Law2019The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 33 of חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, בקשה למתן הרשאה לחיוב.
This section is in פרק ז׳: הרשאה לחיוב
33. בקשה למתן הרשאה לחיוב
תיקון: תשפ״ג
משלם הרשאי לתת הרשאה לחיוב בהתאם לתנאי חוזה שירותי התשלום, המבקש לתת הרשאה כאמור, יגיש בקשה לכך לנותן שירותי התשלום למשלם, בעצמו או באמצעות המוטב, בהתאם לתנאי החוזה, ויחולו הוראות אלה:
(1)הוגשה הבקשה בידי המשלם – יזהה נותן שירותי התשלום את המשלם באמצעות פרט אימות מוגבר;
(2)הוגשה הבקשה באמצעות המוטב – יזהה נותן שירותי התשלום את המשלם כאמור בפסקה (1) ויקבל את הסכמתו המפורשת למתן ההרשאה, או יוודא כי המוטב זיהה את המשלם כאמור וקיבל את הסכמתו המפורשת למתן ההרשאה;
(3)נותן שירותי התשלום ימסור למשלם, ואם הוגשה הבקשה באמצעות המוטב – גם למוטב, את תשובתו בכתב לבקשה, בתוך חמישה ימי עסקים ממועד הגשתה או במועד קצר יותר, אם הליך הגשת הבקשה ובדיקתה לפי סעיף זה מתבצעים במלואם באופן מקוון, ובהתאם להוראות המאסדר; אישר נותן שירותי התשלום את בקשת ההרשאה לחיוב יציין בתשובתו את ההגבלות לעניין העברת הכספים למוטב במסגרת ההרשאה, אם ישנן, וכן יציין את זכותו של המשלם לביטול ההרשאה או חיוב מכוחה לפי סעיפים 34 ו־35; דחה נותן שירותי התשלום את בקשת ההרשאה, יציין את הנימוקים לכך; היו הנימוקים קשורים למשלם ימסור אותם למשלם בלבד;
(4)הרשאה שלא התקיימו לגביה התנאים שבפסקה (1) או (2) – אינה תקפה.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.