The full text of תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ט–2019, in 265 sections.

בתקנות אלה –

”אתר הנאמנים“ – מערכת המשמשת להעברת מסרים אלקטרוניים בין הממונה לנאמן;

”בלא דיחוי“ – בתוך פרק זמן שאינו עולה על 24 שעות;

”היוועדות חזותית“ – תקשורת בין שני מוקדים המאפשרת העברת תמונה וקול בזמן אמת;

”מנהל מערכת ההוצאה לפועל“ – לפי סעיף 4 לחוק ההוצאה לפועל;

”מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל“ – מערכת מקוונת של מערכת ההוצאה לפועל;

”מערכת הממונט“ – מערכת מקוונת המשמשת את הממונה בניהול הליכי חדלות פירעון;

”מערכת מקוונת“ – אתר הנאמנים או מערכת הממונט, לפי העניין;

”מרשם חברי תאגיד“ – לגבי חברה, מרשם בעלי המניות לפי סעיף 127 לחוק החברות, מעודכן ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ולגבי שותפות – רשימת השותפים מעודכנת ליום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ובשותפות מוגבלת ציבורית כמשמעותה בפרק ו׳1 לפקודת השותפויות – גם מרשם מחזיקי יחידות ההשתתפות כמשמעותו בסימן ז׳ בפרק ו׳1;

”נושה מהותי“ – נושה של תאגיד שמתקיימים בו אחד מאלה:

(1)נושה מובטח;

(2)מי שבמועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, התאגיד חב לו סכום העולה על 75,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 83,450 ש״ח) או סכום העולה על 10% מסך כל חובות התאגיד שאינם חובות מובטחים, לפי הנמוך מביניהם;

(3)נאמן לסדרת תעודות התחייבות של התאגיד, אחת או יותר, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה יתרת הערך הנקוב של סדרת תעודות ההתחייבות כאמור אינה נמוכה מהסכומים המפורטים בפסקה (2);

”נסח תאגיד“ – אחד מאלה, לפי העניין:

(1)תמצית מידע ממוחשב מרשם החברות אם התאגיד הוא חברה;

(2)תמצית מידע ממוחשב מרשם השותפויות אם התאגיד הוא שותפות;

”תעודות התחייבות“ – כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך, שהנפיק תאגיד;

”תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם)“ – תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ״א–1981;

”תקנות ההוצאה לפועל“ – תקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979;

”תקנות סדר הדין האזרחי“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018.

(א)תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית המשפט לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

(ב)תקנות ההוצאה לפועל יחולו על הליכים המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

(א)פרסום הודעות שעל הממונה לפרסם לפי תקנות אלה ייעשה בידי הממונה באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

(ב)הנהלת בתי המשפט תפנה באתר האינטרנט שלה, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

(ג)הרשם יפנה באתר האינטרנט שלו, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים הנוגע להליך חדלות פירעון של תאגיד.

(ד)רשות האכיפה והגבייה תפנה באתר האינטרנט שלה, באמצעות קישור, לפרסום באתר האינטרנט של משרד המשפטים הנוגע להליך חדלות פירעון של יחיד.

(ה)ניתן צו לפתיחת הליכים לגבי תאגיד שעיקר עסקיו מתנהלים במגזר הערבי, רשאי בית המשפט להורות שהממונה יפרסם הודעה על מתן הצו בשפה הערבית, בדרך שבה מפרסם הממונה הודעות לגבי מתן צו לפתיחת הליכים.

(ו)נתן הממונה החלטה הטעונה פרסום או שהיה עליו לפרסם הודעה, יפרסמה בתוך 7 ימים מיום שנתן את ההחלטה או מיום שהומצאה לו ההודעה, לפי העניין, אלא אם כן נקבע בתקנות אלה אחרת.

בית המשפט ומנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, ימציאו לממונה בלא דיחוי ובאופן מקוון כל החלטה שנתנו שעל הממונה לפרסם לפי החוק או לפי תקנות אלה.

מגיש בקשה או נאמן שחלה עליו חובה להעביר מסמך או הודעה לממונה לצורך פרסום, יעבירם לממונה בלא דיחוי.

נקבע בתקנות אלה כי הודעה תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובדרך נוספת, יהיה המועד שבו פורסמה ההודעה באתר האינטרנט של משרד המשפטים מועד הפרסום הקובע.

נוסף על האמור בתקנות אלה, פרסום הנוגע לחייב שיש לו נושים מחוץ לישראל או שהציע תעודות התחייבות מחוץ לישראל ייעשה באופן שיורה בית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, בשים לב למקום הימצאם של רוב הנושים ולשפה הרשמית במדינה שבה מתבצע הפרסום.

חלק זה יחול על הליכי חדלות פירעון לגבי תאגיד לפי סעיף 5 לחוק.

בחלק זה –

”צד מעוניין“ – התאגיד, נושה של התאגיד, חבר בתאגיד;

”תצהיר הסתבכות כלכלית“ – לגבי תאגיד, פירוט הנסיבות שהובילו לחדלות פירעונו של התאגיד או לצורך בצו למניעת חדלות פירעונו, לפי העניין.

(א)המגיש בקשה, כתב בי־דין או מסמך אחר לבית המשפט, ובכלל זה בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנו לממונה בלא דיחוי.

(ב)מסמכים שיש להמציאם לממונה לפי חלק זה יומצאו לו בהמצאה מקוונת באמצעות מערכת הממונט; מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

(ג)העתק כתב בי־דין שיש להגישו לבית המשפט בעותק מודפס, יש להגיש לממונה נוסף על ההגשה המקוונת, גם בדרך שבה הוגש לבית המשפט.

(א)המגיש כתב בי־דין לבית המשפט לפי חלק זה, שלא נקבע לגביו אחרת, ימציא העתק ממנו לצדדים, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית; נקבע מועד לדיון, ימציא המגיש את העתק כתב בי־הדין ואת ההזמנה לדיון בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, ובה יצוין מועד הדיון כפי שהורה בית המשפט.

(ב)המצאה כאמור בתקנת משנה (א) תתבצע בסמוך ככל האפשר למועד הגשת כתב בי־הדין.

(א)מען להמצאת כתבי בי־דין ומסמכים אחרים לחייב שהוא תאגיד יהיה –

(1)בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד – הכתובת שציין התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים;

(2)בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה – הכתובת הרשומה לפי הדין החל על התאגיד או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב)מענם של נושי התאגיד יהיה המען שציין התאגיד בדוח שצירף לבקשה לצו לפתיחת הליכים או כל מען אחר הידוע למי שמוטלת עליו חובת ההמצאה לפי החוק ולפי תקנות אלה; לאחר שהוגשו תביעות החוב או שהודיע הנושה על מען אחר, המען יהיה המען המצוין בתביעת החוב או המען שמסר הנושה.

(ג)מענו של הממונה לצורך המצאה שאינה באמצעות מערכת הממונט יהיה משרדו שבאזור שיפוטו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך, ובהליך לפני בית המשפט העליון – משרדו הראשי של הממונה בירושלים.

תאגיד המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו בו התנאים למתן הצו; התאגיד יצרף לבקשה את כל אלה:

(1)תצהיר הסתבכות כלכלית;

(2)דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו, ערוך לפי טופס 1 שבתוספת, הכולל רשימה של ההליכים המשפטיים המהותיים והליכי הגבייה שהתאגיד צד להם;

(3)נסח התאגיד; אם יש בנסח פרטים שאינם תואמים את פרטי התאגיד או מרשמיו, ימלא התאגיד את הפרטים המתוקנים בחלק א׳ לטופס 1 לתוספת – ”דוח מפורט בדבר נכסי התאגיד וחובותיו“;

(4)שם כונס הנכסים ופרטיו, אם התמנה לתאגיד או לנכסיו לפי החלטה של בית המשפט או של רשם ההוצאה לפועל, ומספר התיק שמינויו בתוקף ביום הגשת הבקשה ותאריך מינוי;

(5)רשימה של נושאי המשרה בתאגיד ביום הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ושל נושאי המשרה שסיימו את תפקידם בתאגיד בתוך השנה שקדמה ליום הגשת הבקשה, המפרטת את שם בעל התפקיד, תיאור תפקידו, תאריך מינויו וסיום מינויו, כתובתו, פרטי ההתקשרות עמו ושיעורי החזקותיו בתאגיד אם ישנם;

(6)דוחות כספיים שנתיים של התאגיד לרבות הדוחות המאוחדים, לשנתיים שקדמו לשנת הגשת הבקשה, מבוקרים כדין בידי רואה חשבון, אם ישנם; קדם תאריך המאזן הכלול בדוח הכספי השנתי האחרון ביותר משלושה חודשים למועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יצורפו גם דוחות סקורים אחרונים אם ישנם; התאגיד רשאי להגיש את הדוחות הכספיים במעטפה סגורה או באמצעי טכנולוגי אחר המבטיח את סודיות המידע לעיון בית המשפט ולממונה אם לעמדתו יש בהם סוד מסחרי או שגילוים עלול לפגוע בטובת התאגיד; נושה מהותי רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל את המידע.

נוסף על האמור בתקנה 13, ביקש התאגיד במסגרת בקשתו לצו לפתיחת הליכים להפעילו לצורך שיקומו הכלכלי, יפרט בה גם את כל אלה:

(1)מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, הנוגע לפעולות הנדרשות לשיקומו הכלכלי של התאגיד, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;

(2)הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הקפאת ההליכים ופירוט אמצעי המימון;

(3)פרק הזמן שלגביו מבוקשת הפעלת התאגיד;

(4)תיאור התאגיד ועסקיו בפירוט הפעילות המשתקפת בדוחותיו הכספיים, לרבות דוחותיו המאוחדים; כמו כן יפורטו, בין השאר, עניינים אלה:

(א)הענפים שבהם פועל התאגיד, מאפייני רישוי, מיסוי ופיקוח ממשלתי עליהם, אם הם מיוחדים לתאגיד;

(ב)אפיון הלקוחות של התאגיד וכן מידת התלות בהם, ותיאור התקשרויות מהותיות של התאגיד עם לקוחות שהיקף המכירות עמם עולה על 10% מסך כל המכירות בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה; ניתן לתאר את ההתקשרויות בלי לציין את שמות הלקוחות;

(ג)תלות בספקים, לרבות במשווקים או תלות במקורות חומרי גלם;

(ד)המאפיינים הייחודיים וגורמי הסיכון בפעילותו של התאגיד בכל ענף שבו הוא פועל;

(ה)שמו של היחיד השולט בתאגיד במישרין או בעקיפין, שיעור החזקותיו בתאגיד, סוג ניירות הערך שהוא מחזיק ועיסוקו העיקרי, לרבות פירוט התאגידים שבאמצעותם הוא מחזיק בניירות הערך של התאגיד, שיעור החזקותיהם בתאגיד, סוג ניירות הערך שהם מחזיקים ועיסוקם העיקרי, תאגידים נוספים שבהם שולט היחיד האמור שיש להם קשר עסקי לתאגיד נושא הבקשה; באשר להחזקות של התאגיד מגיש הבקשה בתאגידים אחרים, שהם תאגידים מהותיים, יפורטו שיעורי החזקותיו בתאגידים המהותיים, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי של התאגידים המהותיים; כמו כן יפורטו תאגידים שהתאגידים המהותיים שולטים בהם, שיעורי החזקותיהם, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי;

בפסקת משנה זו –

”השולט“, בחברה – בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 268 לחוק החברות; בשותפות מוגבלת ציבורית – בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 65נא לפקודת השותפויות;

”תאגיד מהותי“ – תאגיד מוחזק שעסקיו מהותיים לעסקיו של התאגיד מגיש הבקשה;

(ו)מרשם חברי התאגיד;

(ז)רשימה מפורטת של ההסכמים המהותיים שהתאגיד צד להם;

(ח)מידע בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות שבוצעה בשלוש השנים האחרונות;

(ט)מספר המועסקים בתאגיד, ומספר המועסקים לאורך השנה שקדמה להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים;

(י)עמדת הנושים המהותיים לבקשה, אם ידועה לתאגיד.

בית המשפט רשאי, לבקשת תאגיד, להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, אף על פי שלא פירט חלק מהפרטים המנויים בתקנה 14 או להורות כי יימסרו פרטים או מסמכים אחרים במקומם או נוסף עליהם, או שיימסרו במועד מאוחר יותר, ובלבד שהתאגיד פירט את הפרטים המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) בתקנה האמורה.

דרישה לתשלום חוב כאמור בסעיף 10(א)(1) לחוק תומצא למענו של התאגיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו התנאים למתן הצו; הנושה יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן:

(1)נסח התאגיד;

(2)ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 10(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין;

(3)לעניין חזקה המבוססת על דרישת חוב לפי סעיף 10(א)(1) לחוק, יצרף הנושה לבקשה את דרישת החוב שהומצאה לתאגיד, כולל האסמכתאות שצורפו אליה לגבי החוב וכן את תגובת התאגיד לדרישת החוב אם ניתנה;

(4)צירף הנושה לבקשה הצעה בעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי – יפרט הנושה את הנימוקים והאסמכתאות להצעתו, ואם הציע להפעיל את התאגיד לצורך שיקומו, יפרט את המתווה הראשוני המוצע לשיקומו הכלכלי של התאגיד כאמור בתקנה 14(1), ככל האפשר.

בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה רשאי בית המשפט להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על המסמכים והפרטים המנויים בתקנה 17 והכול כפי שיורה.

(א)תאגיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)הנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים, יגיש את תשובתו לתגובת התאגיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת התאגיד.

(ג)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש התאגיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ד)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר.

(ה)התאגיד והנושה ימציאו העתק מהתגובה והתשובה למבקש או לתאגיד, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.

מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה, וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה ערוכה לפי טופס 2 שבתוספת; נקבע דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

(א)הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק.

(ב)הודעה בדבר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם נקבע, וכן פרטי מגיש הבקשה.

אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא התאגיד, ימציא התאגיד לנושיו המהותיים את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה.

אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

(א)המבקש ימציא לכל צד מעוניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהבקשה ואת כל המסמכים שצורפו אליה.

(ב)לבקשתו של כל אדם הסבור כי הוא עלול להיפגע מהבקשה, בית המשפט רשאי להורות למבקש להמציא לו העתק מהבקשה כמפורט בתקנה משנה (א).

(א)המגיש התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 14 לחוק, יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)התנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים.

(ג)מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות.

(ד)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ה)מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, וכן לתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.

(א)מבקש רשאי לחזור בו מבקשה לצו לפתיחת הליכים באישור בית המשפט.

(ב)חזר מבקש מבקשתו לצו לפתיחת הליכים, או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון ועד מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי בקשת נושה הרשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי מבקש אחר.

(א)על בקשה לסעד זמני והדיון בה יחולו הוראות פרק ט״ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין.

(ב)בקשה לסעד זמני, למעט בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים.

(א)אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש התאגיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו, ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני.

(ב)אם התאגיד הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחר, נושה רשאי להגיש לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהוגשה הבקשה, ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה לתאגיד.

(א)ניתן סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 2א שבתוספת.

(ב)הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני.

ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט החליט על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו:

(1)לתאגיד;

(2)לנאמן, אם מונה;

(3)אם המבקש הוא התאגיד, לנושים המהותיים;

(4)לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט.

(א)ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, שאינו סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ישלח המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת.

(ב)הממונה יפרסם הודעה על מתן הסעד הזמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני.

ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, העתקים של ההחלטה למנויים בתקנה 30 ולממונה או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני.

בחוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד לפי סעיף 24 לחוק, יחווה הנאמן את דעתו לגבי סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד, לגבי האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד ולגבי החשש שההפעלה תפגע בנושים; הנאמן יפרט את הפרטים המנויים בתקנות 13 ו־14 אם לא נכללו בבקשה לצו לפתיחת הליכים, וכן יפרט, ככל האפשר, את הפרטים האלה:

(1)סכומים ששולמו בעד שירותים והוצאות בארבעת החודשים שקדמו ליום הגשת חוות הדעת הראשונית והערכת העלות של השירותים וההוצאות שיידרשו לשם הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד;

(2)אמצעי המימון שעמדו לרשות התאגיד לתקופת ההפעלה והשימוש בהם מיום מתן הצו;

(3)אמצעי המימון שמוצע שיעמדו לרשות התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, בצירוף פרטיו המלאים של המממן והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים, אם נדרשים פרטים כאלה, למימון זה;

(4)כל מידע מהותי אחר מכל סוג שהוא, שיהיה דרוש לבית המשפט כדי להחליט אם להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי.

הנאמן ימציא את חוות דעתו הראשונית, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, לממונה, לתאגיד ולמבקש הצו לפתיחת הליכים.

ניתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה.

הנאמן ימציא, בסמוך ככל האפשר למועד מתן הצו, העתק מהצו לנושים המהותיים של התאגיד ולרשם וכן ישלח לרשם הודעה לפי טופס 4 שבתוספת; הממונה רשאי להורות לנאמן כי הודעה לרשם תישלח באמצעותו.

(א)בוטל צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי, העתק של ההחלטה על ביטול הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה.

(ב)בוטל צו לפתיחת הליכים, תומצא הודעה על כך במועד ובדרך שבה הומצאה ההודעה על מתן הצו לפתיחת הליכים.

התאגיד יפרסם באתר האינטרנט שלו, אם ישנו, בדף הבית באופן הבולט לעין כי הוא נמצא בשיקום או בפירוק, לפי העניין; משך הפרסום יהיה למשך הליכי חדלות הפירעון כהגדרתם בחוק.

(א)המגיש בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יגיש אותה כדרך שמגישים בקשה להסדר חוב של יחיד לפי חלק י׳ לחוק; בבקשה יציין המגיש כי מתקיימים בו התנאים למתן הצו וכן יפרט את ההליך או ההליכים שאליהם נוגעת הבקשה; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר.

(ב)מגיש הבקשה ישלח העתק מהבקשה לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם מתבקשת הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

על ההתנגדות לבקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יחול סימן ד׳ לפרק ב׳ לחלק ב׳ בשינויים המחויבים; בית המשפט לא ידון בבקשה אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה.

הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי, רשאי הוא לתת סעד זמני הקבוע בפרק ט״ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם סבר שמתן הסעד הזמני דרוש בנסיבות העניין.

הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי –

(1)בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעה על הקפאת ההליכים בדרך ובמועד שיורה;

(2)מגיש הבקשה ישלח העתק מהצו לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם ניתנה הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

בכותרתו של כל כתב בי־דין לפי חלק זה יצוין לצד שמו של התאגיד אם הוא נמצא בפירוק, בשיקום או בהפעלה זמנית לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של תאגיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.

הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו לפתיחת הליכים יחולו על מי שנקט את ההליך, אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.

מונה הממונה לנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לעניין כל מעשה שבסמכות הממונה ולעניין כל רשות שהיתה צריכה להינתן על ידו, וכל מסמך שיש להגישו לפי החוק או לפי תקנות אלה לממונה, יגישו הממונה לבית המשפט.

הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה.

הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת.

(א)לבקשת הנאמן, יבדוק מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין אם יש לתאגיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום במרשם הערה כי ניתן צו לפתיחת הליכים.

(ב)ניתן להעביר את בקשת הנאמן לפי תקנת משנה (א) גם באופן מקוון אם הממונה העמיד מערכת ממוחשבת לצורך זה.

(א)בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

(ב)הוגשה בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא הנאמן העתק מהבקשה לצדדים לה בסמוך ככל האפשר להגשת הבקשה; הוגשה הבקשה במעמד צד אחד, ימציא העתק מהבקשה לממונה בלבד.

(ג)בבקשה למתן הוראות באחד מהעניינים המנויים בסעיף 264 לחוק יהיו המשיבים ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.

(ד)הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה.

(א)הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד.

(ב)על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן:

(1)תביעה או התגוננות בהליך משפטי בשם התאגיד לפי סעיף 44(א)(1) לחוק;

(2)פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 44(א)(4) לחוק;

(3)הפעלת סמכות חקירה לפי סעיף 281 לחוק אם הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) לחוק כי חקירה כאמור תתבצע באמצעות הנאמן;

(4)בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(א)צד לבקשה יגיש את תגובתו לבקשה למתן הוראות בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)הנאמן יגיש את תשובתו לתגובת הצדדים לבקשה בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאו לו תגובות הצדדים.

(ג)הורה בית המשפט על דיון בבקשה למתן הוראות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש צד לבקשה את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנאמן יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ד)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בתגובה יאומתו בתצהיר.

(ה)הנאמן והצד לבקשה ימציאו העתק מהתגובה ומהתשובה לנאמן או לצד לבקשה, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.

פנייה לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור בסעיף 54 לחוק תיעשה בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך.

הנאמן ינהל את ספרי החשבונות של התאגיד לפי כללי חשבונאות מקובלים; הנאמן ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי הכללים האמורים.

(א)הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד, יבוקרו הדוחות הכספיים והמידע בדבר תקבוליו והוצאותיו של הנאמן בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; בתקנת משנה זו, ”הדוחות הכספיים“ – דוחות כספיים המצורפים לדוחות הנאמן לפי סעיף 53(ד) לחוק.

(ב)הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד כאמור בתקנה זו, הנאמן יפנה לבית המשפט בבקשה למינוי רואה חשבון מבקר לתקופת הליך חדלות הפירעון; טרם פנייתו לבית המשפט הנאמן יתייעץ עם הממונה בקשר למינוי.

(ג)הנאמן ימציא לרואה החשבון את המסמכים והאסמכתאות הדרושים לביקורת הדוחות.

הנאמן ישלם למי שהכין את הדוח או השתתף בהכנתו מתוך נכסי קופת הנשייה את ההוצאות שהוציא לשם כך, ובלבד שבית המשפט אישרן מראש.

(א)בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד יציין הנאמן פרטים אלה:

(1)הפעולות שנעשו עד כה לשיקומו הכלכלי של התאגיד והפעולות הנוספות הנדרשות לשם כך ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;

(2)פרק הזמן המבוקש להארכת תקופת הפעלת התאגיד והסיבות לכך;

(3)הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הפעלת התאגיד ופירוט אמצעי המימון.

(ב)הנאמן יצרף לבקשה דוח תקופתי עדכני למועד הגשת הבקשה.

על הדיון בבקשה להארכת תקופת הפעלת התאגיד יחולו, אם לא הורה בית המשפט אחרת, הוראות לעניין הדיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד.

(א)הצעת תכנית לשיקום כלכלי שיגיש הנאמן תכלול עדכון של הפרטים המנויים בתקנות 13 ו־14, אם יש צורך, וכן את הפרטים האלה:

(1)הפרטים המנויים בסעיף 82(ב) לחוק;

(2)תכנית הנאמן;

(3)אם בין הנושים נכללים גם קרובים של התאגיד, יצוין הדבר בפירוט החזקותיהם;

(4)פרטים לגבי נושים בעלי זיקה לתאגיד;

(5)כללה התכנית המוצעת פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו;

(6)הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג כמשמעותן בסעיף 84 לחוק, אם קיימת.

(ב)לעניין תקנה זו –

”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קשרים עסקיים או מקצועיים, בדרך כלל או באופן חד־פעמי;

”תכנית הנאמן“ – מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד ועלות מימונה, תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות התכנית או התכניות על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה.

(א)הנאמן ימציא לממונה בלא דיחוי את העתק הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה וכן הודעה על הגשת הבקשה ועל מועד הדיון בה לצורך פרסומה; נקבע דיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה לאישור תכנית לשיקום כלכלי באתר האינטרנט של משרד המשפטים.

(ב)הנאמן ימציא את התכנית לשיקום כלכלי ואת המסמכים שצורפו לה לנושיו המהותיים של התאגיד, בלא דיחוי; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

(ג)הנאמן ימציא לכל בעל עניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהתכנית לשיקום כלכלי ואת כל המסמכים שצורפו לה.

(א)אדם הרוצה להתנגד להצעה לתכנית לשיקום כלכלי רשאי להגיש התנגדות לבית המשפט.

(ב)ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שההצעה הוגשה לבית המשפט; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ג)מגיש ההתנגדות ימציא העתק מהתגובה לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת התגובה.

(ד)בית המשפט ידון בהתנגדות לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים, אלא אם כן הורה אחרת.

(א)הורה בית המשפט על הבאת הצעה לתוכנית לשיקום כלכלי לאישור הנושים לפי סעיף 83 לחוק, יורה על מועד לכינוס אסיפות סוג לאישורה ועל אופן כינוס האסיפות, וכן על כינוס אסיפות של חברי התאגיד אם התקיימו נסיבות כאמור בסעיף 83(ב) לחוק.

(ב)אם לא חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק, יורה בית המשפט על המועד להגשת תביעות חוב לצורך קביעת כוח ההצבעה.

הנאמן ימציא הודעה על החלטת בית המשפט לכנס אסיפות סוג, 21 ימים לפחות לפני המועד לכינוסן, לנושה שהגיש תביעת חוב או המנוי בבקשת התאגיד לצו לפתיחת הליכים; חלף המועד להגשת תביעות חוב לפי סעיף 210 לחוק, ימציא הנאמן את ההודעה לנושה שהגיש תביעת חוב.

(א)הודעה על אסיפת סוג שימציא הנאמן לפי תקנה 59ד, תכלול את הפרטים האלה:

(1)תאריך, שעה ומקום אסיפת הסוג;

(2)מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפת הסוג;

(3)המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה;

(4)הרוב הקבוע בחוק הדרוש לאישור תוכנית לשיקום כלכלי;

(5)המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני.

(ב)הנאמן יצרף להודעה את המסמכים האלה:

(1)הצעת התוכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה;

(2)העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג ועל מועד הדיון באישור התוכנית בבית המשפט; הוחלט על מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה 59ד;

(3)נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח;

(4)נוסח כתב הצבעה;

(5)כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט.

(א)הורה בית המשפט על מועד להגשת תביעות חוב לשם קביעת כוח ההצבעה של הנושים, יגישו הנושים את תביעות החוב כאמור בפרק א׳ לחלק ד׳, ויחולו עליהן ההוראות לעניין זכות העיון בתביעות החוב והוצאות התביעה.

(ב)אם לנאמן ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע, בתנאי שאם תשתנה ההכרעה בעניינה של תביעה זו תיפסל ההצבעה האמורה או ישתנה כוחה בהתאם.

(ג)הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק, תהיה לפי הערך שבה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפות ובדבר כוח הצבעתו.

(ד)החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ־72 שעות לפני מועד האסיפה.

(א)נושה שהגיש תביעת חוב וכן כל מי שרשאי להגיש תביעה כאמור, רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לבטל או לשנות את ההחלטה בעניין כוח ההצבעה; הבקשה תוגש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.

(ב)הגשת בקשה לפי תקנה זו לא תדחה את מועד קיום האסיפות, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

(ג)שינה בית המשפט את החלטת הנאמן, רשאי הוא להורות על קיומה של אסיפה נוספת או לתת כל צו אחר כפי שיראה לנכון וצודק בנסיבות העניין.

באסיפת סוג רשאים להצביע רק נושים שנקבע להם כוח הצבעה.

נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה.

ביקש נושה להשתתף ולהצביע באמצעות שלוח, יערוך ייפוי כוח לשלוח; ייפוי כוח כאמור יהיה חתום ויאומת ביד עורך דין; השלוח יציג לנאמן את ייפוי הכוח בסמוך לפני תחילת האסיפה או במועד מוקדם יותר שצוין בזימון לאסיפה.

ביקש נושה להצביע באמצעות כתב הצבעה, יעשה כן בכתב הצבעה בנוסח שיורה הממונה; הנושה ימסור את כתב הצבעתו לנאמן או ישלח אותו אליו למען הרשום בהודעה כך שיגיע לנאמן לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד כינוס האסיפה.

הממונה רשאי לאפשר לשלוח כתב הצבעה באמצעות מערכת מקוונת שהעמיד לצורך כך; ההצבעה תתאפשר עד 12 שעות לפני מועד כינוס האסיפה או עד מועד מוקדם יותר שיורה הממונה שלא יעלה על 24 שעות לפני כינוס האסיפה; הועמדה מערכת מקוונת כאמור לשימוש האסיפה, יודיע על כך הנאמן בהודעה לפי תקנה 59ד.

הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה.

הנאמן יהיה יושב ראש אסיפת הסוג.

(א)הנאמן יהיה אחראי לעריכת פרוטוקול הדיון באסיפת הסוג.

(ב)פרוטוקול אסיפת הסוג יכלול, בין השאר, פירוט בדבר מועד ומקום האסיפה, הנושים המשתתפים באסיפה בעצמם, באמצעות שלוח מיופה כוח או באמצעות כתב הצבעה וערך נשייתם; נערכה הצבעה באסיפה – יפורטו בפרוטוקול ההחלטות שעמדו להצבעה ואופן הצבעתו של כל נושה; כמו כן יצוין שמו של עורך הפרוטוקול; הנאמן יחתום על הפרוטוקול.

(ג)הנאמן ישמור את הפרוטוקול במשרדו וימציא עותק ממנו לבית המשפט ולממונה; כמו כן יעמיד את הפרוטוקול לעיון באופן מקוון לכל המשתתפים או המצביעים באסיפה וישלח העתק ממנו למי מהם שביקש העתק כאמור.

הנאמן רשאי לאפשר השתתפות באסיפת סוג בדרך של היוועדות חזותית, בשיחת ועידה או בכל אמצעי טכנולוגי אחר; הממונה רשאי להורות על דרישות טכניות לעניין האמצעים הנדרשים לכך, לפי סעיף 268 לחוק.

(א)אסיפת סוג תתקיים בנוכחות הנאמן, והמניין החוקי בה יהיה לפי הוראות אלה:

(1)אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שלושה – שלושה נושים לפחות;

(2)אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה – כל הנושים; ואולם אם ישנם שלושה נושים זכאים כאמור וניתן לקיים את תנאי סעיף 85 לחוק בהשתתפות של שני נושים בלבד מתוכם – יהיה המניין חוקי גם בהיעדר הנושה הנוסף.

(ב)לעניין תקנת משנה (א), הצבעת נושה בכל אחת מדרכי ההצבעה לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום המניין החוקי.

לא התקיים מניין חוקי באסיפה בתום מחצית השעה ממועד תחילת האסיפה, תידחה האסיפה לשבוע שלאחר מכן, לאותו יום, לאותה שעה ולאותו מקום, ורשאי הנאמן להורות על מועד מאוחר יותר לקיום האסיפה הנדחית; הנאמן יודיע על קיומה של אסיפה נדחית למי שזכאי לקבל הודעה על קיום האסיפה כאמור בתקנה 59ד לא יאוחר מיום לאחר מועד האסיפה המקורית; לא התקיים באסיפה הנדחית מניין חוקי כאמור בתקנה 59יז, תתקיים האסיפה בכל מספר משתתפים שהוא, ובלבד שנושה אחד לפחות השתתף בה; כתב הצבעה שנשלח לפי פרק זה לשם הצבעה באסיפה המקורית יימנה כהצבעה באסיפה הנדחית, אלא אם כן הנושה ששלח אותו שינה את הצבעתו לפני כינוס האסיפה הנדחית לפי פרק זה.

אושרה התוכנית לשיקום כלכלי בידי הנושים וחברי התאגיד כאמור בסעיף 85 לחוק, יגיש הנאמן לבית המשפט בקשה לאישורה בידי בית המשפט לא יאוחר מ־14 ימים לאחר כינוס האסיפות; הנאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תוכנית לשיקום כלכלי גם אם לא אושרה כאמור בסעיף 85 לחוק, לשם אישורה לפי סעיף 87 לחוק.

(א)בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון הרוצה להתנגד לאישור תוכנית לשיקום כלכלי שהוגשה לאישור בית המשפט לפי סעיפים 86 או 87 לחוק, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות.

(ג)הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

(ד)הורה בית המשפט על דיון בהתנגדות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה תוגש לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

אישר בית המשפט תוכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק מהחלטת בית המשפט והודעה על החלטה זו לשם פרסומה בידי הממונה.

(א)מי שהגיש בקשה להפסקת הפעלת התאגיד ומעבר להליכי פירוק ימציא אותה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסימן ג׳ לפרק ב׳ לחלק ב׳.

(ב)ניתן צו כאמור, ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.

הורה בית המשפט על פירוקו של התאגיד, יורה באותו מועד על מועד לקיום דיון בחיסול התאגיד בתוך 18 חודשים מהמועד האמור ורשאי הוא להורות על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(א)ביקש הנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק כאמור בסעיף 97 לחוק, יפרט את נימוקי הבקשה, את תקופת ההפעלה המבוקשת וכן את הסמכויות הנחוצות לו לצורך ההפעלה, וכן יצרף לבקשה את הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד ואת פירוט אמצעי המימון.

(ב)הנאמן ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש התאגיד.

(א)בבקשה להפסקת הפירוק ומעבר להליכי שיקום כלכלי יפורטו נימוקי הבקשה וכן הפרטים המנויים בתקנה 14.

(ב)מגיש הבקשה ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסימן ג׳ לפרק ב׳ בחלק ב׳.

(ג)ניתן צו כאמור, ישלח הנאמן הודעה על כך לרשם ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.

חלק זה יחול על הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד לפי סעיף 101 לחוק.

(א)בקשה, דיווח, הודעה, העתק של כתב בי־דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, יומצאו לממונה באמצעות מערכת מקוונת.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא לממונה מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.

הודעה, העתק של כתב בי־דין, בקשה, זימון ומסמכים אחרים שיש להמציאם לנאמן לפי חלק זה יומצאו לו באמצעות מערכת הממונט; מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

(א)מען להמצאת כתבי בי־דין ומסמכים אחרים ליחיד יהיה –

(1)בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש היחיד – המען להמצאה שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען;

(2)בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה – מענו האחרון של היחיד הידוע לנושה, ואם אין מען הידוע לנושה, כתובת היחיד לפי סעיפים 2(א)(11) ו־(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית – סימן זיהוי אחר; לאחר הגשת דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117(א) לחוק – המען להמצאה של היחיד שציין היחיד באותו הדוח, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען.

(ב)מענו של נושה יהיה לפי המידע שציין היחיד בדוח המצורף לבקשתו לצו פתיחת הליכים לפי סעיף 104(ב)(2)(א) לחוק או בדוח על מצבו הכלכלי לפי סעיף 117(א) לחוק או מען אחר שמסר הנושה, ואם הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים – המען שציין בבקשה, ולאחר שהוגשה תביעת חוב – המען המצוין בה.

(ג)מענו של הממונה לצורך המצאה שלא באמצעות מערכת הממונט יהיה –

(1)משרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד;

(2)בהליך לפני בית המשפט העליון – משרדו הראשי של הממונה בירושלים.

(א)בקשה לצו לפתיחת הליכים ודוח על מצבו הכלכלי שמגיש יחיד יהיו ערוכים לפי טופס 5 שבתוספת, הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; לבקשה כאמור יצורף כתב ויתור על סודיות ערוך לפי טופס 6 שבתוספת.

(ב)בקשת היחיד תוגש באופן מקוון; יחיד שאינו מיוצג רשאי להתייצב במשרדי הממונה במחוז שבו הוא מבקש לנהל את הליכי חדלות הפירעון ולהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים שלא באופן מקוון; הממונה או מי שהסמיכו לצורך כך רשאי לאשר הגשת בקשה שלא בדרך של התייצבות אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, בנסיבות העניין.

(א)הממונה רשאי לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה טרם מתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב)סירב הממונה לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה, יעביר את ההכרעה בבקשה לבית המשפט.

יחיד שהגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והממונה דרש ממנו להשלים פרטים או מסמכים, או להמציא מידע נוסף, רשאי הממונה למחוק את הבקשה מחוסר מעש, אם לא נענה היחיד לדרישת הממונה בתוך הזמן שציין הממונה בדרישתו ולאחר שהממונה איפשר ליחיד לנמק מדוע לא תימחק הבקשה.

נקבע דיון כאמור בסעיף 105(ג) לחוק, ימציא הממונה ליחיד הזמנה לדיון לא יאוחר מ־14 ימים לפני מועד הדיון.

(א)קבלת מידע בידי הממונה מגוף מוסר מידע תהיה בדרך מן הדרכים המפורטות להלן או בשילוב של דרכים אלה, כולן או מקצתן, והכול כפי שיורה הממונה לגבי אותו גוף:

(1)בתקשורת מחשבים;

(2)על גבי מצע אופטי;

(3)במסמך מודפס.

(ב)בתקנה זו –

”גוף מוסר מידע“ – גוף המנוי בפסקאות 16 עד 19 לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק;

”מידע“ – מידע מהסוג שגוף מוסר מידע ימסור לפי טור ב׳ לחלק א׳ לתוספת הראשונה לחוק וטור ב׳ לחלק ב׳ לתוספת הראשונה לחוק; ובאשר למידע הנוגע לזכויות היחיד – מידע לגבי זכויות בעלות ובעלות משותפת וכן אם ליחיד יש זכויות של מיופה כוח, מורשה חתימה, נאמן או נהנה.

צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח טופס 7 שבתוספת; הממונה ורשם ההוצאה לפועל רשאים להוסיף או לגרוע מהטופס לפי נסיבות ההליך, בהתאם לסמכויותיהם לגבי ההליך.

נתן הממונה צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, יפרסם הודעה על כך בסמוך ככל האפשר למתן הצו; בהודעה יצוינו שם היחיד, מספר זהותו וכתובתו, תאריך פרסום ההודעה, שמו של הנאמן שמונה ופרטי ההתקשרות עמו ובית המשפט המוסמך לדון בבקשה לביטול הצו.

(א)ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, ישלח הממונה בדואר בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לו; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; הממונה רשאי להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בדרך זו, אם אישר זאת הממונה לגבי אותו נושה.

(ב)היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה בדואר רשום עם אישור מסירה.

(ג)בתקנה זו, ”נושים שפרטי זהותם ידועים לממונה“ – נושים שלגביהם מסר היחיד שם מלא, כתובת ואחד מאלה: כתובת דואר אלקטרוני או מספר טלפון נייד.

(א)בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק תוגש לבית המשפט; העובדות המפורטות בבקשה יאומתו בתצהיר; בבקשה יפורטו הנימוקים לביטול הצו ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)מגיש הבקשה לביטול ימציאה ליחיד, במסירה אישית בלא דיחוי, למעט אם הוגשה במעמד צד אחד, וכן ימציא העתק מהבקשה לממונה ולנאמן.

(ג)היחיד רשאי להגיב לבקשה לביטול בתוך 10 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או בתוך תקופה שהורה עליה בית המשפט.

(א)בית המשפט ימציא הזמנה לדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים למבקש, ליחיד, לנאמן ולממונה.

(ב)בדיון בבקשה לביטול צו לפתיחת הליכים רשאי בית המשפט לבקש מהיחיד וממגיש הבקשה פרטים נוספים וראיות נוספות לרבות השמעת עדים, אם יראה בכך צורך.

(א)בוטל צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק, ימציא הנאמן הודעה על ביטול הצו לממונה בלא דיחוי, לשם פרסומה בידי הממונה, והממונה יפרסם הודעה על ביטול הצו.

(ב)בוטל צו לפתיחת הליכים, הנאמן ימציא ליחיד הודעה על ביטול הצו.

דרישה לתשלום חוב כאמור בסעיף 110(א)(1) לחוק תהיה ערוכה לפי טופס 8 שבתוספת ותומצא למענו של היחיד בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית.

(א)בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים לגבי יחיד תוגש לבית המשפט ערוכה לפי טופס 9 שבתוספת; הנושה יצרף לבקשה אסמכתאות לכך שהתקיימו העילות למתן הצו.

(ב)ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 110(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין.

(א)נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים ימציא, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, העתק מהבקשה ומהמסמכים שצורפו לה ליחיד במסירה אישית ולממונה.

(ב)הנושה יצרף להעתק הבקשה את החלטת בית המשפט על מועד הדיון בבקשה; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו.

(א)היחיד יגיש את תגובתו לבקשת הנושה לצו לפתיחת הליכים בתוך 14 ימים לכל היותר מהיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)הנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש את תשובתו לתגובת היחיד בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו תגובת היחיד.

(ג)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש היחיד את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנושה יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ד)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בהן יאומתו בתצהיר; מגיש התגובה או התשובה ימציאו העתק ממנה ליחיד או למבקש, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

(א)המגיש התנגדות לבקשה כאמור בסעיף 113 לחוק יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות.

(ב)ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שנודע למגיש על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות למגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ליחיד ולממונה, בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות.

(ג)מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות, ליחיד ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה.

(ד)הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(א)נושה שהגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים רשאי לחזור בו מבקשתו באישור בית המשפט.

(ב)חזר נושה מבקשתו לצו לפתיחת הליכים, או שזנח את הטיפול בה, רשאי בית המשפט, בכל שלב משלבי הדיון עד מתן הצו לפתיחת הליכים, לפי בקשת נושה הרשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, לצוות על חילופי המבקשים ועל המשך הדיון בבקשה בידי המבקש החדש.

(א)על בקשה לסעד זמני לפי סעיף 119 לחוק והדיון בה יחול פרק ט״ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין.

(ב)בקשה לסעד זמני תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים.

(ג)אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש היחיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה ולא יאוחר מ־24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני.

ניתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 119 לחוק, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט הורה על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו:

(1)ליחיד או לנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים;

(2)לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט.

(א)ניתן סעד זמני במעמד צד אחד שאינו סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9א שבתוספת.

(ב)ניתן סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9ב שבתוספת.

(ג)הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 119(א)(2) באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 74 וכן את דבר מתן הסעד הזמני.

ניתנה החלטה המבטלת סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא אותה מבקש הסעד הזמני, בלא דיחוי, למנויים בתקנה 85 ולממונה, או יודיע להם על מתן ההחלטה בדרך אחרת שיורה בית המשפט; הממונה יפרסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים הודעה בדבר ביטול הסעד הזמני.

בית המשפט לא יקיים דין בבקשה לצו לפתיחת הליכים לבקשת נושה אלא אם כן שוכנע כי הומצאו ליחיד ולממונה העתקים מהבקשה והם זומנו לדיון כדין.

