Skip to main content

Law2019

Section 51 of חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, איסור התניה.

This section is in פרק י׳: הוראות שונות

51. איסור התניה

תיקון: תשפ״ג

(א)לא ניתן להתנות על הוראות חוק זה אלא לטובת הלקוח.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היה הלקוח עסק, רשאים נותן שירותי התשלום והלקוח להתנות בחוזה ביניהם על זכויות המוקנות ללקוח כאמור על פי חוק זה, למעט על הוראות סעיפים 2, 7, 8, 13, 15, 21, 39א עד 39ט, 45 ו־47; לעניין זה, ”עסק“ – עסק שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 30 מיליון שקלים חדשים או על סכום גבוה יותר אחר שקבע שר האוצר, בצו, בהתייעצות עם השר ונגיד בנק ישראל, ואם ביקש שר האוצר לקבוע סכום נמוך מהסכום האמור או מהסכום שקבע – יובא הצו גם לאישור ועדת הכלכלה.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (א), היה הלקוח משרד ממשרדי הממשלה או יחידת סמך שלו או בנק ישראל, רשאים נותן שירותי התשלום והגוף הממשלתי או בנק ישראל, לפי העניין, להתנות בחוזה ביניהם על זכויות המוקנות ללקוח כאמור על פי חוק זה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring