Skip to main content

Regulations2019

Section 106ד of תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ט–2019, קביעת שכר סופי והוצאות.

This section is in חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד / פרק ה׳: תפקיד הנאמן וסמכויותיו / סימן ה׳: שכר הנאמן מקופת הנשייה בהליכי חדלות פירעון לגבי יחידים

106ד. קביעת שכר סופי והוצאות

תיקון: תשפ״ב, [הודעות]

(א)נאמן המבקש ששכרו יחושב לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יגיש את בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו; אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, יורה הממונה כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), סבר הממונה כי יש להפחית את שכרו של נאמן לפי תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יודיע על כך לנאמן והנאמן יגיש את בקשתו לבית המשפט, ובית המשפט יחליט על שכרו.

(ג)בעד השנה השנייה ואילך למינויו של הנאמן, הממונה יורה כי ישולם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד הוצאות הליך בסך של 500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 556 ש״ח) לשנה, ובסכום כולל שלא יעלה על 2,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 2,782 ש״ח), בצירוף מס ערך מוסף.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ט–2019⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring