Skip to main content

Ordinance1949

Section 2 of פקודת חנינה כללית, תש״ט–1949, הפסקת פעולות.

2. הפסקת פעולות

אדם שלפני יום י״א בשבט תש״ט (10 בפברואר 1949) עבר עבירה, לא ייאסר ולא ייעצר עליה, לא יובא עליה לדין, ואם הובא יתבטל הדיון, ולא ייענש – אלא באשמת רצח או עבירה אחרת שהעונש המקסימלי שהחוק קובע לה הוא עונש מוות או מאסר עולם.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת חנינה כללית, תש״ט–1949⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring