Law2019The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 38 of חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, חיוב לא סביר מכוח הרשאה לחיוב.
This section is in פרק ז׳: הרשאה לחיוב
38. חיוב לא סביר מכוח הרשאה לחיוב
(א)חויב משלם מכוח הרשאה לחיוב וסכום החיוב חרג מהסכום שהמשלם יכול היה לצפות שיחויב בו באופן סביר, בהתחשב בחיובים הקודמים שבוצעו מכוח אותה הרשאה ובנסיבות העניין, ישיב לו נותן שירותי התשלום למשלם את סכום החיוב, בערכו ביום החיוב; הסכום לפי סעיף קטן זה יושב בתוך שבעה ימי עסקים מיום הודעת המשלם על החיוב הלא סביר.
(ב)אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של נותן שירותי תשלום למשלם לחזור ולחייב את המשלם בסכום החיוב לפי סעיף קטן (א), אם נוכח שלא התקיימו התנאים האמורים בו; נותן שירותי התשלום למשלם ימסור למשלם הודעה בכתב המפרטת את הנימוקים לחיוב, 15 ימים לפחות לפני החיוב בפועל, וימסור למשלם, לפי דרישתו, עותקי מסמכים שבידו לעניין זה.
(ג)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם נותן שירותי התשלום למשלם איפשר למשלם, במסגרת אישור בקשת ההרשאה לפי סעיף 33, להגביל את תקרת סכום החיוב בפעולות תשלום הנעשות מכוח ההרשאה ולקבוע את מועד פקיעת תוקפה של ההרשאה.
(ד)נותן שירותי תשלום למשלם והמשלם רשאים להסכים, בחוזה ביניהם, כי הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים שניים אלה:
(1)המידע על סכום החיוב יימסר למשלם 15 ימים לפחות לפני מועד ביצוע החיוב;
(2)המשלם ייתן את הסכמתו לביצוע החיוב מכוח ההרשאה, לנותן שירותי התשלום, במישרין.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.