(א)צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח טופס 7 שבתוספת; בית המשפט רשאי להוסיף או לגרוע מהטופס לפי נסיבות ההליך, לפי סמכויותיו לגבי ההליך.

(ב)ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת נושה, ישלח הנאמן, בלא דיחוי, העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה והממונה יפרסם על כך הודעה; ההודעה תכלול את שמו של מגיש הבקשה וכן את הפרטים המנויים בתקנה 74.

(א)הממונה ישלח ליחיד העתק מהצו בדואר, להעתק יצרף הודעה כי על היחיד להגיש דוח כאמור בסעיף 117 לחוק; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בידי היחיד.

(ב)בסמוך ככל האפשר לאחר הגשת הדוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117 לחוק, ישלח הממונה את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם ידועים לו כהגדרתם בתקנה 75 ותחול תקנה 75; היחיד ימציא בדואר רשום עם אישור מסירה את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים לממונה.

(א)דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117 לחוק, יהיה ערוך לפי טופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד.

(ב)דוח כאמור בתקנת משנה (א) יוגש כדרך שמגישים בקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים, לפי תקנה 68(ב).

בכותרתו של כל כתב בי־דין לפי חלק זה יצוין שמו של היחיד, ואם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יצוין שהיחיד ”בחדלות פירעון“ כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון.

בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של יחיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו.

הוצאות משפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו לפתיחת הליכים יחולו על מי שנקט את ההליך אלא אם כן ציווה בית המשפט אחרת.

הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה.

הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת.

(א)לבקשת הנאמן, יבדוק מי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין אם יש ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, ירשום במרשם הערה כי ניתן הצו לפתיחת הליכים.

(ב)ניתן להעביר את בקשת הנאמן לפי תקנת משנה (א) גם באופן מקוון אם הממונה העמיד מערכת ממוחשבת לצורך זה.

(א)בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

(ב)הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא העתק מהבקשה לממונה ולצדדים לה בסמוך ככל האפשר לאחר הגשת הבקשה; הוגשה הבקשה למתן הוראות במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנה לממונה בלבד.

(ג)הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה.

(א)הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד.

(ב)על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(א)צד לבקשה יגיש את תגובתו לבקשה למתן הוראות בתוך 14 ימים לכל היותר מיום שבו הומצאה לו הבקשה.

(ב)הנאמן יגיש את תשובתו לתגובת הצדדים לבקשה בתוך 7 ימים לכל היותר מיום שהומצאו לו תגובות הצדדים.

(ג)הורה בית המשפט על דיון בבקשה למתן הוראות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (א) או (ב), יגיש צד לבקשה את תגובתו לא יאוחר מ־48 שעות לפני מועד הדיון, והנאמן יגיש את תשובתו לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הדיון.

(ד)לתגובה ולתשובה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בהן והעובדות המפורטות בתגובה יאומתו בתצהיר.

(ה)הנאמן והצד לבקשה ימציאו העתק מהתשובה ומהתגובה לנאמן או לצד לבקשה, לפי העניין, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתן.

פנייה לממונה או לבית המשפט בידי מי שנפגע מפעולת הנאמן כאמור בסעיף 139 לחוק תיעשה כדרך שמגישים בקשה לבית המשפט או לממונה, בתוך 45 ימים מיום שנודע לו על כך.

היחיד או הנושים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה כי יורה על גילוי מידע או מסמך שקיבל הנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף 150 לחוק; הבקשה תוגש בתוך 60 ימים מיום שהורה בית המשפט על העברת המידע לנאמן; המבקש יפרט בבקשתו את המידע או המסמך שהוא מבקש לגלות לו, בציון המטרה שלשמה הוא זקוק למידע או למסמך כאמור; בית המשפט רשאי להורות כי הדיון בשאלת גילוי המידע או המסמך יתקיים כולו או חלקו בהיעדר המבקש.

הפעיל הנאמן את עסקו של היחיד, ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים.

(א)הנאמן יגיש בטופס מקוון את דוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153 לחוק, בנוסח שיופיע באתר הנאמנים, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין; טופס דוח ממצאי בדיקה יכלול, נוסף על הפרטים בסעיף 153(ג) לחוק, את הפרטים האלה:

(1)פרטים בדבר הליך חדלות הפירעון של היחיד;

(2)פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון קודמים שנפתחו לגבי היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו;

(3)פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון שמתנהלים לגבי בן זוגו של היחיד, ילדיו הקטינים או מי שפרנסתם עליו;

(4)פרטיו האישיים של היחיד ותיאור נסיבותיו האישיות, ובכלל זה מצבו המשפחתי, בציון מספר ילדיו הקטינים והבגירים, ומי שפרנסתם עליו;

(5)עיסוקם של היחיד ובן זוגו בחמש השנים האחרונות;

(6)הכנסותיהם של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתם עליו, מהשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים של היחיד עד מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה;

(7)הוצאות מחיה חודשיות של היחיד, בן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתו עליו;

(8)פרטים בדבר חובת תשלום המזונות של היחיד;

(9)התנהלות היחיד ממועד יצירת החובות ועד לצו לפתיחת הליכים, הנסיבות שבהן נוצרו החובות, הסיבות שהובילו לחדלות הפירעון של היחיד, וכן פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון בעניינם של אחרים והסדרי חוב כהגדרתם בחלק י׳ לחוק בעניינו של היחיד, הקשורים לנסיבות ההסתבכות של היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו;

(10)פרטים בדבר כושר ההשתכרות ודמי המחיה של היחיד;

(11)התנהלותו של היחיד במסגרת ההליך, ובכלל זה עמידתו בתשלומים שהוטלו עליו לנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך ובחובות הדיווח החלות עליו;

(12)מידע מהותי נוסף העולה מבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, שהנאמן סבור שיש להציגו במסגרת הדוח.

(ב)בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו.

(ג)הנאמן לא יכלול בדוח מידע שיש בגילויו כדי לפגוע בהמשך ניהול ההליכים.

(א)הגיש הנאמן את הדוח לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, יעמידו אותו לעיון הנושים בלא דיחוי במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, לפי העניין.

(ב)נגע מידע שהעמיד הממונה או רשם ההוצאה לפועל לעיון לפי סימן זה לקטין, לא יצוינו פרטי שמו וזהותו, למעט עובדת היותו קטין, אלא אם כן מדובר בשמו ובפרטיו של היחיד עצמו.

הועמד הדוח לעיון הנושים במערכת הממונט או במערכת המחשוב של ההוצאה לפועל, ימסור הנאמן העתק מהדוח ליחיד והודעה לנושים, כאמור בסעיף 153(ד) לחוק, בתוך שלושה ימים מיום שהועמד לעיון.

יחיד או נושה המעוניין להעביר עמדה לדוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153(ה) לחוק, יעבירה לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, באופן מקוון; מי שאינו מיוצג רשאי להגיש עמדה למשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון או ללשכת הוצאה לפועל, לפי העניין, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה.

היחיד או נושה המעוניין להגיש לבית המשפט תגובה להצעת הממונה לצו לשיקום כלכלי, רשאי להגישה בתוך 30 ימים מהגשת ההצעה בידי הממונה, ובלבד שהתגובה תוגש 7 ימים לפחות לפני מועד הדיון בהצעה; היחיד או הנושה ימציאו העתק מהתגובה לממונה.

בסימן זה –

”נאמן“ – מי שמונה לפי סעיף 125 לחוק;

”שכר בסיס“ – סכום של 4,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 5,007 ש״ח) בצירוף מס ערך מוסף; סכום זה יכלול החזר הוצאות לשנה הראשונה;

”מקדמת שכר“ – מקדמה המשולמת על חשבון השכר הסופי מנכסי קופת הנשייה לאחר שנוכו מהם אגרות; סכום המקדמה יהיה 3,000 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 3,338 ש״ח) בצירוף מס ערך מוסף או סכום שנצבר בנכסי קופת הנשייה עד מועד תשלום המקדמה, בניכוי אגרות כאמור, לפי הנמוך שבהם.

עם הגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן, יורה הממונה כי תשולם לנאמן מקופת הנשייה מקדמת שכר לבקשת הנאמן או מיוזמתו.

(א)נאמן המבקש ששכרו יחושב לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יגיש את בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו; אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, יורה הממונה כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), סבר הממונה כי יש להפחית את שכרו של נאמן לפי תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יודיע על כך לנאמן והנאמן יגיש את בקשתו לבית המשפט, ובית המשפט יחליט על שכרו.

(ג)בעד השנה השנייה ואילך למינויו של הנאמן, הממונה יורה כי ישולם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד הוצאות הליך בסך של 500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 556 ש״ח) לשנה, ובסכום כולל שלא יעלה על 2,500 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2022, בשנת 2026, 2,782 ש״ח), בצירוף מס ערך מוסף.

(א)נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי תקנות 7, 8א, 11, או 13 עד 14 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם).

(ב)בית המשפט רשאי להורות לנאמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן, מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון.

(ג)המשיבים לבקשת שכר טרחה המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו או לפי תקנה 106ד(ב) יהיו הממונה, היחיד, ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים.

(א)נושה או יחיד רשאים להגיש התנגדות לבקשת הנאמן לשכר טרחה לפי תקנות 106ד ו־106ה לממונה או לבית המשפט, לפי העניין, בתוך 14 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ב)הוגשה לממונה התנגדות לבקשת נאמן לפי תקנה 106ד, יורה הממונה על העברת הדיון בבקשה ובהתנגדות לבית המשפט.

(ג)בית המשפט רשאי לדחות את ההתנגדות על הסף אם מצא כי ההתנגדות אינה מגלה עילה.

בפרק זה, ”דוח על הכנסות והוצאות“ – דוח תקופתי הכולל מידע בדבר הכנסותיו והוצאותיו של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים ומי שפרנסתם עליו.

(א)היחיד יגיש במהלך הליכי חדלות הפירעון לממונה דוח על הכנסות והוצאות כשהוא חתום בחתימת היחיד, בצירוף אסמכתאות; דוח כאמור יהיה נתמך בהצהרה.

(ב)דוח על הכנסות והוצאות יוגש באופן מקוון, ואולם יחיד שאינו מיוצג רשאי להגיש דוח כאמור שלא באופן מקוון במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהל ההליך במסירה אישית או בדואר רשום.

(א)בתקופה שממתן צו לפתיחת הליכים עד מתן צו לשיקום כלכלי, יגיש היחיד דוח על הכנסות והוצאות כאמור אחת לחודשיים, אלא אם כן הורה לו הממונה אחרת.

(ב)בתקופה שממתן הצו לשיקום כלכלי עד תום הליכי חדלות הפירעון, יגיש היחיד דוח על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט או הממונה אחרת.

תמו הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בשל ביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 183 או 286 לחוק, או הפטר לאלתר, או נתן הממונה אישור ליחיד על מתן הפטר, הממונה יפרסם על כך הודעה.

בפרק זה, ”הודעת זימון“ – כמשמעותה בסעיף 152 לחוק.

(א)הנאמן יזמן את היחיד לבירור לשם בדיקת מצבו הכלכלי במקום ובשעה שנקבעו בהודעת הזימון, ובלבד שהמקום יהיה סביר ונגיש בשים לב למחוז שבו מתנהל הליך חדלות הפירעון בעניינו של היחיד; הודעת הזימון תיערך לפי טופס 7א שבתוספת.

(ב)על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הנאמן לקיים בירור בהיוועדות חזותית לבקשת היחיד, או בהסכמת היחיד אם הוא מיוצג.

(ג)יחיד שהוזמן לבירור לפני הנאמן יתייצב לפניו כפי שיידרש; נאמן יסיים את הבירור ביום שבו החל, ככל האפשר, ואולם הנאמן רשאי לחזור ולזמן את היחיד אם ראה צורך מיוחד בכך, ועל היחיד להתייצב כאמור בהודעת הזימון.

(ד)הנאמן ימציא את הודעת הזימון ליחיד 21 ימים לפחות לפני מועד הבירור, אלא אם כן הסכים היחיד לקיצור התקופה או שהחליט הממונה כי יש הכרח בקיצורה; אם היחיד מיוצג – ימציא הנאמן את ההודעה בדואר אלקטרוני; אם היחיד בלתי מיוצג – ימציא הנאמן את ההודעה בדואר רשום עם אישור מסירה; והכול אלא אם כן הסכים היחיד להמצאה בדרך אחרת, ובלבד שיהיה תיעוד להמצאה.

(ה)סבר הנאמן כי מתקיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן הבירור אינו דרוש, יגיש בקשה מנומקת לממונה שלא לערוך בירור ליחיד, והממונה יכריע בבקשה.

(א)הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עימו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ובתוצאות של העדר שיתוף פעולה בבירור, וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה זו.

(ב)הנאמן יתעד את הבירור בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור.

(ג)בסיום הבירור, יקרא היחיד את הפרוטוקול או שהנאמן יקרא אותו באוזניו; הנאמן והיחיד יחתמו על הפרוטוקול; סירב היחיד לחתום על הפרוטוקול – תירשם סיבת סירובו.

(ד)עותק מהפרוטוקול בכתב יימסר ליחיד לפי סעיף 152(ג) לחוק וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.

(ה)הנאמן רשאי לתעד את הבירור בתיעוד מוקלט לאחר שיידע את היחיד על ההקלטה; תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד מוקלט, יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על כך יערוך תמליל של התיעוד המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד.

(ו)ערך הנאמן תמליל בירור לפי תקנת משנה (ה), ימסור את התמליל ליחיד וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, עד 30 ימים לאחר הבירור.

(ז)הפרוטוקול, ההקלטה והתמליל, לפי העניין, יישמרו במשרדי הנאמן.

פרק זה יחול בשינויים המחויבים גם על בירור שעורך הממונה בעצמו לפי סעיף 152(א) לחוק.

(א)עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי תקנות אלה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה.

(ב)הסמכויות הנתונות לממונה לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך לפי פרק י״ב לחלק ג׳ לחוק, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, למעט הסמכויות הקבועות בפרקים ב׳, ג׳ ו־ה׳ לחלק ג׳ לתקנות אלה.