Law2019The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 34 of חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, ביטול הרשאה לחיוב בידי המשלם.
This section is in פרק ז׳: הרשאה לחיוב
34. ביטול הרשאה לחיוב בידי המשלם
(א)המשלם רשאי לבטל הרשאה לחיוב, בכל עת, בהודעה לנותן שירותי תשלום למשלם או בהודעה למוטב; קיבל נותן שירותי תשלום למשלם הודעה מהמשלם כאמור, יודיע על כך למוטב בהקדם האפשרי ולא יאוחר משני ימי עסקים; קיבל המוטב הודעה כאמור, יודיע על כך לנותן שירותי התשלום למשלם בהקדם האפשרי ולא יאוחר משני ימי עסקים.
(ב)עם קבלת ההודעה על ביטול הרשאה לחיוב לפי סעיף קטן (א) ולא יאוחר מיום עסקים אחד מהמועד האמור –
(1)המוטב לא ידרוש עוד לבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה והמשלם לא יישא בכל עלות הנובעת מדרישה כאמור;
(2)נותן שירותי התשלום למשלם לא יבצע פעולת תשלום מכוח ההרשאה שבוטלה.
(ג)הרשאה לחיוב שלא נעשה בה שימוש 24 חודשים ממועד אישור ההרשאה לפי סעיף 33 או ממועד החיוב האחרון שנעשה מכוחה, לפי המאוחר – אינה תקפה; פקע תוקפה של הרשאה לפי סעיף קטן זה, נותן שירותי התשלום למשלם יודיע על כך למשלם ולמוטב ויחולו הוראות סעיף קטן (ב).
The text on this page is adapted from the entry חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.