה עם כוחות המילואים;

(3)אם נשלח למשמר מאת רשות השמירה או הממונה על השמירה – ביום שבו חדל להיות חייב בשמירה לפי חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), תשכ״א–1961, או ביום שבוטלה שליחתו למשמר.

(א)המפקח הכללי או מי שהסמיך לכך רשאי –

(1)למנות מפקד למשמר כולו;

(2)למנות מפקד למשמר בתחומה של רשות מקומית;

(3)למנות קצינים מבין חברי המשמר ולקבוע את תאריהם.

(ב)מינוי מפקדים וקצינים למשמר מדרגת קצין משטרה בכיר טעון אישור השר.

(א)לפני כל שנת כספים הבאה אחרי שנת הכספים 1974 יכין שר הפנים, בהתייעצות עם הרשויות המקומיות שבהן נתכונן משמר, תכנית בדבר הוצאותיהן למשמר.

(ב)נקבעו ההוצאות לרשות מקומית פלונית, תכלול הרשות המקומית את סכום ההוצאות בתקציבה; לא עשתה כן – יעשה זאת שר הפנים.

(ג)אוצר המדינה יעביר לשר הפנים את סכום השתתפותו בהוצאות המשמר בשיעור שיקבעו שרי האוצר והפנים בהתייעצות עם השר.

(ד)שר הפנים יורה בדבר חלוקת הסכום האמור בין הרשויות המקומיות שבהן נתכונן המשמר בהתחשב בסכום ההוצאות, בתקציב הרשות שנקבע באישורו ובסכום שהוצא בפועל.

שר הפנים, בהתייעצות עם השר, רשאי בצו להורות לרשות המקומית לכונן משמר בתחומה ולטפל בגיוסם ורישומם של חברי המשמר, למעט אלה הנזכרים בסעיף 49ג(3).

(א)בסעיף זה –

”חוק שירות לאומי–אזרחי“ – חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014;

”משרת בשירות אזרחי–ביטחוני“ – מי שמשרת במשטרת ישראל בשירות אזרחי–ביטחוני כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי;

”השר הממונה“ – השר הממונה על ביצוע חוק שירות לאומי–אזרחי.

(ב)חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני יהיו כשל שוטר, בשינויים שייקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג), ובשינויים המפורטים בפקודה זו ובחוק המשטרה.

(ג)השר רשאי לקבוע בצו הוראות כאמור בסעיף קטן (ב), ואולם הוראות לעניין חובותיו וזכויותיו של משרת בשירות אזרחי–ביטחוני ייקבעו בהסכמת השר הממונה או לבקשתו; לא הושגה הסכמה בין השרים, יכריע בעניין ראש הממשלה בתוך 30 ימים מיום פניית מי מהשרים אליו.

(ד)על משרת בשירות אזרחי–ביטחוני לא יחול חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981.

(א)על אף האמור בכל דין, חקירה של עבירה כמשמעותה בתוספת הראשונה, אשר בביצועה חשוד שוטר, לא תיערך בידי משטרת ישראל, אלא בידי המחלקה לחקירת שוטרים שבמשרד המשפטים (להלן – המחלקה).

(ב)האמור בסעיף קטן (א) יחול גם כאשר שוטר חשוד בביצוע עבירה ביחד עם אחר, והמחלקה מוסמכת לחקור גם מי שמעורב בביצוע העבירה ואינו שוטר, הכל בכפוף לאמור בתוספת הראשונה.

(ג)אין באמור בסעיף זה כדי למנוע מהמשטרה לחקור בעבירה לפני שנודע לה כי שוטר מעורב בביצועה.

(ד)שר המשטרה ושר המשפטים, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת הראשונה.

(א)עבירה שעובד שירות הביטחון הכללי חשוד בביצועה במסגרת מילוי תפקידו או בקשר לתפקידו, תחקור בה המחלקה, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה; הוראות סעיף 49ט(ב) ו־(ג) יחולו לענין זה, בשינויים המחויבים; בסעיף קטן זה, ”עבירה“ – כל עבירה למעט עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, ועבירה שרשות אחרת, שאינה המשטרה או שירות הביטחון הכללי, מוסמכת לחקור בה על פי דין.

(ב)היועץ המשפטי לממשלה רשאי לאצול לפרקליט המדינה ולמשנה לפרקליט המדינה – דרך כלל, לסוגי ענינים או לענין מסויים – את סמכותו לפי סעיף קטן (א).

(א)לצורך מילוי תפקידיהם לפי פרק זה, יהיו למחלקה ולמי שנמנה עמה, הסמכויות והחסינויות של המשטרה ושל שוטר, לפי הענין.

(ב)בכל פעולה שהמחלקה מוסמכת לעשות רשאית היא להסתייע במשטרה בהתאם לכללים שיקבעו פרקליט המדינה והמפקח הכללי.

(ג)מקום שהוענקה בחיקוק סמכות לשוטר על פי הגדרת דרגתו או תפקידו, יקבע פרקליט המדינה את בעלי התפקידים מבין הנמנים עם המחלקה, שלהם תוענק הסמכות.

פורסמו כללי המשטרה (מתן סיוע למחלקה בידי המשטרה), התשנ״ב–1992.

פורסמו כללי המשטרה (הענקת סמכות לבעלי תפקידים), התשנ״ב–1992.

(א)לענין סעיף 1 לחוק האזנת סתר, התשל״ט–1979, יראו את מנהל המחלקה ובהעדרו – את ממלא מקומו, כקצין משטרה מוסמך.

(ב)לענין סעיף 19(ג) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יראו את המחלקה כרשות בטחון.

(ג)(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

בסימן זה –

”צו מעצר“ – לרבות עותק ממנו שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה, או בכל דרך אחרת;

”תחנת משטרה“ – תחנת משטרה שנקבעה לפי סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;

”הקצין הממונה“ – מפקד תחנת משטרה, ובהעדרו – הקצין הממונה על התחנה;

”הקצין המוסמך“ – קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול, שמפקד משמר הגבול מינה אותו להיות אחראי לענין מעצר ועיכוב שוטרי חובה;

”קצין שיפוט בכיר“ – כהגדרתו בחוק המשטרה;

”שוטר חובה“ – שוטר שממלא חובתו לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, במשמר הגבול שבמשטרת ישראל.

מעצרו ועיכובו של שוטר חובה יהיו בדרך שתבטיח שמירה מרבית על כבוד האדם ועל זכויותיו.

קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול, שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול (בסימן זה – קצין שיפוט בכיר) רשאי, לאחר שעיין בחומר שעליו מתבססת הבקשה להוצאת צו מעצר, להורות בצו על מעצרו של שוטר חובה (בסימן זה – צו מעצר), אם מצא כי התקיים אחד מאלה:

(1)שוטר החובה שנידון לעונש מחבוש בפועל, נמלט מריצוי העונש;

(2)יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי סעיפים 5 או 6 לתוספת הראשונה בחוק המשטרה, ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות, ויש צורך במעצרו בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר יימלט מן הדין המשמעתי או לא יופיע להליך הקשור לבירור נסיבות ההיעדרות.

(א)בקשה להוצאת צו מעצר לפי סעיף 77ח3 תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר, בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה, ובהעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד; בבקשה יצוינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את בקשתו.

(ב)הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.

(א)צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו –

(1)שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו;

(2)שמו המלא של שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו;

(3)תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה;

(4)העילה שעל יסודה ניתן הצו;

(5)תאריך מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.

(ב)צו המעצר ייחתם בידי נותן הצו.

(ג)תוקפו של צו מעצר לא יעלה על 90 ימים מיום הוצאתו, ואולם רשאי קצין שיפוט בכיר להאריך, מעת לעת, את תקופת צו המעצר, בהחלטה מנומקת בכתב, לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על 90 ימים, ובלבד שסך כל התקופות ממועד הוצאת צו המעצר הראשון, לא יעלה על שנה.

(א)צו מעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו הוצא הצו.

(ב)שוטר המבצע צו מעצר יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה (להלן – העצור) בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג), יודיע לו מיד שהוא עצור, ימסור לו עותק מצו המעצר ויבהיר לו את סיבת המעצר בהקדם האפשרי; הוראות סעיף 5א(ד) יחולו על השוטר המבצע צו מעצר לפי סעיף זה.

(ג)חובת ההזדהות בהתאם להוראות סעיף 5א(א) עד (ג) והבהרת סיבת המעצר, לא יחולו על שוטר המבצע צו מעצר אם התקיים אחד מאלה:

(1)ברור בנסיבות הענין, כי זהות השוטר וסיבת המעצר ידועים לשוטר החובה;

(2)נקבע בצו המעצר כי השוטר המבצע פטור מחובות אלה;

(3)מילוי חובות אלה עלול לסכל את ביצוע המעצר;

(4)מילוי חובות אלה עלול לגרום לפגיעה בבטחון השוטר המבצע את המעצר, בשעת ביצוע המעצר.

חלפו הנסיבות שמנעו מילוי הוראות סעיף קטן (א), יקיים השוטר מבצע המעצר את ההוראות האמורות מוקדם ככל האפשר.

(א)שוטר המבצע מעצר כדין רשאי, לשם ביצוע המעצר, להיכנס לכל בית או מקום לרבות, חדרי כניסה וחדרי מדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על ידי מספר דיירים, אם יש לו יסוד סביר להניח ששוטר החובה שנגדו הוצא צו המעצר נמצא בו; השוטר יזהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום ויודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.

(ב)מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.

(ג)חובת ההזדהות או מתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על השוטר מבצע המעצר אם התקיים אחד מאלה:

(1)נקבע בצו המעצר כי מבצע המעצר פטור מחובות אלה;

(2)יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את בטחונו של מבצע המעצר או של אדם אחר;

(3)יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.

(ד)לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, לאחר שנדרש לעשות כן, רשאי השוטר המבצע מעצר, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום, להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש, על מנת לאפשר את הכניסה ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר לשם ביצוע הכניסה.

(ה) (1)שוטר המבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כלפי אדם או רכוש, כדי להתגבר על התנגדות או על הפרעה לביצוע המעצר, או על נסיון בריחה ממעצר ובלבד, שהשימוש בכוח, לפי סעיף קטן זה, יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם;

(2)בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן זה על מבצע המעצר להזהיר את מי שמתנגד או מפריע, כי הוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה כזו יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות, או יהיה בו כדי לסכן את חייו או שלמות גופו של השוטר או של אדם אחר.

תקופת המעצר תחל עם מסירת ההודעה כאמור בסעיף 77ח6(ב) ולא תעלה על 24 שעות.

שוטר המבצע צו מעצר יביא, ללא דיחוי, את העצור לתחנת המשטרה הקרובה (להלן – התחנה), ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

משהובא עצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך השוטר שביצע את המעצר, בסמוך ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב, שבו יפרט את נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן – מועד המעצר); הדוח יימסר לקצין הממונה.

(א)משהועבר עצור לרשות הקצין הממונה יבהיר לו הקצין כי זכותו להודיע על מעצרו לאדם הקרוב לו.

(ב)הודעה על מעצרו ועל מקום הימצאו של העצור תימסר, בהקדם האפשרי, לאדם שהעצור נקב בשמו ואשר ניתן לאתרו באמצעים סבירים, זולת אם ביקש העצור שלא למסור הודעה כאמור.

הקצין הממונה ידווח, בהקדם האפשרי, על המעצר לקצין המוסמך.

(א)נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(1) יועבר, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, למתקן שנקבע לריצוי העונש.

(ב)נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2) יועבר ליחידתו, בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד המעצר, לצורך בירור נסיבות ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.

(ג)העלה הבירור כי אין מקום להעמדת העצור לדין משמעתי, ישוחרר העצור על־אתר.

לא הסתיים הדיון המשמעתי בענינו של עצור, תוך 24 שעות ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה בסעיף 77ח3(2), רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.

(א)בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיר, תוך 24 שעות ממועד המעצר, ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.

(ב)הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות העצור, ויתועד בפרוטוקול.

(א)סבר קצין שיפוט בכיר, הדן בבקשה להארכת מעצר, כי לא ניתן יהיה לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד העצור תוך תקופת המעצר, רשאי הוא להאריך את המעצר לתקופה נוספת שלא תעלה על 48 שעות.

(ב)צו להארכת מעצר ייערך בכתב וייכללו בו הפרטים המנויים בסעיף 77ח5.

(א)שוטר חובה שנעצר, על פי צו לפי סימן זה, רשאי להגיש ערר.

(ב)הגשת הערר תהיה בכתב בדרך שנקבעה בפקודות משטרת ישראל.

(ג)הערר יידון בפני קצין משמר הגבול שהוסמך לכך בידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה מדרגת קצין השיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.

(ד)הוגש ערר, יתקיים הדיון בנוכחות העורר, ללא דיחוי, ולא יאוחר מ־24 שעות ממועד הגשתו.

(ה)הדיון בערר יתועד בפרוטוקול.

הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת מאלה:

(1)לקבל את הערר;

(2)לדחות את הערר;

(3)לקצר את תקופת המעצר.

(א)היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשד כי ניתן נגד שוטר חובה צו מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו ולדרוש ממנו להילוות אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע המעצר על פיו.

(ב)לענין סימן זה, ”עיכוב“ – הגבלת חירותו של שוטר חובה לנוע באופן חופשי, כאמור בסימן זה.