Section 38 of תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ״ד–1964, תשלום לעמית–עצמאי.

(א)קופת גמל תשלם לעמית תגמולים המגיעים לו לפי תקנונה כעמית–עצמאי, מחשבונו או מחשבונו של ילדו הקטין אם הוא אפוטרופסו, באחד מאלה:

(1)בהתקיים התנאים הקבועים בתקנה 34(ב)(2) עד (5), ולפי האמור בהן;

(2)לגבי כספים שהופקדו עד יום ל׳ בכסלו התשס״ו (31 בדצמבר 2005), בהתקיים אחד מאלה:

(א)אם עברו חמש עשרה שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

(ב)אם הגיע לגיל 60 – אם עברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

לגבי כספים שהופקדו ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) ואילך – אם הגיע לגיל 60 ועברו חמש שנים מיום שהחל להפקיד כספים באותו חשבון בכפוף לאמור בתוספת הראשונה;

(3)(נמחקה);

(4)(נמחקה);

(5)לענין פסקאות (2) עד (4) –

כספים שהעביר עמית–עצמאי מקופת גמל אחת לאחרת יראום, לענין חישוב התקופות, כאילו לא הועברו;

(6)בתום שלושה חדשים מיום פרישתו מהשירות של עמית–שוטר או עמית–סוהר או עמית–משרת קבע אם עברו חמש שנים מיום היותו עמית–שוטר או עמית–סוהר או עמית–משרת קבע – בכפוף לאמור בתוספת הראשונה, ואולם לגבי מי שביום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002) היה עמית–משרת קבע, תשלם לו קופת הגמל בהתקיים האמור בפסקה זו, גם אם לא עברו חמש שנים מיום היותו עמית–משרת קבע;

בתקנה זו –

”עמית–שוטר“ – עמית–עצמאי שהוא שוטר, כמשמעותו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971, למעט שוטר מיוחד;

”עמית–סוהר“ – עמית–עצמאי שהוא סוהר, כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971;

”עמית–משרת קבע“ – עמית–עצמאי שהוא חייל, כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955, המשרת לפי התחייבות לשירות קבע;

”קטין“ ו”אפוטרופוס“ – כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962;

(7)לאחר פטירתו – לזכאים לכך;

(8)(נמחקה).

(ב)עמית–עצמאי שהגיע לגיל 55 שנים, רשאי להפקיד בקופת גמל לתגמולים סכום חד פעמי כמפורט בתוספת הראשונה אשר יוחזר לו בתשלומים על פי כללים שקבע הנציב.

(ג)עמית עצמאי רשאי להפקיד בקופת גמל לתגמולים כספים שקיבל כפיצויים עקב תאונה או פטירת בן־זוג, ואם הוא קטין גם עקב פטירת הורה, לאחר שימציא את הראיות הדרושות להנחת דעתה של הקופה על מקור הכספים; הקופה תחזיר לעמית כאמור את הפקדון על פי כללים שייקבעו בתקנונה ויאושרו בידי הנציב.

(ד)קופת גמל לקצבה תשלם את המגיע לעמית–עצמאי לפי תקנונה –

(1)כקצבה בהתקיים התנאים שבתקנה 34(ג);

(2)שלא בדרך של קצבה רק בהתקיים התנאים שבתקנת משנה (א)(1) ולפי האמור בה, ואולם לגבי סכומים ורווחים שמקורם בתשלומים שהופקדו לקופת גמל לקיצבה לפני יום כ״ג בניסן התשנ״ז (30 באפריל 1997) או לפוליסות ביטוח שהוצאו לפני המועד האמור והופקדו לפני יום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) – גם בהתקיים התנאים שבתקנת משנה (א)(2) עד (5), ובלבד שהעמית לא היה זכאי לקצבת נכות מקופת הגמל.

(ד1)קופת גמל לקצבה שאינה קרן ותיקה, תשלם לעמית עצמאי, לפי תקנונה, את כל הסכום שנותר בה, אם התקיימו כל אלה:

(1)מלאו לעמית 60 שנים לפחות;

(2)סכום הקצבה החודשית שזכאי לה העמית מכל קופות הגמל לקצבה שבהן הוא עמית, פחת מ־5% מסכום שכר המינימום לחודש לפי חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;

(3)לא היו לעמית הכנסות לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודה;

שילמה כאמור, יראו לענין חבות המס את הסכום ששולם כהיוון קצבה.

(ה)(בוטלה).